בר"מ 3942/12 נתיב הגדוד מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע נ. רפאל ע

1.

המבקשת – אגודה שיתופית – פנתה בשנת 2009 לרשם האגודות השיתופיות (להלן: הרשם ), בבקשה למנות חוקר לשם עדכון פנקס החברים שלה, ובפרט – בחינת שאלת מעמדם של המשיבים. בדו"ח החקירה, המליץ החוקר לתקן את פנקס החברים של המבקשת, כך ששני המשיבים ייכללו בו. החוקר מצא כי אף-על-פי שלא התקיימו הליכים פורמאליים לקבלת המשיבים כחברים באגודה, יש להכיר בהם ככאלה מכוח תקנה 2א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג-1973 (להלן: התקנות ), שעניינה הכרה בחברותו של אדם באגודה שיתופית מכוח התנהגות. הרשם קיבל השגה שהגישה האגודה ביחס להמלצת החוקר בעניינו של המשיב 1, ודחה את ההשגה בעניינו של המשיב 2. הרשם אימץ את קביעותיו של החוקר בכל הקשור להכרה במשיבים 1 ו-2 כחברים במבקשת מכוח התנהגות, אך מצא כי לא ניתן לראות במשיב 1 כחבר במבקשת משום שהוא אינו מתגורר במושב (נוכח הוראת תקנה 6(ג)(2) לתקנות).

2.

בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת נ' בן-אור ) קיבל את ערעור המשיב 1 על החלטת הרשם, וקבע כי יש לראות בו חבר אגודה. בית המשפט סמך את ידיו על קביעת הרשם כי שאלת מגוריו של המשיב 1 עשויה להשליך על מעמדו במבקשת, בהתאם להוראת תקנה 6(ג)(2) לתקנות, אך מצא כי לשם כך נדרש בירור עובדתי נפרד בשאלת מקום מגוריו של המשיב 1 – דבר שלא נעשה בנסיבות העניין.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקשת טוענת כי בית המשפט קמא סטה מהוראות סעיף 6(ג)(2) לתקנות, והתעלם מתנאי יסוד בבחינת שאלת חברותו של אדם באגודה שיתופית מסוג של מושב עובדים – והיא מגורים דרך קבע במקום. עוד נטען כי פסק-דינו של בית המשפט קמא הוא בעל השלכות רוחב בלתי מבוטלות, שכן בעקבותיו פנו אל המבקשת רבים שביקשו כי יוכרו כחברים למרות שאינם מתגוררים במושב. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי יש לדחותה על הסף וכן לגופה. בין היתר, נטען כי המבקשת לא צירפה את החלטת החוקר ופרוטוקולי הדיון שהתקיים לפניו, ואף העלתה במסגרת הבקשה הנוכחית טענות הסותרות את הגרסה שמסרה במסגרת דיון זה.

4.

דין הבקשה להידחות. כידוע, אמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דין שניתן בערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות, דומה לזו שהותוותה בהלכה הפסוקה ביחס לבקשות רשות ערעור אזרחיות ב"גלגול שלישי". כלומר, רשות ערעור תינתן כאשר מעלה בקשה "שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית" שעניינה חורג מזה של הצדדים למחלוקת (ראו: בר"ם 2046/12 עין איילה מושב עובדים נ' תנובה מרכז שיתופי בע"מ , פסקה 6 וההפניות שם

(לא פורסם, 3.5.2012)). הבקשה שלפניי איננה מעלה שאלה כאמור, והיא תחומה לנסיבותיו הפרטניות של המקרה. בניגוד לנטען, אין בפסק הדין נושא הבקשה קביעה כי אדם יכול להיות חבר של אגודה שיתופית מסוג של מושב עובדים גם אם איננו מתגורר במקום דרך קבע. כל שנקבע הוא כי המשיב התקבל כחבר לאגודה בעבר (על יסוד קביעותיו העובדתיות של החוקר שאומצו על-ידי הרשם), וכי סוגיית מרכז חייו כלל לא התבררה בפני החוקר, ולא הוצגה תשתית עובדתית מספיקה כדי לקבוע אם הוא נכלל בגדר תקנה 6(ג)(2) לתקנות. עוד צוין בפסק הדין כי אין מניעה שהמבקשת תנקוט בהליך המתאים כדי לבחון אם חברותו של המערער פקעה, ככל שתמצא לנכון לעשות כן.

הבקשה נדחית אפוא, המבקשת תשא בהוצאות המשיב 1 בסך 8,000 ש"ח.