בר"מ 4371-23 בר"מ 4371-23

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 29.1.2023 (עמ"ן 7132-09-22, השופט א' רון). בית המשפט המחוזי דחה ערעור על החלטתו של בית הדין לעררים בירושלים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים) מיום 26.7.2022 (ערר (י-ם) 1190-21, הדיין ש' ויזן).

2.ההליך שבפני נסב על בקשה שהגישו המבקשים 4-1, אזרחי אוקראינה, לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים. המבקשים 2-1 (להלן: המבקשים) הם בני זוג, ואילו המבקשים 4-3 הם ילדיהם הקטינים, ילידי 2011 ו-2017 (להלן: הילדים). המבקשים האחרים הם בני משפחתם – אמו של המבקש 1 (להלן: הסבתא), שהיא אזרחית ישראלית (המבקשת 5), אחותו (המבקשת 6), המחזיקה ברישיון שהייה מסוג א/5, ובנה הקטין של האחות, אף הוא אזרח ישראלי (המבקש 7, שיכונה גם: האחיין).

3.בתמצית יצוין כי המבקשים נכנסו לישראל בשנת 2016 יחד עם המבקשת 3, בתם הבכורה (להלן: הבת), באשרת תייר מסוג ב/2. ביום 31.10.2016, במהלך שהותם במדינה, השלושה הגישו בקשה למקלט מדיני בישראל ובה טענו כי נשקפת להם סכנה באוקראינה. ביני לביני נולד בישראל בנם של המבקשים, המבקש 4. בהמשך לכך, ביום 20.2.2020 דחתה רשות האוכלוסין וההגירה, המשיבה, בקשה זו, והמבקשים 4-1 נדרשו לצאת מישראל.

4.על רקע זה, ביום 1.3.2020 המבקשים 4-1 הגישו למשיבה בקשה נוספת להסדרת מעמדם בישראל, זו הפעם מטעמים הומניטריים. יצוין כבר עתה כי הבקשה האמורה היא שעומדת ביסוד ההליך דנן. ביום 12.3.2020 בקשה זו נדחתה על הסף על-ידי מנהלת רשות האוכלוסין וההגירה בהרצליה, והיא לא הועברה לדיון בפני הוועדה הבינמשרדית המייעצת לקביעה ומתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים (להלן: הוועדה הבינמשרדית). המבקשים הגישו ערר פנימי על כך, ואף הוא נדחה ביום 16.11.2020, זו הפעם על-ידי ראשת דסק ועדה הבינמשרדית אצל המשיבה (להלן: ראשת הדסק), שקבעה כי בנסיבות העניין אין ולו "סיכוי מסוים" לקבלת הבקשה.

5.המבקשים הגישו ערר על החלטת ראשת הדסק לבית הדין לעררים. המבקשים טענו בערר כי לא היה מקום לדחות את בקשתם על הסף בעמדם על כך שנסיבותיהם המשפחתיות המיוחדות מהוות טעם הומניטרי להסדרת מעמדם בישראל המצדיק את בחינת בקשתם על-ידי הוועדה הבינמשרדית. בין היתר, נטען כי הסבתא ממלאה תפקיד משמעותי בחיי הילדים, וכי הפרדתם ממנה כתוצאה מהרחקתם מישראל תגרום להם קושי נפשי משמעותי. כמו כן, צוין כי הבת סובלת מקשיים חברתיים ולימודיים, לרבות בעיות קשב וריכוז, וכי היא זקוקה לטיפול רגשי מהסוג שלא תוכל לקבל באוקראינה. המבקשים אף התייחסו לנסיבותיו של האחיין, המאובחן על הרצף האוטיסטי, והדגישו את חשיבות הקשר עמו. המשיבה טענה בתגובה כי אין מקום להתערב בהחלטתה של ראשת הדסק אשר ניתנה במסגרת סמכותה ושיקול דעתה לקבוע אילו מקרים מעלים "סיכוי מסוים" המצדיק דיון בפני הוועדה הבינמשרדית.

6.בית הדין לעררים דחה את הערר בקבעו כי אין עילה להתערבות בהחלטתה של ראשת הדסק. בית הדין לעררים הוסיף כי הטעמים שפורטו בבקשה אינם עומדים אף ברף המקל לקיומו של "סיכוי מסוים" לקבלתה. יחד עם זאת, בית הדין לעררים ציין כי מאחר שהמבקשים הם אזרחי אוקראינה, אשר נוכח המלחמה בה קיימת בעת הנוכחית מדיניות אי-הרחקה ביחס לאזרחיה, אין מקום להורות על יציאתם מישראל בעת הזו.

7.המבקשים הגישו ערעור על כך לבית המשפט המחוזי, ובו שבו על טענותיהם בדבר הנסיבות המיוחדות המצדיקות דיון בעניינם בפני הוועדה הבינמשרדית. כאמור בפתח הדברים, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. בעשותו כן, הוא קיבל את קביעותיו של בית הדין לעררים לפיהן ראשת הדסק פעלה במסגרת סמכותה עת דחתה הבקשה, וכי לא נפלה שגיאה בהחלטתה המצדיקה התערבות שיפוטית.

8.בקשת רשות הערעור שבפני הוגשה ביום 8.6.2023, לאחר שניתנה למבקשים ארכה לצורך הגשתה (בש"ם 2680/23, הרשמת ל' משאלי שלומאי). בעיקרו של דבר, המבקשים טוענים כי בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי לא מתקיימים בעניינם טעמים הומניטריים כבדי משקל ובהתאם, כי אין מקום להתערב בהחלטות שהתקבלו בעניינם.

9.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה. במקרה דנן לא מצאתי כי מתקיימת אמת המידה המצמצמת למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" כאשר הערכאה הראשונה היא בית הדין לעררים (ראו: בר"ם 1686/18 פלונית נ' מדינת ישראל – משרד הפנים, פסקה 23 (13.5.2018); בר"ם 2359/22 Kuflick נ' משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה, פסקה 12 (9.6.2022)). בקשה זו אינה מעלה שאלות משפטיות עקרוניות אלא נטועה כולה בנסיבותיהם הפרטניות של המבקשים. על כן, אפילו נפלה טעות בהחלטה שהתקבלה, כטענת המבקשים, אין די בטענה זו כדי להצדיק הענקת רשות ערעור.

10.מכל מקום, בשלב זה, נתתי דעתי גם למדיניות הקיימת ביחס לאי-ההרחקה של אזרחי אוקראינה. בהתאם למדיניות זו, המבקשים יכולים, למצער לעת עתה, להמשיך ולשהות בישראל לצד בני משפחתם והמסגרות התומכות בהם. מובן כי ככל שבעתיד מצב דברים זה ישתנה, פתוחה בפני המבקשים הדרך לנסות ולהגיש בקשה חדשה בהתייחס לנסיבותיהם העדכניות באותה העת, לחלוף הזמן ולהשלכות המלחמה המתנהלת באוקראינה. אינני נוקטת כל עמדה באשר לאפשרות זו.

11.סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.