פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
4424/09
בפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקש:
גבי יוגב
נ ג ד
המשיבים:
1. עירית קרית אתא
2. ראש עירית קרית אתא
3. אברהם נחום + 59 משיבים נוספים
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
לעניינים מינהליים בחיפה בעת"מ 4044/07 מיום 7.5.2009 שניתנה על ידי כב'
סגן הנשיא ג' גינת
בשם המבקש:
עו"ד עמנואל ויזר
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (סגן הנשיא ג' גינת ), מתאריך 7.5.09, בגדרה ניתנה למשיבים אורכה נוספת (על אלו שניתנו קודם לכן) של שישה חודשים לקיום פסק הדין שניתן נגדם בתאריך 30.3.08 בעת"מ 4044/07 בעניין פינוי השוק העירוני בקריית אתא.
2.
ראשיתם של ההליכים בעתירה מנהלית (עת"מ 1061/03) שהגישו המבקש ואחרים לפינויו של השוק העירוני ברחוב יוספטל בקריית אתא (להלן:
השוק ), שפעל במשך שנים בלא היתר ובניגוד לחוק, וגרם למטרדים סביבתיים שונים לתושבי האזור. בתאריך 20.2.05 ניתן פסק דין, שעיקרו הסכמה של בעלי הדין (כולל הרוכלים, הם המשיבים 62-3 בבקשה זו שלפני) בדבר מעבר של השוק לשוק עירוני חדש, שהוכן על ידי הרשות המקומית למטרה זו (מספר שנים עוד לפני שהוגשה העתירה בעת"מ 1061/03) – בתוך 12 חודשים. בסעיף 8 לפסק הדין הנ"ל צוינה חובתה של המשיבה 1, עיריית קריית אתא (להלן: העירייה ) "לפעול ללא דיחוי להעברת השוק הקיים למקומו החדש, חובה שכל בעלי הדין וכל הנוכחים, הסכימו שהיא קיימת ושראוי לפסוק בהסתמך עליה".
3.
בחלוף יותר משנתיים מפסק דין זה, משכשלו המגעים והניסיונות להביא לאכיפת ביצוע פסק הדין (ביניהם גם הליכים מצד צדדים שונים לפי פקודת ביזיון בית המשפט – עיינו: בר"ם 4717/06 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' עירית קרית אתא (לא פורסם, 6.8.06)), הוגשה עתירה נוספת (עת"מ 4044/07) בה עתר המבקש (בצירוף עם אדם אחר שאיננו צד להליך שבפני) לקבלת צו עשה המורה לעירייה ולראש העיר למלא ללא דיחוי אחר פסק הדין שניתן, ולהעביר לאלתר את פעילות השוק אל המתחם החדש שהוקם. בפסק הדין שניתן בעת"מ 4044/07 בתאריך 30.3.08 קבע בית המשפט הנכבד קמא כי העירייה מחויבת לפעול לפי ההסכמה שהושגה בהליך הקודם (אשר קיבלה תוקף של פסק דין) ולסיים לאלתר את פעילות השוק הקיים ברחוב יוספטל. בהחלטתו עמד בית המשפט על ההשקעה הכספית הניכרת שהושקעה באתר השוק החדש, אשר עומד כאבן שאין לה הופכין, וקבע כי כל אחד מבעלי הדין, והרוכלים בכלל זאת, חייב לנקוט לאלתר בכל הצעדים הדרושים והיעילים לקיום החיובים האופרטיביים של פסק הדין. בקשות לעיכוב ביצוע פסק הדין שהגישו המשיבים נדחו בתאריך 15.6.08, אולם הפעילות בשוק לא הופסקה.
4.
נוכח המציאות שהשתררה הגיש המבקש בקשה נוספת, זו הפעם לפי פקודת ביזיון בית המשפט. בעקבות זאת ניתנו על ידי בית המשפט הנכבד קמא מספר אורכות לקיום פסק הדין, שהאחרונה שבהן – לשישה חודשים – ניתנה בתאריך 21.12.08, תוך שנקבע כי על המשיבים למסור לבית המשפט דיווח תקופתי על התקדמות תוכנית פינוי השוק. המשיבים הגישו מספר הודעות כאמור בהן דיווחו על התקדמות (הודעות מתאריכים 11.2.09 ו-25.2.09, כאשר בהודעה המאוחרת ציינו המשיבים כי "נראה שניתן יהיה לעמוד במועדים שנצפו מלכתחילה להעברת השוק למקום החדש" – ראו נספח ח' לבקשה). אולם, בעת הדיון שהתקיים בעניין זה בפני בית המשפט הנכבד קמא, בתאריך 5.4.09, טענו המשיבים כי תידרש להם אורכה נוספת של בין שלושה לארבעה חודשים מרגע שייחתמו כל ההסכמים הדרושים והנה בדיון האחרון שנערך
בתאריך 7.5.09, נעתר בית המשפט הנכבד קמא לבקשת המשיבים והעניק להם שישה חודשים נוספים לביצוע המעבר, תוך שהוא מסרב לבקשת המבקש להטיל על המשיבים סנקציות מותנות של קנס כספי. בית המשפט הנכבד קמא קבע בהחלטתו כדלקמן:
"מחויבות כל בעלי הדין והמשיבים בעיקר, לקיום החלטות בית המשפט וההצהרות שנמסרו על ידי כל אחד מהם לבית המשפט היא מוחלטת... התרשמתי שבעלי הדין הבינו שבהיעדר קיום מלא של ההודעות שמסרו לבית המשפט, האפשרות של הטלת סנקציה, שכבר צוינה בהחלטותיי הקודמות, סבירה בהחלט.
בשלב זה נראה לי עדיף לצאת מתוך הנחה, של קיום ההודעות שנמסרו לבית המשפט."
( שם , פיסקה 5)
ההחלטה הסתיימה בקביעת הישיבה הבאה לתאריך 16.11.09: "לצורך קבלת המשך דיווח ומעקב אחר פעילות הצדדים בעניין מעבר לשוק החדש".
כנגד החלטה זו מכוונת בקשת רשות הערעור שבפני.
5.
המבקש משיג כנגד החלטת בית המשפט הנכבד קמא בטענה כי על המשיבים חלה חובה מוחלטת למלא אחר פסק הדין ב-עת"מ 4044/07 שהורה על הפסקה מיידית של פעילות השוק במיקומו הנוכחי. הוא טוען עוד כי לא ייתכן ש-15 חודשים לאחר שניתן פסק הדין שהורה על הפסקת פעילות השוק באופן מיידי , יוסיף וייתן בית המשפט ארכות למשיבים, מבלי שתוטל עליהם סנקציה כלשהי.
6.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה ושקלתי את טענות המבקש, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת אף אם מניחים שהבקשה באה בגדר "החלטה אחרת" שניתן לבקש עליה רשות לערער במשמעות סעיף 12 ל חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס – 2000 .
7.
ההחלטה שניתנה על ידי בית המשפט הנכבד קמא, ניתנה, בנסיבות העניין, במסגרת שיקול הדעת הרחב המוקנה לערכאה הדיונית, ואינני רואה עילה להתערב בה בשלב זה של השתלשלות הדברים.
יש להדגיש כי בית המשפט הנכבד קמא "מלווה" את המכלול, נשוא התיק, מתחילתו, ומצוי היטב בפרטיו. הצדדים מעדכנים את בית המשפט לגבי התקדמות ההליכים לפינוי השוק, וההחלטה הנתקפת בבקשה זו ניתנה על רקע זה. בנסיבות העניין נראה לי כי מן הראוי לאפשר לבית המשפט הנכבד קמא להמשיך ולנהל את ההליך שבפניו בהתאם לשיקול דעתו. ודוק, אין בכך משום מתן הכשר לאי מימוש פסק הדין עד הנה, אלא שדומה עלי כי בית המשפט הנכבד קמא בחר בשלב זה בדרך המעדיפה פינוי מסודר ומוסכם של השוק, על פני מהלך כפוי. מבלי לקבוע מסמרות בדבר אעיר כי לכאורה נראה שאכן הליך הפינוי בעקבות פסק הדין, שהוא מורכב אמנם, נכנס למסלול: הצדדים משתפים עתה פעולה; הגורמים הרלוונטיים פועלים להכשיר את מתחם השוק החדש להפעלה; דווח על התקדמות משמעותית, והמשיבים מעדכנים את בית המשפט בכל התפתחות.
8.
על אף האמור עד כה – ראוי להדגיש כי אין בהחלטתי זו כדי לשלול אפשרות של הטלת עיצומים על המשיבים בעתיד, ככל שתהיה גרירת רגליים נוספת ולא מאושרת – במימוש פסק הדין. בהקשר זה אזכיר כי בית המשפט הנכבד קמא קבע בהחלטתו, נשוא הבר"ע, כי לבית המשפט שמור הכוח להטיל את הסנקציה המתאימה, בהיעדר קיום מלא של ההודעות שנמסרו לבית המשפט. בית המשפט המחוזי הנכבד יחליט, כמובן, בעניין זה – כטוב בעיניו.
9.
נוכח כל הטעמים המפורטים לעיל – הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ד בתמוז
התשס"ט (6.7.2009).
ש ו פ ט