בר"מ 4078/15 עמותת שתילים רכים נ. עיריית ירושלים

לפניי בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופטת נ' בן אור ) לדחות את בקשת המבקשת למתן צו ביניים שלפיו תחדל עיריית ירושלים מהמשך קיום הליכי מכרז להפעלת גני ילדים הפונים לאוכלוסייה חרדית עד להכרעה בעתירה.

1.

עיקרי העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופטת נ' בן אור ). בתמצית ייאמר כי ביום 19.3.2015 (לדברי המבקשת – ביום 1.6.2015) פרסמה עיריית ירושלים מכרז לקבלת הצעות להפעלת גני ילדים המיועדים לאוכלוסייה החרדית בעיר. תנאי סף להגשת מועמדות במכרז הוא כי המציע יהא בעל ניסיון מוכח של שלוש שנים לפחות בהפעלת גני ילדים בירושלים (להלן גם: תנאי הסף ). המועד שנקבע להגשת הצעות, לאחר דחייה, הוא יום 5.5.2015. ביום 1.4.2015 פנתה המבקשת לעורך המכרז בבקשת הבהרה ביחס לתנאי האמור. בבקשה ציינה המבקשת כי היא מפעילה מוסדות מזה שנים, ולפני כשנה רכשה בעלות במערך הפעלת גנים של עמותה אחרת. בנסיבות אלו נטען כי יש לראות בה כמי שמקיימת את תנאי הסף. ביום 16.4.2014 פרסם עורך המכרז הבהרה שלפיה "על המציע לעמוד בעצמו בכל תנאי הסף המפורטים בהזמנה" (להלן: ההבהרה ). העותרת לא פעלה כדי להשיג על האמור והגישה הצעה במכרז ביום 5.5.2015. במועד זה עתרה מציעה אחרת לבית המשפט קמא וטענה נגד תנאי הסף. במהלך דיון בעתירה, ביום 27.5.2015, הסכימו הצדדים כי תנאי הסף ישונה כך שעורך המכרז יסתפק בניסיון בן שלוש שנים בכל רשות מקומית; וועדת המכרזים תוכל להביא בחשבון את ניסיון העבר של המציע, לאו דווקא עם עיריית ירושלים. עוד הוסכם כי התיקון יפורסם ברבים וכי יינתן למציעים פוטנציאליים פרק זמן נוסף לשם הגשת הצעות. במהלך הדיון טען בא כוח העירייה כי על העותרת שם היה לצרף לעתירתה את המבקשת כאן; והודיע לבית המשפט כי ישלח העתק מתגובת העירייה למבקשת כאן. המבקשת לא ביקשה להצטרף לאותה עתירה. ביום 28.5.2015 פנתה המבקשת במכתב לעורך המכרז ושבה על עמדתה שלפיה היא עומדת בתנאי הסף. עורך המכרז השיב לה ביום 31.5.2015 כי נפל שיהוי רב בהתנהלותה; כי כבר ביום 5.5.2015 נפתחו מעטפות המכרז; וכי הוא חוזר על עמדתו שלפיה את הניסיון הנדרש יש לייחס למציע עצמו. עוד עמד עורך המכרז על טיבה של הפשרה שהושגה בעתירה הראשונה ועל כך שהמועד להגשת הצעות הוארך עד ליום 9.6.2015. ביום 2.6.2015 פנתה המבקשת לעורך המכרז במכתב נוסף, שעליו לא השיב לה.

2.

ביום 7.6.2015 הגישה המבקשת את עתירתה לבית המשפט קמא, ובצדה בקשה לצו ביניים. ביום 9.6.2015 דחה בית המשפט קמא את הבקשה לצו ביניים. בית המשפט הדגיש כי העתירה והבקשה הוגשו בשיהוי ניכר. הוטעם כי תנאי הסף נושא העתירה פורסם עוד במחצית חודש מרץ ש"ז, והסתייגותה של המבקשת ממנו נענתה על ידי עורך המכרז באופן ענייני במחצית חודש אפריל. במועד זה היה עליה לתקוף את תנאי הסף אם סברה שנפל בו פגם המצדיק את ביטולו או אם סברה כי קמה לה זכות שימוע בטרם יגובשו סופית תנאי המכרז. בית המשפט דחה את טענת המבקשת כי מדובר ב"מכרז חדש", שפורסם ביום 1.6.2015. צוין כי שונה תנאי אחד במכרז, והוא אינו נוגע למבקשת; וכי הניסיון להציג את הדברים כאילו מדובר במכרז שפורסם במועד זה מטרתו ליצור את הרושם כי העתירה הוגשה בזריזות המתחייבת. כמו כן צוין כי המענה שניתן למבקשת מאת עורך המכרז לא היה עמום ובלתי מנומק כהגדרתה. אשר לסיכויי העתירה נקבע כי הסיכוי להתערבות בית המשפט בעמדת עורך המכרז – שלפיה על הניסיון להתקיים במציע דווקא – אינו נראה גבוה על פניו; ואשר למאזן הנוחות צוין כי עיכוב נוסף בהליכי המכרז עלול לפגוע באפשרות לפתוח את שנת הלימודים במועדה, ועל כן נושא השיהוי הרב שבהגשת העתירה והבקשה "משקל מכריע". נוכח כל אלה נדחתה הבקשה.

3.

להחלטה זו מכוונת הבקשה שלפניי. לטענת המבקשת, הפעלת גן מחייבת קבלת רישיון ממשרד החינוך, שאותו ניתן היה לבקש רק עד ליום 20.4.2015 (אף שצוין כי ניתן לפנות בעניין לוועדת חריגים). על כן, הארכת מועד הגשת ההצעות במכרז אינה מועילה לתיקון תנאי הסף, ותוצאת הדברים היא כי רק מפעילי גנים בירושלים יוכלו להשתתף במכרז – דבר המאפשר לשמר את המפעילים הקיימים בלבד. עוד שבה ועמדה המבקשת על טענתה שלפיה מששונו תנאי הסף עסקינן במכרז חדש, ועל כן אין מניעה להעלות טענות ביחס אליו במועד זה. המבקשת מציינת כי אם לא תתקבל הצעתה במכרז, יהיה עליה לסגור 10 גני ילדים שהיא מפעילה, ובכללם 8 גני ילדים בעלי צרכים מיוחדים.

4.

דין הבקשה להידחות. קודם דיון לגופם של דברים אבקש לציין כי בקשה זו הוגשה ביום 11.6.2015, קרי יומיים לאחר החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים, אלא שמחמת תקלה במזכירות בית משפט זה הובאה לעיוני רק אמש, ועל כך אני מצר. מכאן לעניין עצמו. כידוע, על בית המשפט שדן בבקשה למתן צו ביניים לבחון שני תנאים מצטברים, המקיימים ביניהם יחס של מקבילית כוחות: סיכויי העתירה ומאזן הנוחות (ראו למשל בר"ם 5376/13 רשת דובדבן – רשת מרגלית נ' עיריית תל אביב , פסקה 5 (1.10.2013); בר"ם 5338/10 מנרב הנדסה ובניין בע"מ נ' החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ , פסקאות 14-13 (9.8.2010)). בנסיבות המקרה שלפנינו, אף מבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי העתירה, מצאתי כי שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לחובת המבקשת. משכך, בדין דחה בית המשפט לעניינים מינהליים את בקשתה למתן צו ביניים. המכרז דנן עניינו באיתור מפעיל לגני ילדים בירושלים בשנת הלימודים הקרובה. עיכוב בהוצאתו לפועל של מכרז זה עלול לפגוע באפשרות לפתוח את שנת הלימודים כסדרה. ברי אפוא – והדבר עולה גם מתגובת משרד החינוך לבקשה למתן צו ביניים בבית המשפט קמא – כי ישנה חשיבות רבה לסיום הליכי המכרז דנן עובר לפתיחת שנת הלימודים הקרובה, וזאת כדי שהליכי רישום הילדים יסתיימו טרם תחילתה. לכך יש להוסיף כי עסקינן במכרז למתן שירותים. במקרים מעין אלה נוטה הכף שלא להעניק צו ביניים, שכן הדעת נותנת כי אף אם תתקבל העתירה – לא תהיה מניעה להפקיע את זכיית הזוכה במכרז (ראו למשל בר"ם 6146/12 כנפי יונה תיירות ונופש בע"מ נ' רם שן שירותים והשקעות בע"מ , פסקה 10 (21.8.2012); בר"ם 6256/12 מדיטקס בע"מ נ' מכבי שירותי בריאות , פסקה 12(ב) (29.8.2012)). אחרון בסדר אך לא בחשיבות: כפי שציין בית המשפט קמא, העתירה הוגשה בשיהוי מכביד. כבר ביום 16.4.2015 פרסם עורך המכרז את עמדתו, במסגרת ההבהרה שהוציא, באשר לדרישת הניסיון של מפעיל הגנים, אשר לפיה על המציע לעמוד בעצמו בכל תנאי הסף של המכרז. לא ראיתי בדברי המבקשת כל הסבר טוב לכך שהעתירה דנן הוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים קרוב ל חודשיים ממועד פרסום ההבהרה האמורה (להתחשבות בשיהוי במסגרת הכרעה בבקשה לצו ביניים ראו למשל בר"ם 4016/14 מ.ס קבלאן חברה קבלנית בע"מ נ' מועצה מקומית חורפיש , פסקה 17 (17.6.2014)). העובדה שהוגשה עתירה אחרת בנושא דומה – אין בה כדי לרפא את מחדל המבקשת. בצד האמור אבהיר כי אין באמור משום נקיטת עמדה בדבר השלכתו של השיהוי על תוצאות ההליך העיקרי. בעניין אחרון זה יחליט בית המשפט כחכמתו.

נוכח כל אלה, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.