פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
4380/09
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשת:
דוד לובינסקי בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. מקורות חברת המים הלאומית
2. טלקאר
3. קרסו מוטורס בע"מ
4. יוניון מוטורס
5. יוניברסל מוטורס
5. צ'מפיון קאר
6. פסיפיק יבואני מכוניות
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 6.5.09 בבש"א 21031/09 (עתמ 1629/09)
שניתנה על ידי כבוד השופט יהודה זפט – סג"נ
בשם המבקשת:
עו"ד רנה לפידות ועו"ד שלומי תורג'מן
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטתו של סגן הנשיא של בית המשפט המחוזי לענינים מינהליים בתל-אביב-יפו (השופט י' זפט ), אשר דחה את בקשת המבקשת ליתן לה צו מניעה זמני האוסר על המשיבה 1, מקורות (להלן: מקורות ), להתקשר עם מי מן המשיבות על פי מכרז שהוציאה, והכל כדי שבעתירה המינהלית ייקבע כי הצעת המבקשת היא ההצעה הזוכה.
2.
עיינתי בבקשה על צרופותיה, והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. יצוין כי המבקשת צירפה, כפי שצריכה הייתה לעשות, את המסמכים שהגישו המשיבות 1-2 לבקשה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים. עיינתי גם בתגובות אלה, ולא ראיתי צורך לבקש תגובות נוספות במסגרת ההליך שלפניי.
3.
וזהו בקצרה סיפור המעשה:
ביום 5.8.2008, פרסמה מקורות מכרז לרכישת כלי רכב (להלן: המכרז הראשון ). הוגשו שבע הצעות ובהן ההצעות של המבקשת ושל המשיבה 2. ביום 6.10.2008, המליצה וועדת המכרזים לפסול את הצעת המשיבה 2, בשל ערבות לא תקינה ולבחור את הצעת המבקשת כהצעה הזוכה. ואולם, בטרם מתן אישור המנכ"ל להמלצות וועדת המכרזים וממילא בטרם מתן הודעה למבקשת, החליטה וועדת המכרזים, ביום 8.12.2008, לבטל את המכרז האמור, עקב הערכתה כי מחירי המכוניות יוזלו בשל מצב שוק המכוניות. הודעה על ההחלטה נשלחה למבקשת ביום 10.12.2008.
4.
זמן קצר לאחר מכן, ביום 22.1.2009, פרסמה מקורות מכרז חדש (להלן: המכרז החדש ). למכרז הוגשו הצעות שונות ובכלל זה הצעותיהן של המבקשת ושל המשיבה 2. ביום 19.3.2009 הודיעה מקורות למבקשת כי הצעתה לא התקבלה. ביום 25.3.200, נכרת בין מקורות לבין המשיבה 2, הסכם לביצוע המכרז החדש.
5.
ביום 5.4.2009, הגישה המבקשת עתירה מינהלית ועימה "בקשה בהולה בכתב למתן צווים זמניים במעמד צד אחד", האוסר על מקורות להתקשר עם מי מן המשיבות או לבצע כל פעולה בעניין המכרז החדש, ולקבוע כי הצעת המבקשת היא ההצעה הזוכה, כפי שהוחלט, לטענתה, במכרז הראשון.
6.
בית המשפט לעניינים מינהליים דחה כאמור את הבקשה, וזאת משני טעמים: האחד, בהשתתפות במכרז החדש גילתה המבקשת את דעתה כי היא מוותרת על זכויותיה בקשר עם המכרז הראשון, והתנהלותה בעניין אף מקימה מניעות מלטעון לביטול המכרז ותוצאותיו. כמו כן, נקבע כי יש בדברים גם שיהוי. הטעם השני הוא כי ההתקשרות בין מקורות לבין הזוכה במכרז מהווה הסכם מסגרת, כך שביצוע הזמנות לרכישת כלי רכב ייעשה בהתאם לצורך, ואם המבקשת תזכה בעתירתה, ניתן יהיה להסב אליה את הזכייה.
7.
בבקשתה תוקפת המבקשת את שני הטעמים האמורים. המבקשת טוענת כי לא היה מקום לבטל את המכרז הראשון ולשלול מידיה את זכייתה במכרז זה. המבקשת אינה חולקת על כך שמציע המשתתף במכרז חדש שבא תחת מכרז הישן שבוטל, ומגיש הצעה נוספת גם במכרז החדש, ללא הסתייגות, ותוך שהיה מודע לפגם שנפל במכרז – יהיה מנוע מלטעון לפגם ולתקוף את המכרז, לאחר שהתברר כי לא זכה בו. ואולם, לטענתה, כלל זה אינו חל בענייננו, בשל כך שלא הובא לידיעתה דבר זכייתה במכרז הראשון, והדבר נודע לה רק לאחר היוודע התוצאות במכרז החדש ולאחר שהומצאו לידיה מסמכי המכרז הראשון. המבקשת טוענת כי בעניין זה, נפלה טעות שבעובדה בהחלטתו של בית המשפט קמא. לא אוכל לקבל טענה זו. ראשית, לעניין העובדות עליהן עמד בית המשפט: בית המשפט ציין מפורשות כי המכרז הראשון בוטל "בטרם אישור ופרסום תוצאות המכרז הראשון". העובדות הנכונות היו אפוא לפניו. מעבר לכך, אינני סבורה כי העובדה שהמבקשת לא ידעה שוועדת המכרזים המליצה עליה כזוכה במכרז הראשון, צריכה להביא לשינוי מן הכלל המקובל, לו מסכימה כאמור גם המבקשת. אם הוצאת מכרז חדש לאחר זמן כה קצר הינה פגומה, כך הוא לכאורה בין אם ידעה המבקשת על ההמלצה במכרז הראשון ובין אם לאו. המבקשת צריכה הייתה לפעול לביטול היציאה למכרז החדש מייד כשנודע לה על מכרז זה, וזאת במקום להשתתף בו ולערוך את הבירורים – מה קרה במסגרת המכרז הראשון – רק לאחר שלא זכתה במכרז החדש. אם התקשתה בקבלת תגובות, היא יכולה הייתה לעשות כן באמצעות פנייה הולמת לבית המשפט. על כן, מצטרפת אני להנמקתו הראשונה של בית המשפט לענינים מינהליים.
8.
ודוק: איני מביעה כל דעה בשאלה אם ראוי ונכון היה לצאת למכרז חדש אם לאו. שאלה זו עשויה להתברר בין בהליך התלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי ובין, כפי שמציינת המשיבה 1, במסגרת תובענה מינהלית.
9.
אשר לנימוק השני לדחיית הבקשה: המבקשת טוענת כי אין המדובר ב"הסכם מסגרת". לטענתה, מדובר בעסקת מכר, כאשר עם ביצוע העסקה לא ניתן יהיה עוד "להפקיע" ולהסב את הזכות למבקשת. לעניין נימוק זה, אבהיר בניסוח אחר, כי מדובר במכרז שתוקפו לשנה עם אופציה העומדת למקורות להאריכו פעמיים, לתקופה של שנה כל פעם. אם בית המשפט, במסגרת העתירה המינהלית, יגיע למסקנה כי המבקשת צודקת בריבה, לא תוכל מקורות עוד לעשות שימוש באופציה. בין כך ובין כך, ככל שייגרמו למבקשת הפסדים בלתי מוצדקים, תוכל המבקשת לתבוע פיצויים.
10.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה בלא לבקש תגובות נוספות. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ז באייר
התשס"ט (21.5.2009).
ש ו פ ט ת