בר"מ 4138/18זאב הרטמן נ. רשות מקרקעי ישראל- מרחב צפון

בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת (כב' סגן הנשיא ז' הווארי ) שדחתה את בקשת המבקש ליתן צו ביניים לעיכובם של הליכי מכרז פומבי להקצאת מגרשים לנכי צה"ל וכוחות הביטחון בני מקום חסרי דיור בנצרת עילית (להלן: המכרז המתוקן ) עד למתן פסק דין בעתירה שהוגשה בעניינו (להלן: הבקשה למתן צו ביניים ).

1.

ביום 26.4.2017 הגיש המבקש, נכה צה"ל, עתירה מינהלית נגד המשיבה על מנת שתקצה לו קרקע לבניית בית מגורים בעיר בפטור ממכרז. בפסק דין מיום 2.7.2017 שניתן בהסכמת הצדדים קבע בית המשפט לעניינים מינהליים

בנצרת (כב' השופט א' קולה ) כי המשיבה תפרסם בתוך 6 חודשים מכרז להקצאת זכויות במגרשים בנצרת עילית לנכי צה"ל או משרד הביטחון (להלן: פסק הדין בעתירה הראשונה ) . כן צוין כי למבקש אין "זכות קנויה לקבל זכויות במגרש זה או אחר וחזקה על המשיבה כי תפעל באופן מושכל וראוי לשם מימוש זכותם של נכי צה"ל" דוגמת המבקש.

2.

ביום 2.1.2018 פרסמה המשיבה "מכרז לבניה עצמית בנצרת עילית 3 מגרשים (לבניית 3 יח"ד) הרשמה והגרלה לנכים" (להלן: המכרז המקורי ) . ביום 1.3.2018, לאחר שהודיעה על כך למבקש, פרסמה המשיבה מודעה לתיקון המכרז המקורי שבגדרה שונו תנאיו למכרז פומבי חלף הרשמה והגרלה. כמו כן, אגב התיקון הופחת מספר המגרשים המיועדים לשיווק לנכי צה"ל משלושה לאחד (להלן: הודעת התיקון ). במודעה צוין כי המגרשים הנותרים ישווקו בשלב מאוחר יותר במכרז פומבי לכלל הציבור. לטענת המשיבה, תיקון זה התברר כהכרחי לאחר שנוכחה לראות כי החלטה 1506 של מועצת מקרקעי ישראל "הקצאת קרקע בהרשמה והגרלה ובני מקום" (5.2.2017) (להלן: החלטת המועצה ) קובעת, בין היתר, כי באזורי עדיפות לאומית לא ניתן לשווק קרקע ששוויה עולה על 500,000 ש"ח בדרך של הרשמה והגרלה; וכי לא ניתן להקצות מעל מחצית ממספר יחידות הדיור בהקצאה לבני מקום. המבקש פנה למשיבה בבקשה לבטל את השינויים שבוצעו בהודעת התיקון, וזו סירבה.

3.

על רקע זה הגיש המבקש עתירה מינהלית נוספת בגדרה מבוקש, בעיקרם של דברים, להשיב לקדמותם את תנאי המכרז המתוקן כפי שהיו לפני הודעת התיקון. עם העתירה הוגשה הבקשה למתן צו ביניים, שנדחתה בהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת (כב' סגן הנשיא ז' הווארי ) מיום 23.5.2018. בהחלטה צוין כי סיכויי העתירה להתקבל "לכאורה קלושים", משום שעל פני הדברים פעולת המשיבה תואמת את פסק הדין בעתירה הראשונה ואינה לוקה בפגם המצדיק התערבות שיפוטית. בתוך כך צוין כי הסעד העיקרי המבוקש בעתירה – שיווק המגרשים בדרך של הרשמה והגרלה חלף מכרז פומבי – סותר באופן ישיר את החלטת המועצה. אשר למאזן הנוחות ציין בית המשפט כי לא שוכנע כי למבקש ייגרם בנסיבות העניין נזק גדול יותר כתוצאה מאי מתן צו הביניים, מזה שייגרם למציעים אחרים במכרז המתוקן כתוצאה ממתן הצו. בנתון לאמור דחה בית המשפט את הבקשה למתן צו הביניים.

4.

להחלטה אחרונה זו מכוונת הבקשה שלפניי, שבצדה בקשה שהוכתרה כבקשה לעיכוב ביצוע, הגם שדומה כי למעשה מדובר בבקשת סעד זמני בערעור. בגדרה של בקשה אחרונה זו התבקש סעד המעכב את השלמת הליכי המכרז המתוקן עד להכרעה בבקשת הרשות לערער. המבקש טוען כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו שכן דחיית הבקשה למתן צו ביניים תיצור מצב בלתי הפיך ככל שייבחר זוכה והעתירה תתקבל; ואילו למשיבה לא ייגרם כל נזק כתוצאה ממתן צו הביניים, בשים לב לכך שרק הודות לפסק הדין בעתירה הראשונה הונעו ההליכים להקצאת המגרשים. המבקש אף טוען כי סיכויי העתירה להתקבל גבוהים. בעיקרם של דברים, נטען כי עצם פרסומו של מכרז פומבי לשיווק קרקע לנכי צה"ל במקרה דנא נוגד את הפטור הקבוע בתקנה 25(18) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 שלפיה המשיבה פטורה מעריכת מכרז בהתקשרות להענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים ל " נכה צה"ל קשה" כפירושו שם; וכי להחלטת המועצה מוקנה מעמד נורמטיבי נמוך אשר אינו מאפשר לה לגרוע מהוראת התקנה האמורה.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה , מצאתי כי דינה להידחות. במקרה דנא ערך בית משפט קמא איזון בין סיכויי העתירה לבין מאזן הנוחות, כמתחייב בהכרעה בבקשה למתן צו ביניים ( בר"ם

2205/14 סנא נ' ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל , פסקה 14 (2.4.2018) (להלן: עניין סנא ) ). לא מצאתי כי נפל פגם באיזון האמור. לגופם של דברים, אף מבלי לטעת מסמרות לעניין סיכויי העתירה, אין בידי לקבוע בשלב דיוני זה כי אלה מובהקים במידה המטה את הכף לטובת קבלת הבקשה. אף מאזן הנוחות נוטה לטובת דחיית הבקשה. המבקש רשאי להשתתף במכרז המתוקן הנועד עבור נכי צה"ל קשים בני המקום בלבד ולא עלה בידו להראות כי הנזק הצפוי להיגרם לו מהמשך הליכי המכרז עולה על זה שייגרם למציעים אחרים כתוצאה מעיכוב הליכים אלה. מכל מקום, לא מצאתי כי אי עיכובם של הליכי המכרז המתוקן עלול לגרום למבקש נזק בלתי הפיך שכן אם תתקבל העתירה – ומבלי שאביע כל עמדה לגופם של דברים – יוכל המבקש, אם יסבור שיש עילה לכך, לתבוע פיצויים מהמשיבה, בכפוף לדין הנוהג בסוגיה זו (עניין סנא , פסקה 15 ). בנתון לאמור, דין הבקשה להידחות.

הבקשה למתן רשות לערער נדחית אפוא, ומאליה נדחית גם הבקשה למתן סעד זמני בערעור. משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות.