בר"מ 4366/05 סאן שיקוינג נ. משרד הפנים

1.הבקשה שבפניי, שהוכתרה כערעור, מופנית נגד החלטה של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, שדחה בקשה למתן צו ביניים לעיכוב הרחקתו של המבקש מן הארץ. החלטתו של בית המשפט בתל אביב ניתנה ביום 5.5.05 בשעה 19:55. כשלוש שעות לאחר מכן הובאה בפניי בקשה למתן צו ביניים, ואכן הצו ניתן על ידי על-פי צד אחד. עתה התקיים דיון במעמד שני הצדדים.

2.המבקש שוהה בארץ מאז נובמבר 2001 כעובד זר. רישיון השהייה שלו פג בסוף שנת 2003. הואיל והמבקש עזב את מעסיקו, הוצא עליו צו הרחקה ביום 1.12.03. לאחר מכן, עבר המבקש לעבוד אצל מעסיק אחר, שלא פעל להארכת רישיון השהייה מעבר לתקופה המקורית, שנסתיימה בסוף שנת 2003. המבקש נעצר שוב ביום 1.5.05. הוצאו נגדו הן צו משמורת והן צו הרחקה. עניינו נדון בפני בית הדין למשמורת ביום 2.5.05. בהחלטה שניתנה בבית הדין נקבע, כי מדובר בשוהה בלתי-חוקי, שדינו הרחקה. עם זאת, הציע הדיין לפנים משורת הדין שמשרד הפנים ישקול החלת נוהל "שמיים סגורים" על המבקש.

3.עיון בנוהל מלמד כי לא ניתן להחילו על המבקש, הואיל ומדובר בעובד זר שנויד בעבר ונתפס פעם שנייה כשוהה בלתי חוקי. נטען כי מעבידתו הנוכחית של המבקש פנתה באחרונה למשרד הפנים כדי להסדיר את מעמדו. ברם, לא נמצא זכר לכך ברשומות משרד הפנים. מכל מקום, המבקש שוהה בארץ באופן לא חוקי מאז שנת 2004 ולא ננקט מהלך להכשיר את שהייתו בארץ. בנסיבות אלה צדק בית המשפט לעניינים מנהליים משדחה את הבקשה לצו ביניים.

הבקשה נדחית. ממילא מתבטלת החלטתי מיום 5.5.05, אלא שהמבקש לא יורחק מן הארץ לפני יום 11.5.05.