בר"מ 3778/13 עיריית אלעד נ. דוד אזולאי

1.

החל משנת 2006 מוטלת בעיר אלעד חובת תשלום של היטל שמירה. זאת, מכוח חוק עזר לאלעד (שירותי השמירה), התשס"ו-2006 (להלן –

חוק העזר ). בשנת 2011 הגיש המשיב בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשת, היא עיריית אלעד (להלן – העירייה ). המשיב לא תקף את חוקיות חוק העזר עצמו. כלומר, הוא לא העלה, למשל, טענה לפיה חוק העזר נחקק על ידי העירייה בחוסר סמכות. טענתו הייתה, כי

גביית ההיטל מכוח חוק העזר היא הנגועה בחוסר חוקיות. זאת, מן הטעם שהעירייה גובה את ההיטל, לטענתו, לשם מימון פעילויות אשר ההיטל אינו אמור לממן, בהתאם למטרת חוק העזר (ראו סעיף 5 לחוק העזר). ביום 28.4.2013 אושרה התובענה הייצוגית על ידי בית המשפט לענינים מינהליים מרכז-לוד (כבוד השופטת מ' נד"ב ). בהחלטת האישור נדחתה בין היתר טענת המבקשת לפיה אין התובענה הייצוגית נכנסת לגדר פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (שעניינו "תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר"). בקשת רשות הערעור מופנית נגד החלטת האישור.

2.

בבקשת האישור ציין המשיב כי הוא מעריך את שוויה של התובענה הייצוגית בסכום של 3 מיליון ש"ח. נוכח שוויה הנמוך, יחסית, של התובענה הייצוגית, לא שוכנעתי כי קיים הכרח בבירור מיידי של טענות המבקשת על ידי ערכאת הערעור. זאת, מאחר שהמבקשת לא הראתה כי המשמעות של קבלת התובענה הייצוגית תהא חמורה במיוחד מבחינתה (ראו, רע"א 8761/09 סלקום ישראל בע"מ נ' פתאל , פיסקה 5 (6.5.2010)). לא נעלמו מעיניי טענות המבקשת בנוגע לגירעון התקציבי עמו היא מתמודדת. עם זאת, נוכח שוויה הנטען של התובענה הייצוגית, אין באותו גירעון נטען כדי להצדיק, כבר בשלב זה, את בירור טענותיה נגד החלטת האישור.

3.

מובן, כי אין לראות בדבריי כל רמיזה לגבי טענות בעלי הדין לגופן. היה ויוגש ערעור על פסק הדין הסופי בהליך שמורות להם כל טענותיהם.

4.

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח.