פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
3761/15
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשת:
מדיאל מפעלי נופש ותרבות בע"מ
נ ג ד
המשיב:
מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 23.3.2015
בעמ"ן 33576-01-12 שניתן על ידי כב' השופטת י' שיצר
בשם המבקשת:
עו"ד אילן בומבך;
עו"ד שגיא רם
החלטה
1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 23.3.2015 (עמ"ן 33576-01-12, השופטת
י' שיצר ). בפסק הדין נדחה ערעורה של המבקשת על החלטתה של ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית תל אביב (להלן: ועדת הערר ) מיום 27.11.2011 בערר שהוגש על ידי המבקשת.
רקע והליכים קודמים
2.
המבקשת מפעילה ומנהלת מגוון אירועים ופעילויות ספורט בתוך שטח מגודר הנמצא בגני יהושע בעיר תל אביב ומכונה "יער בראשית". מאז שנת 1993, עת החלה המבקשת לקיים את הפעילות במתחם זה, ועד לשנת 2009, עיריית תל אביב-יפו (להלן: העירייה ) לא גבתה ממנה דמי ארנונה בגין השטח. בשנת 2009 העירייה איתרה את הטעות ופעלה לתיקונה. חיוב הארנונה שנקבע למבקשת מאז אותה עת פוצל לשניים: בגין המבנים הנמצאים בשטח חויבה המבקשת בארנונה לפי הסיווג השיורי "שירותים כללי" ואילו בגין יתרת הקרקע היא חויבה לפי הסיווג "קרקע תפוסה".
3.
המבקשת הגישה ערר על אופן חיובה בארנונה לוועדת הערר, והעלתה בו טענות שונות. מבין טענות אלה אתמקד בזו שרלוונטית לבקשה דנן לפיה מאחר שנערכות בנכס פעילויות לנוער הכוללות לעתים גם לינה, יש לסווגו כ"אכסניית נוער" ולכן שיעור הארנונה שיש לגבות בגינו נמוך בהרבה מזה שנקבע. ועדת הערר דחתה את טענותיה של המבקשת, ובכללן הטענה האמורה באשר לסיווגו של הנכס.
4.
ערעורה של המבקשת על החלטתה של ועדת הערר לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא. בכל הנוגע לסיווגו של המתחם, בית המשפט המחוזי ציין כי אמנם צו הארנונה העירוני אינו מגדיר מהי "אכסניית נוער", אך ניתן לסמוך על הממצא העובדתי של ועדת הערר כי המתחם אינו משמש כאכסניית נוער, מה גם שהאגף לאכסניות הנוער במשרד החינוך דחה בקשה שהגישה המבקשת להגדיר את המתחם כאכסניית נוער, לאחר שקבע כי הוא אינו עומד בקריטריונים להגדרת "אכסניה". על כן, בית המשפט המחוזי מצא כי אין להתערב בהחלטתה של ועדת הערר בעניין זה.
בקשת רשות הערעור
5.
המבקשת, אשר טוענת כנגד דחיית עמדתה באשר לסיווג המתחם כ"אכסניית נוער", גורסת כי שאלת פרשנותו של המונח "אכסניית נוער" היא שאלה משפטית כבדת משקל החורגת מעניינה הפרטי ולכן מצדיקה מתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לגופם של דברים, המבקשת טוענת כי המתחם שבו היא מחזיקה תואם את ההגדרה המילונית של המונח "אכסניית נוער".
דיון והכרעה
6.
לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
7.
כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק מקום שבו מתעוררת שאלה כללית ועקרונית החורגת מדל"ת אמותיו של הסכסוך הקונקרטי שבין הצדדים או כאשר עולה חשש לעיוות דין חמור (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). אמת מידה זו הוחלה גם כאשר הערכאה הראשונה הייתה טריבונל מינהלי, כאשר מאפייני פעולתו מצדיקים זאת, וכך אף נקבע כי לא תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ביחס לשאלות מתחום הארנונה שהן יישומיות באופיין, לרבות ביחס לשאלות הנוגעות לסיווג של נכסים לצורכי ארנונה (ראו: בר"ם 1295/12 נורקייט בע"מ נ' עיריית פתח תקוה , פסקה 7 (12.3.2012); בר"ם 1114/14 יוסף נ' עיריית באר שבע (13.4.2014)).
8.
השאלה שמעלה המבקשת היא שאלה הנוגעת ליישום קונקרטי של הסיווגים הקיימים בצו הארנונה העירוני על עובדות המקרה, כפי שנעשה על ידי ועדת הערר, באשר לנכס הספציפי שבו המבקשת מחזיקה. שאלה זו, ככלל, אינה מצדיקה מתן רשות ערעור (ראו למשל: בר"ם 3811/14 כלוף נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב , פסקה 8 (5.3.2015); בר"ם 2960/13 אלפא מסופים ומדפסות בע"מ נ' עיריית פתח תקוה – מנהל הארנונה , פסקה 7 (15.7.2013)), וכך גם במקרה זה.
9.
למעלה מן הצורך, ניתן להוסיף כי ברי שלא כל מקום בו לנים לעתים בני נוער הוא "אכסניית נוער" בהתאם להבנה המקובלת של מונח זה, הרלוונטית גם לפרשנותו התכליתית הראויה בהקשרו של צו הארנונה העירוני.
10.
סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין משלא התבקשה תגובת המשיב איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"א
בתמוז התשע"ה (28.6.2015).
ש ו פ ט ת