בר"מ 3751/20 מדינת ישראל נ. פלוני

בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט א' אברבנאל ) מיום 18.3.2020, שדחה את ערעור רשות האוכלוסין וההגירה על פסק הדין של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: הרשות ; ו בית הדין לעררים או בית הדין ) והורה לרשות לתת למשיב רישיון ארעי מסוג א/5.

1.

המשיב, יליד 1971, אזרח סודן יוצא חבל דרפור נכנס לישראל בסוף שנת 2011. ביום 12.4.2016 הגיש המשיב בקשה למקלט מדיני, שלא הוכרעה. ברקע להליך דנן שלוש החלטות של שר הפנים (מחודשים יולי 2017, ינואר 2018 ויולי 2018) שהורו על מתן מעמד מטעמים הומניטאריים בישראל מסוג א/5 למאות תושבי חבל דרפור שנכנסו לישראל, על פי קריטריונים שונים שפורטו בהחלטות (נספח כה לעיקרי הטיעון מטעם הרשות בהליך קמא). עיון בקריטריונים שנקבעו בשתי ההחלטות האחרונות (ינואר 2018 ויולי 2018) מלמד כי המשיב עונה עליהם (מבלי לטעת מסמרות בשאלת עמידתו בקריטריונים של ההחלטה הראשונה). חרף כך לא ניתן לו מעמד מתוקף ההחלטות. לאחר קבלת ההחלטה מחודש יולי 2018 פנה המשיב לרשות בבקשה להסדיר את מעמדו בהתאם לאמור בה. הרשות לא ענתה לפנייה ועל כך הוגש ערר לבית הדין לעררים. בהמשך, הרשות לא הגישה תשובה לערר במועד שנקצב לה והמשיב הגיש בקשה למתן הוראות. בית הדין הורה על הגשת תשובה לערר בתוך 14 ימים נוספים, וזו לא הוגשה גם במהלכם. חלף כך, שלחה הרשות מכתב תשובה לבא כוח המשיב וציינה כי בשלב זה המשיב לא זוהה על ידה "באופן ודאי" כיוצא חבל דרפור ולפיכך הוא אינו בא בגדרי הקריטריונים שנקבעו. לאחר שהתקבל מכתב זה מהרשות, עדכן המשיב את בית הדין בקבלתו וביקש להורות למבקשת להשיב לערר. בהמשך, ביקשה הרשות מבית הדין להורות על הארכת מועד להגשת תשובתה לערר. ביום 6.1.2019 דחה בית הדין את בקשתה והורה לה לקיים למשיב ראיון זיהוי. חודש לאחר מכן בוצע הריאיון והמשיב זוהה כמי שמוצאו בחבל דרפור.

2.

ביום 13.2.2019 קיבל בית הדין את הערר וקבע כי הרשות לא יכולה להתנער מחובתה לתת מעמד מטעמים הומניטריים לכל מי שעומד בקריטריונים שהיא עצמה קבעה. במסגרת זאת נדחתה טענת הרשות כי ההחלטות האמורות על מתן מעמד לא חלות על המשיב מן הטעם שהוא לא זוהה על ידה במועד כיוצא דרפור ונקבע כי על המשיב – שעומד לגופם של דברים בקריטריונים שנקבעו למתן ההטבה, ליהנות ממנה. בית הדין הורה למדינה לזמן את המשיב תוך 21 ימים למילוי הטפסים הנדרשים למתן המעמד, ובהעדר מניעה לרשום אותו במרשם האוכלוסין כתושב ארעי. בקשת המדינה לעכב את ביצוע פסק הדין – נדחתה על ידי בית הדין (לאחר הגשת בקשה לבית המשפט מטעם המשיב, בגדרי ערעור הרשות, ביום 16.5.2019 ניתן לו רישיון א/5).

3.

הרשות ערערה על פסק הדין בטענה כי תוצאת פסק הדין של בית הדין לעררים היא כי המדינה תחויב לחרוג מהמכסה שנקבע בהחלטות שר הפנים, שקבעו מספר סופי של יוצאי דרפור שיקבלו מעמד מכוחן. בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט א' אברבנאל ) דחה את הערעור וקבע כי אין מחלוקת כי המשיב עומד בקריטריונים שנקבעו בהחלטה, ובשל כך – מתן המעמד מביא בהכרח לחריגה מהמכסה. צוין כי הקושי במצב הדברים שנוצר לא נובע מהתנהלות לקויה מצד המשיב או בשל כוח עליון, וכי הרשות הסתפקה בראיון הזיהוי שקוים למשיב בסמוך לכניסתו לישראל ולא ערכה ראיון מלא חרף הגשת בקשת המקלט על ידו לפני כ-4 שנים. לפיכך נמצא, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, כי אין מקום להתערב בקביעת בית הדין שלפיה כאשר מתן ההטבה הותנה בעמידה בקריטריונים – אין לקפח את זכותו של מי שעומד בהם בשל אי בדיקתם במועד על ידי הרשות.

4.

הרשות לא השלימה עם פסק הדין ועותרת למתן רשות לערער על פסק הדין, בטענה כי קיימים מבקשי מקלט נוספים שלא זוהו כיוצאי חבל דרפור והותרת פסק הדין על כנו משמעה כי גם במקרים דומים תחויב המדינה לתת רישיון א/5 למבקשי מקלט מכוח ההחלטות האמורות ובניגוד למכסות שנקבעו בהן. לפי טענת הרשות, קיימים כ-170 מבקשי מקלט מסודן העומדים בקריטריונים שנקבעו ליישום ההחלטה מיולי 2018. מתוך קבוצה זו, נכון להיום, כ-32 זוהו כמבקשי מקלט יוצאי חבל דרפור וביחס ל-138 הנותרים טרם נערך הליך זיהוי על ידי הרשות (סעיף 74 לבקשה). הרשות מוסיפה וטוענת כי בית הדין לא נתן דעתו על השלכות הרוחב של קביעתו (משדחה את בקשתה להאריך את מועד הגשת התשובה לערר) ואלו הוצגו לראשונה לפני בית המשפט, שלא הכריע בהן בפסק דינו. עוד נטען כי הרשות קבעה את הקריטריונים באותן החלטות על יסוד מסד הנתונים שהונח לפניה באותה עת, שאם לא כן היה עליה להמתין עם מתן המעמד עד להשלמת הליך זיהויים של מאות מבקשי מקלט. הודגש כי הליך הזיהוי הוא מורכב ומקצועי ולא ניתן להשלימו באופן מיידי. מתן מעמד למי שהסתבר בדיעבד כעומד בקריטריונים של ההחלטה מיולי 2018 חותר תחת תכליתה – שנשענה על מכסה נקובה, כך המבקשת. עוד נטען כי בחודש אוקטובר 2018 החליט הדרג המדיני כי הטיפול בבקשות המקלט יימשך במסלול הפרטני ולא יינתן עוד מעמד מטעמים הומניטריים במכסות נקובות ובכך גילה דעתו כי אין מקום להוסיף ולתת מעמד בדרך זו. המבקשת מוסיפה ומפנה לשני פסקי דין בערעורים אחרים שהוגשו לבית המשפט לעניינים מינהליים בהליכים דומים, שבהם הורה בית המשפט על החזרת הדיון בהשלכות הרוחב הנטענות לבית הדין לעררים (אחד מהם בהסכמת הצדדים; עוד נטען שקיימים עררים נוספים תלויים ועומדים בנושא; סעיף 86 לבקשה).

עוד ברקע לדברים יוער כי סוגיית עריכת ראיונות זיהוי למבקשי מקלט מסודן שטוענים שהם יוצאי חבל דרפור נדונה גם בעתירה מינהלית שבה התבקש בית המשפט להורות למדינה לזמן מבקשי מקלט הטוענים כי מוצאם בחבל דרפור לראיונות זיהוי בהקדם, ללא קשר למועד עריכת הראיונות בהליך הטיפול בבקשת המקלט. ביום 5.2.2020 העתירה נדחתה, ובית המשפט קבע כי ההחלטה לאחד את הדיון בזיהוי מבקש המקלט ואת הדיון בבקשת המקלט עצמה אינה בלתי סבירה, במיוחד נוכח הזיקה הברורה בין השאלות ושיקולים של ניהול משאבים (עת"ם (מינהליים י-ם) 16409-09-19 המוקד לפליטים ומהגרים נ' רשות האוכלוסין וההגירה (5.2.2020)).

5.

התבקשה תשובת המשיב, שסומך ידיו על הכרעות הערכאות הקודמות וטוען כי הבקשה לא באה בגדרי אמת המידה לדיון בהליך ב"גלגול שלישי". לטענתו, כבר בסמוך לכניסתו לישראל, ביום 4.1.2012 נערך למשיב שימוע אצל נציגי הרשות – שבגדרו נערך לו ריאיון זיהוי, שם תיאר כי הוא דרפורי. בתוך כך ציין נציג הרשות כי "לנתין הופנו מספר שאלות אודות סודן ואודות האזור בו התגורר, כל התשובות שמסר הנתין תואמות למידע שנמצא ברשותי" (נספח מב/3 לבקשת הרשות לערער). נטען כי המדינה נמנעת מזה תקופה ארוכה להכריע בבקשות המקלט כזו שהגיש המשיב, חרף מצבם של יוצאי דרפור. לטענת המשיב הוא עמד בקריטריונים שנכללו בכל אחת משלוש ההחלטות ואין סיבה להוציאו מתחולתן אך בשל מחדל הרשות בזיהויו במערכותיה. המשיב טוען כי הוא הופלה לרעה בשל מחדלי המבקשת, וכי מוטלת עליה חובה לפעול בהתאם לקריטריונים שנכללים בהנחיותיה, בלא שרירותיות. נטען כי מעמד הוא אינו משאב מוגבל, וגם כאשר הדבר כרוך במשמעויות תקציביות – בית משפט זה העניק לחובת השוויון את הבכורה. עוד נטען כי המדינה לא עמדה בנטל להוכיח את השלכות הרוחב הנטענות על ידה, משום שהמספר בו נקבה (כ-170 מבקשי מקלט מסודן שלכאורה באים בגדרי הקריטריונים בהחלטה מיולי 2018) כוללים גם את מי שהגישו בקשת מקלט לאחר קביעת הקריטריונים . עוד נטען כי ראיון זיהוי אינו הליך מורכב, בניגוד לטענת המבקשת, וכי חלק ממבקשי המקלט שנרשמו במערכותיה כיוצאי דרפור כלל לא עברו ראיון זיהוי, וזהותם נרשמה לפי דבריהם כשנכנסו לישראל. לפיכך נטען כי השלכותיו של פסק הדין רלוונטיות לכל היותר לעשרות מבקשי מקלט ואין מדובר בהשלכות רוחב המצדיקות מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי", או את הפלייתו של המשיב. המשיב מדגיש כי בעתירות שנדונו לפני בית משפט זה (בעניין קצב הטיפול בבקשות המקלט; בג"ץ 4630/17 ובג"ץ 7552/17), נסוגה הרשות מהודעותיה כי בכוונתה לבחון את בקשות המקלט באופן פרטני, ובהודעה מעודכנת שהגישה בגדרן ציינה כי היא שבה והקפיאה את הטיפול בבקשות המקלט של יוצאי דרפור. המשיב מוסיף וטוען כי החזרת עניינו לבית הדין תביא לעינוי דין תוך הותרתו בחוסר הוודאות שבו הוא מצוי משך כעשור.

6.

לאחר קבלת תשובת המשיב, בהחלטה מיום 28.7.2020 הוריתי על הגשת הודעה משלימה לטיעוני הרשות, שבה תמסור האחרונה נתונים מדויקים לגבי מספר מבקשי המקלט שעמדו בקריטריונים במועד הרלוונטי בהמשך לטענות המשיב בסוגיה זו. כן התבקשה הרשות להתייחס גם ללוחות הזמנים שבהם יושלמו הליכי הזיהוי של מבקשי מקלט מסודן שעומדים בקריטריונים שנקבעו בהחלטה מיולי 2018, שהוזכרו בבקשתה. בהתאם לאותה החלטה, ולאחר שהמועד שנקבע בה הוארך לבקשת הרשות מספר פעמים, ביום 25.12.2020 הגישה המדינה הודעה משלימה ובה צוין כי בישראל שוהים 111 מבקשי מקלט מסודן אשר עמדו בקריטריונים הרלוונטיים בהחלטה מיולי 2018 במועד הרלוונטי, אשר טרם זוהו כיוצאי חבל דרפור. עוד צוין כי קיימים מספר מבקשי מקלט (והמדינה לא פירטה מספר מדויק בעניין זה) אשר הגישו במועד הרלוונטי בקשה למקלט ועמדו בקריטריונים המתוארים, ובעניינם הושלמו הליכי הזיהוי לאחר המועד הרלוונטי (ובהם המשיב). אשר ללוחות הזמנים להשלמת הליכי הזיהוי של מבקשי מקלט מסודן שעמדו במועד הרלוונטי בקריטריונים של החלטת יולי 2018 נטען כי הרשות מתכוונת להשלים את בירור הסוגיה ולהציג את מלוא התמונה העובדתית בכל הנוגע לטענתה בדבר השלכות הרוחב במסגרת ההליכים התלויים והעומדים לפני בית הדין לעררים. עוד צוין כי ראיונות הזיהוי יתקיימו במתכונת של ריאיון או שניים ביום בשים לב לאילוצי כוח האדם הרלוונטיים, ויחלו – בכפוף לתנאים שצוינו הקשורים באילוצים הנובעים מהתמודדות עם מגיפת הקורונה – בחודש פברואר 2021. להערכת הרשות, את ראיונות הזיהוי ל-111 מבקשי המקלט האמורים ניתן יהיה להשלים תוך כחודש וחצי.

7.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה לה ובהודעה מיום 25.12.2020, אני סבור כי דין הבקשה להידחות בהעדר עילה ליתן רשות ערעור בגלגול "שלישי" לבית משפט זה על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים. במקרה דנן סברו בית הדין לעררים ובית המשפט לעניינים מינהליים כי עמידתו של המבקש בתנאי ההחלטה מיולי 2018 במועד הינתנה, לצד העובדה כי העיכוב בהשלמת הזיהוי לא רבץ לפתחו של המשיב מטים את הכף לטובת המסקנה כי יש להעניק לו רישיון א/5 על פי הוראת אותה החלטה. טענתה העיקרית של הרשות בהליך שלפניי היא כי לקביעה זו השלכות רוחב, בהינתן שקיימים מקרים דומים לעניינו של המשיב, של מבקשי מקלט שעמדו בקריטריונים המנויים בהחלטה מיולי 2018 במועד הינתנה וטרם הושלם הליך זיהויים כיוצאי דרפור. כמפורט לעיל, המבקשת טוענת כי הכרה בזכאותם של אלה לקבל רישיון על פי אותה החלטה, תביא לחריגה מהמכסה שהנחתה אותה מלכתחילה ויש לקיים דיון מפורט בהשפעה זו בבית הדין לעררים, בדומה להליכים אחרים שתלויים ועומדים לפניו.

8.

כעולה מפסק הדין נושא הבקשה, הטענה בדבר ההשלכות הרחבות שיכולות להיות למתן מעמד בנסיבות אלו, שעניינן חריגה מן המכסות שנקבעו בהחלטות שר הפנים, אמנם הייתה לנגד עיניו של בית המשפט, אולם לא נבחנה על ידו ולא נערך בה דיון לגופם של דברים בפסק הדין. הכרעת בית המשפט התבססה על הנסיבות יוצאות הדופן שנמצאו על ידו במקרה דנן, והן אלו שהובילוהו למסקנה אין מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין, שקבע כי מקום שבו עמד המשיב בקריטריונים, אין לקפח את זכאותו לפיהם בשל אי בדיקתם במועד על ידי הרשות. קביעות אלו יישומיות באופיין. השלכות הרוחב הנטענות על ידי הרשות – אשר היקפן מצומצם מזה הנטען תחילה וטרם הובהר במלואו, גם בשלב זה – לא נדונו בגלגולים הקודמים של ההליך. בנסיבות אלו, לא מצאתי הצדקה לתת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" בבקשה הנוכחית לצורך הבירור המבוקש על ידי הרשות, כך שהוא יערך הלכה למעשה לראשונה לפני בית משפט זה. למותר לציין כי אין באמור משום נקיטת עמדה לגבי ההליכים התלויים ועומדים לפני בית הדין לעררים כמפורט בבקשה, הנסובים בין היתר על הטענות האמורות, ושאליהם יידרש בית הדין כהבנתו.

הבקשה נדחית אפוא. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך כולל של 7,000 ש"ח.