פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בר"ם 3517/02
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
המבקשת
:
מובילי
הגליל התחתון בע"מ
נגד
המשיבים
:
1.
משרד החינוך - האגף לחינוך התיישבותי
2. חברת הורן את ליבוביץ
בע"מ
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי תל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים
מינהליים בבש"א 162/02 בעת"מ 125/02 מיום 14.4.02 (השופט י' זפט).
בשם
המבקשת: עו"ד שושנה אטד
בשם
המשיב 1: עו"ד ערן אטינגר
בשם
המשיבה 2: עו"ד עדי ליבוביץ
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי תל-אביב-יפו מיום 14.4.02 (השופט י' זפט) בה נדחתה בקשה למתן צו ביניים כנגד מימוש זכייתה של המשיבה 2 במכרז שפורסם על-ידי המשיב 1. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.
1.ביום 10.12.01 פרסם המשיב 1 מכרז מספר 45/01 למתן שירותי הסעה לבית-הספר "כדורי". ביום 4.3.02 הודיע המשיב 1 למבקשת כי לא זכתה במכרז. ביום 9.3.02 הגישה המבקשת עתירה לבית-המשפט המחוזי בנצרת לביטול תוצאות המכרז ובקשה לצו ביניים למניעת מימוש זכייתה של המשיבה 2. ביום 19.3.02 קבע בית-המשפט המחוזי בנצרת (השופטת דנון) כי הסמכות המקומית לדון בתיק נתונה לבית-המשפט המחוזי תל-אביב-יפו, בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים. ביום 14.4.02 ניתנה החלטת בית-המשפט המחוזי תל-אביב-יפו (השופט זפט) לפיה אין מקום למתן צו ביניים וזאת משום שהעתירה "אינה מגלה סיכויי הצלחה כלל ועיקר". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור. ביום 22.5.02 הוריתי על מתן צו ארעי המורה למשיב 1 שלא להתקשר בחוזה ההסעות עם המשיבה 2 עד להחלטה בבקשה. המשיבים הגישו תגובותיהם לבקשת רשות הערעור.
2.טענת המבקשת היא כי טעה בית המשפט משקבע כי עתירתה אינה מגלה סיכויי הצלחה. סעיף 2.2.5 למכרז דורש מלאי של מינימום 15 כלי-רכב (בהם מינימום 10 אוטובוסים) שגילם פחות מעשר שנים, בבעלות או בשליטה באמצעות קשר משפטי מחייב של המשתתף במכרז. עוד נדרש בסעיף 2.2.5 כי גילם של לפחות 30% מכלי-הרכב האמורים, לא יעלה על ארבע שנים. המבקשת הציגה רשיונות של 14 כלי-רכב בבעלותה. לטענתה, יש בידה להשלים את החסר על-ידי "מכתב גיבוי" מטעם המועצה האזורית גליל תחתון, המאשר כי למועצה האזורית 12 אוטובוסים וכי קיים הסכם גיבוי בין המועצה האזורית לבין המבקשת לגבי הסעות במידת הצורך. לטענת המבקשת, יש במכתב זה כדי להעיד על היותה בעלת שליטה ברכבי המועצה, ועל-כן יש לראותה כעומדת בתנאי הסף של המכרז. עוד טוענת המבקשת כי אין לתת משקל לסעיף 2.2.5 למכרז בנוגע למצבת כלי-הרכב, נוכח העובדה שסעיף 3.3.2 למכרז קובע כי "כל כלי הרכב שיסופקו במסגרת מכרז זה...גילם לא יעלה על 4 שנים". לטענתה, יש לפרש את הסעיף האמור כך שיידרשו לשימוש רק 30% מהרכבים, שגילם פחות מארבע שנים. בדרישה זו היא עומדת שכן שנים-עשר מהרכבים שבידיה הם בני פחות מארבע שנים.
מנגד, טוענים המשיבים כי סיכויי עתירתה של המבקשת להתקבל, נמוכים. ראשית, טוענים הם כי אין לקבל את הפרשנות שהציעה המבקשת לסעיף 3.3.2 למכרז, שכן יהיה בה לרוקן מתוכן את דרישת הסף בסעיף 2.2.5 למלאי רכבים, על-מנת להבטיח כי המשתתפים במכרז יהיו בעלי משאבים מספיקים. עוד טוענים הם כי היה על המבקשת להעלות טענותיה כנגד סעיף 2.2.5 למכרז מבעוד מועד, בלא להמתין לתוצאות המכרז. שנית, טוענים המשיבים כי נוכח הנימוקים שפורטו בהחלטתו של בית-המשפט קמא, אין במכתב הגיבוי שהציגה המבקשת מטעם המועצה האזורית גליל תחתון, כדי לעמוד בדרישה הקבועה בסעיף 2.2.5 למכרז, לפיה הרכבים יהיו בשליטת המשתתף באמצעות קשר משפטי מחייב. זאת ועוד; לטענת המשיבים, המבקשת לא צרפה אישור רואה-חשבון או עו"ד המאשר את היקף כלי הרכב שבבעלותה ואת ההתחייבויות הנדרשות כאמור בסעיף 2.2.5 למכרז, והיא אף הוסיפה הסתייגות בנוגע למחיר הצעתה, בניגוד לסעיף 10.2 למכרז המציין כי תוספת הסתייגות עשויה להביא לפסילת ההצעה. כן לא עמדה המבקשת בתנאי הסף שנקבע בסעיף 2.2.4 למכרז, לפיו על המתמודד להיות בעל ניסיון מוכח של 3 שנים אחרונות לפחות במתן שירותי הסעה. המבקשת אמנם צירפה מסמכים בדבר ניסיון קודם, אך לא צויין בהם באילו שנים עסקה בכך. בהתחשב בכל אלה, סבורים המשיבים כי סיכויי עתירתה של המבקשת להתקבל נמוכים. עוד סבורים הם כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם.
3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שצורף להם, באתי למסקנה כי הנזק שייגרם למשיבים במידה ויינתן צו ביניים כמבוקש הוא רב, על רקע שנת הלימודים המתקרבת ובאה, והחשש מפני השארת תלמידי בית-הספר ללא הסעות. זאת ועוד; השירות נשוא המכרז הוא ממושך (תקופת ההתקשרות היא שנה עם אופציה להארכה), ולפיכך אם תיזכה המבקשת בעתירתה, ניתן יהיה להפסיק את מתן השירות על-ידי המשיבים. בהתחשב בכך, שוכנעתי כי "מאזן הנוחות" שעניינו הנזק שייגרם למבקשת אם לא יינתן צו ביניים אל מול הנזק שייגרם למשיבים במידה ויינתן צו כמבוקש, נוטה כנגד מתן צו ביניים. אציין עוד כי על-פני הדברים, נפלו בהצעתה של המבקשת פגמים שיש בהם כדי להפחית מסיכויי עתירתה להתקבל, וגם בכך יש כדי להוות טעם כנגד מתן הצו המבוקש.
אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית. המבקשת תישא בהוצאות הבקשה בסכום של 7,500 ש"ח לכל אחד מן המשיבים.
ניתנה היום, ח' באב התשס"ב (17.7.2002)
ש
ו פ ט ת