בר"מ 3889-23 בר"מ 3889-23

1.בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, מיום 19.4.2023, בעמ"נ 27088-02-23 (השופטת ג' רביד), שבגדרו נדחה על הסף ערעור המבקשים על פסק הדין של בית הדין לעררים בתל אביב, הפועל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, מיום 1.2.2023, בערר (ת"א) 1273-23 (הדיינת ב' תם).

2.המבקשים, בני זוג הנשואים מזה כ-30 שנה, פנו למשיב בדרכים שונות, על מנת להסדיר רישיון לישיבת קבע עבור המבקשת. ביום 11.12.2022, נמסר להם כי בהתאם לנוהל, עליהם להגיש בקשה מקוונת חדשה. המבקשים נמנעו מלעשות כן; במקום זאת, הגישו בו-ביום "כתב ערר פנימי", וביום 22.1.2023, הגישו לבית הדין לעררים בתל אביב את הערר שניצב בבסיס הבקשה הנוכחית, שבו הלינו, בין היתר, על דחיות חוזרות ונשנות שדחה אותם המשיב, כמו גם על הימנעותו מלמסור להם מידע שלו הם זקוקים.

3.הערר נדחה על הסף, משנקבע כי המבקשים "לא מיצו כהלכה את ההליך המינהלי", שכן היה עליהם לפעול "כפי שהנחה המשיב על דרך הגשת בקשה מקוונת, בהתאם לנהליו". מטעם זה נקבע גם, כי כלל לא ניצבת החלטה מינהלית המותקפת בגדרי הערר, ושאותה ניתן להעמיד לביקורת שיפוטית. ערעור שהגישו המבקשים על פסק הדין, לבית המשפט המחוזי – נדחה גם הוא על הסף, בהנמקה זהה, ומכאן הבקשה שלפנַי.

4.דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתשובת המשיב. כפי שהבהיר בית הדין לעררים, ולאחריו גם בית המשפט המחוזי, אם רוצים המבקשים להסדיר את מעמדה של המבקשת, עליהם לפעול בהתאם לנהלי המשיב, ורק לאחר שיעשו כן, ותתקבל החלטת המשיב, ככל שזו לא תהיה לרוחם – יתאפשר להם להביאה לפני הערכאות השיפוטיות (לחשיבות מיצוי ההליכים, ראו למשל דברַי מן העת האחרונה בבג"ץ 1493/23 בית אקשטיין נ' מנכ"ל משרד החינוך, פסקה 4 (22.2.2023)). בתוך כך, יוכלו המבקשים להעלות גם טענות בדבר אי-מסירת מידע על-ידי המשיב, אם תהיינה להם טענות מעין אלה ואם יסברו כי הן רלבנטיות עבור הדיון בערר. אין אפוא כל מקום לעקוף צינורות מקובלים אלה, ולפעול במסלולי עקיפין שונים, כפי שמנסים המבקשים לעשות, חרף המסרים הברורים שמועברים להם.

הבקשה נדחית אפוא בזאת. על אף שמוטב היה למבקשים להישמע לבית המשפט המחוזי, שהבהיר כבר לגבי הערעור שהובא לפתחו כי מדובר "בערעור מיותר שהיה ראוי לסגת ממנו", לפנים משורת הדין, לא אחייבם בהוצאות בגין הגשתו.