בר"מ 4334/20 UWADIAE LOVETH EKINADOESE נ. משרד הפנים

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 27.5.2020 (עמ"ן 13741-03-20, השופט א' רון ).

2.

המבקשת היא אזרחית ניגריה, ילידת שנת 1978, שנכנסה לישראל באמצעות אשרת תייר ביום 17.12.2016. בתמצית יצוין כי ביום 6.3.2020 הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי שנסב על החלטתו של המשיב לדחות את בקשתה למקלט מדיני. בהמשך לכך, ביום 12.3.2020 הגישה המבקשת בקשה לפטור מהפקדת עירבון, וזו נדחתה ביום 13.3.2020 על-ידי רשמת בית המשפט המחוזי (השופטת ת' בר-אשר ) בנימוק שאינה נתמכת במסמכים או בתצהיר ביחס למצבה הכלכלי. לנוכח האמור, נקבע כי על המבקשת להפקיד את העירבון – שהועמד על סך של 2,000 שקלים – עד ליום 29.3.2020.

3.

ביום 27.3.2020 הגישה המבקשת בקשה לעיון מחדש, ובה ציינה בין השאר כי לנוכח משבר הקורונה ומצבה הכלכלי אין ביכולתה לעמוד בתשלום העירבון שנקבע. ביום 29.3.2020 דחתה רשמת בית המשפט המחוזי את הבקשה, בציינה כי יש לראות בחומרה את הגשת הבקשה בסמוך למועד האחרון שנקבע להפקדת העירבון.

4.

בהמשך לכך, המבקשת הגישה בקשה להארכת מועד, שרשמת בית המשפט המחוזי נעתרה לה. בסופו של דבר, בהחלטה מיום 12.5.2020 נקבע כי על המבקשת להפקיד את העירבון עד ליום 26.5.2020, שאם לא כן הערעור יימחק ללא צורך בהחלטה נוספת.

5.

ביום 26.5.2020 הגישה המבקשת ערעור על החלטתה של רשמת בית המשפט המחוזי, וזה נדחה ביום 27.5.2020 (השופט

רון ). בית המשפט המחוזי קבע כי ההחלטה על הדרישה להפקדת עירבון הייתה ידועה למבקשת עוד מראשיתו של ההליך, ואף ניתנו לה ארכות למכביר לצורך כך. על כן, כך נקבע, היה עליה לנקוט בהליך ערעורי עוד קודם לכן. כן צוין, כי העובדה שאי-הפקדת העירבון תביא למחיקת ההליך הייתה ידועה אף היא. לנוכח האמור, נקבע כי יש למחוק את ערעורה של המבקשת בעניין בקשת המקלט שלה.

6.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שבפני. בעיקרו של דבר, המבקשת טוענת כי היא שהתה בסגר במהלך משבר הקורונה ולא עבדה, ועל כן חלה הידרדרות במצבה הכלכלי. המבקשת מטעימה כי לנוכח ההידרדרות האמורה היא אף פונתה במהלך חודש מאי האחרון מדירתה ביחד עם בעלה, מבקש מקלט אף הוא, ועם בנם בן השנתיים, וכיום השלושה מתגוררים באופן זמני בביתו של מכר ומתקשים לשלם עבור צרכיהם הבסיסיים. המבקשת מדגישה כי אין לה למי לפנות לקבלת עזרה, וכי מחיקת הערעור גוזרת עליה גזירה קשה של גירוש למדינה שבה נשקפת סכנה ממשית לחייה.

7.

בתשובה שהגיש המשיב לבקשה, בהתאם להחלטתי מיום 12.7.2020, נמסר כי לפנים משורת הדין ולנוכח משבר הקורונה מסכים המשיב כי הדיון בערעורה של המבקשת יתחדש בבית המשפט המחוזי, בכפוף להפקדת העירבון על-ידה עד ליום 2.8.2020. כן צוין, כי בשים לב לטענותיה של המבקשת בדבר מצבה הכלכלי, המשיב מותיר לשיקול דעתו של בית המשפט את ההחלטה באשר לאפשרות שהמבקשת תגיש בקשה חדשה ביחס לגובה העירבון.

8.

לאחר ששקלתי את הדברים ובשים לב לעמדתו של המשיב, דומה כי בקשת רשות הערעור התייתרה. בהסכמת המשיב, הדיון בבית המשפט המחוזי יתחדש וניתנת בזאת ארכה להפקדת העירבון עד ליום 2.8.2020. כמו כן, המבקשת רשאית להגיש לבית המשפט המחוזי עד למועד זה בקשה נוספת הנוגעת לגובה העירבון, שאליה יצורפו מסמכים התומכים בטענותיה ביחס למצבה הכלכלי הנוכחי, והוא יכריע בה כחוכמתו.

9.

טוב עשה המשיב בנכונות שגילה לחזור ולבחון את הנסיבות האישיות של המבקשת, הנובעות גם מהנסיבות החריגות של העת הזו, ולאפשר לה לקבל את יומה בבית המשפט. כאשר ההכרעה בבקשה משליכה במישרין על זכות הגישה לערכאות, ויש לה זיקה לזכות לחירות ולזכות לקיום בכבוד, הזהירות בעניין זה היא מתחייבת (ראו והשוו: בר"ם 2825/19 פלוני נ' משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה , פסקאות 13-11 (30.5.2020)).

10.

סוף דבר: הבקשה נמחקת. אין צו להוצאות.