בר"מ 4523/12 פלוני נ. שר הפנים

בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט

לעניינים מנהליים מחוזי מרכז בעת"מ 7830-06-12 (כבוד השופט א' יעקב ), בגדרן נדחתה בקשת המבקש, אזרח סין, למתן צו ביניים כנגד הרחקתו מישראל.

תמצית העובדות

1.

המבקש הגיע לראשונה לישראל ביום 23.8.2001 ברישיון שהייה ועבודה מסוג ב/1 שתוקפו פג ביום 31.12.2001. ביום 17.8.2004 נתפס המבקש בישראל כשוהה בלתי-חוקי, והוצאו בעניינו צווי הרחקה ומשמורת. ביום 18.8.2004 הוא שוחרר ממשמורת כנגד התחייבות שיעזוב את הארץ או יסדיר את מעמדו. ביום 19.10.2004 הונפק למבקש רישיון שהייה ועבודה נוסף, שתוקפו עד ליום 31.12.2006, וביום 7.12.2006 עזב המבקש את הארץ.

2.

לטענתו של המבקש, הוא הסתנן חזרה לישראל בסוף שנת 2009, דרך הגבול עם מצרים. בחודש אפריל 2010, פנה המבקש למשיבים בבקשה למקלט מדיני. המשיבים זימנו את המבקש ליום 14.4.2010 ליחידת התשאול של רשות האוכלוסין וההגירה (להלן ובהתאמה: יחידת התשאול

ו הרשות ), אולם המבקש לא התייצב במועד שנקבע, ולפיכך זומן ליחידת התשאול למועד חלופי ליום 30.6.2010.

3.

ביום 26.5.2010 עוכב המבקש בידי פקחי הרשות בחשד כי הוא שוהה בישראל באופן בלתי חוקי, ולאחר שניסה להימלט מהפקחים נאזק בידיו. בשימוע שנערך למבקש עוד באותו יום, טען המבקש כי הגיע לישראל בשל קשיים כלכליים שחווה בסין, כי ברצונו להמשיך ולעבוד בישראל, ואין לו בסין בעיה מיוחדת שאינה כלכלית. לדבריו, הוא לא התייצב ביחידת התשאול ביום 14.4.2010 מאחר שחש לא בטוב באותו יום. לאחר שמיעת טענותיו, הוצא כנגדו צו הרחקה וצו משמורת. עוד נקבע, כי עד להחלטת ועדת הפליטים בעניינו, המבקש ישוחרר בערבות ויידרש להתייצב במשרדי הרשות פעמיים בשבוע.

ביום 30.6.2010 הגיע המבקש לרשות, הציג דרכון סיני שהונפק ביום 10.3.2009, ובאמצעות מתורגמן תועדו מספר פרטים מזהים אודותיו. גם במועד זה ציין המבקש כי מטרת הגעתו לישראל הינה כלכלית, וכן מילא טופס בקשה בו הוסיף כי הוא חייב לגורמים בארצו סכומי כסף שאם לא ישיבם, יכרתו את ידו. לאחר מכן, הונפק למבקש רישיון זמני לישיבת ביקור על פי סמכותו של המשיב מכוח סעיף 2א(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. כפי שמסרה הרשות, רישיון זה הוארך מעת לעת, וביום 15.1.2012, בעת שהגיע ליחידת התשאול לשם הארכת הרישיון, נמסר לו כי רישיונו יוארך עד לראיון שנקבע עבורו ליום 17.1.2012. אלא שהמבקש לא התייצב ביום 17.1.2012, ולאחר מספר ניסיונות כושלים לאתרו, נשלח לו (לכתובת עליה הצהיר בבקשתו למקלט מדיני) מכתב זימון להתייצבות אך המכתב זה חזר לאחר שלא נדרש. לאחר מכן, במכתב מיום 23.2.2012 הודיעה הרשות למבקש כי תיקו נסגר, וכי הוא רשאי ליצור קשר עם יחידת הטיפול במבקשי מקלט תוך 7 ימים כדי להסביר מדוע לא התייצב. גם מכתב זה חזר לאחר שלא נדרש.

4.

ביום 29.5.2012 עוכב המבקש על ידי מנהל אכיפה וזרים ברשות, ולאחר ששוב ניסה להימלט, נאזק. בשימוע שנערך לו באותו היום, השיב כי שיער שהרישיון שלו לא יוארך ולכן נמנע מלהתייצב ברשות. לאחר השימוע, הוצא למבקש צו משמורת, שאושר ביום 31.5.2012 על ידי בית הדין לביקורת משמורת. בדיון בפני בית הדין, המבקש טען כי חזרתו לסין תעורר "בלגאן", ואמר כי עורך דינו יעמוד בקשר עם המשיבים.

החלטת בית משפט קמא

5.

ביום 5.6.2012 עתר המבקש ל בית משפט

קמא בבקשה כי יורה למשיבים להימנע מגירושו מהארץ וליתן לעותר היתר שהייה זמני. בד בבד, הגיש המבקש בקשה לצו ביניים המורה על עיכוב הרחקתו מישראל עד להחלטה הסופית בעתירה.

במסגרת העתירה והבקשה לצו הביניים, טען המבקש לראשונה

כי בשנת 2006, בעת ששב להתגורר בסין, הצטרף לכת הפאלון גונג. לטענתו, מאחר שכת זו הוצאה מחוץ לחוק בסין והיא נרדפת על ידי השלטונות הסיניים עד כדי סכנה ממשית לחיי החברים בכת, חש כי "חרב מונחת על צווארו", ולכן בשנת 2009 ברח מסין חזרה לישראל דרך מצרים. לשיטתו, בשל הסכנה האורבת לו בארץ מוצאו, הוא עונה לתנאי אמנת האו"ם בדבר מעמדם של פליטים

ולתנאי נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל משנת 2011. עוד טען המבקש כי הוא אדם נורמטיבי, שאינו מהווה איום או סיכון כלשהו למדינת ישראל, ואין בכוונתו להפוך לנטל עליה. באשר להימנעותו מהתייצבות במועד שנקבע לו לחידוש הרישיון, טען כי חשש להתייצב פן ייעצר במעמד התייצבותו. לעניין נסיבות מעצרו, טען המבקש כי הופעלו עליו אלימות וכוח בלתי סביר שלא לצורך, שהרי עצר בעצמו ברגע שהבין שמדובר בפקח ההגירה. לבסוף, המבקש הלין כי השימוע שנערך לו ביום 29.5.2012 וכן הדיון שנערך לו בבית הדין לביקורת משמורת באותו היום נעשו שלא כדין ובניגוד להוראות סעיף 13א(4) לחוק הכניסה לישראל, מאחר שלא נסתייע במתורגמן.

6.

בית משפט קמא (כב' השופט א' יעקב) דחה את הבקשה למתן צו ביניים בהחלטה כהאי לישנא:

"הבקשה נדחית.

בקשתו של העותר למקלט נדחתה לפני כשלוש שנים לאחר שלא התייצב במודע לראיון.

בנסיבות כאלה אין ליתן צו ביניים".

בעקבות החלטה זו, המבקש שובץ בטיסה להרחקתו ליום 9.6.2012.

7.

על כך הגיש המבקש ביום 6.6.2012 בקשה לעיון חוזר. בבקשתו, הסביר המבקש כי נפלה טעות בהחלטת בית משפט קמא, שכן בקשתו למקלט לא נדחתה לפני שלוש שנים, אלא רק חודשים ספורים קודם לכן. כמו כן, העלה המבקש מספר סיבות בגינן לא התייצב במועד הנדרש. גם בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט בהחלטתו כלהלן:

"אכן, צודק ב"כ העותר. התיק נסגר לפני 5 חודשים בשל אי-התייצבות מודעת של העותר לראיון.

הבקשה למתן סעד ביניים נדחתה לא בשל שיהוי אלא בשל העובדה שהעותר בעצמו הכשיל את בירור טענת המקלט ואין זה משנה אם עשה זאת לפני 3 שנים או לפני 5 חודשים. לפיכך, הבקשה נדחית".

טענות הצדדים

8.

על החלטות אלה נסבה הבקשה שבפני. המבקש טען כי שגה בית המשפט , כאשר לא הורה על מתן צו ביניים האוסר על הרחקתו עד לדיון בעתירה. לטענתו, בית המשפט התמקד במשך הזמן שעבר מאז נסגר התיק, ולא בעובדה שמדובר במבקש מקלט מדיני, החושש לחייו, ויש להניח כי יבולע לו אם ישוב לארצו. את הימנעותו מלהתייצב במועד שנקבע לו, תולה המבקש בחשש ממעצרו במעמד ההתייצבות. לשיטתו, חששו הכנה צריך לשמש שיקול לקולא בעת ש בית המשפט מאזן בין חוסר שיתוף הפעולה מצידו לבין הסכנה הנשקפת לחייו.

המבקש מוסיף וטוען כי בשאלת הרחקתו מישראל, נוטה מאזן הנוחות לטובתו, באשר אם יגורש לסין, ייאסר עליו לחזור לישראל כך שעתירתו תתייתר; לחלופין, הוא עלול לאבד את חייו.

9.

בתשובתם לבקשה, טוענים המשיבים כי המקרה אינו מצדיק את התערבותה ת של ערכאת הערעור בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בבקשה למתן סעד זמני. לגופו של עניין, המשיבים מדגישים כי המבקש שהה בישראל משך זמן העולה על המותר בחוק הכניסה לישראל, וכי הוא שב לישראל כמסתנן, וכשוהה בלתי-חוקי; כי השתלשלות הדיון בעניינו של המבקש במשרדי הרשות מלמדת שבקשת המבקש למקלט מדיני אינה מגלה עילה לקבלתה; וכי היעדר שיתוף פעולה מצד המבקש בעת בירור בקשתו היא שסיכלה את בחינתה. נוכח האמור, מדגישים המבקשים כי סיכויי העתירה להתקבל אינם גבוהים, ועל כן אין עילה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא לדחות את בקשת המבקש למתן צו ביניים.

דיון והכרעה

10.

אקדים ואומר כי מצאתי לדחות את הבקשה.

עיון בחומר שצורף לתגובת המשיבים, מלמד כי הטענה באשר להשתייכותו של המבקש לכת הפאלון גונג הועלתה בפעם הראשונה לאחר מעצרו, במסגרת העתירה שהוגשה ל בית משפט

קמא . לא זו אף זו, במועדים שונים עובר להגשת העתירה, המבקש מסר בעצמו לרשות מידע הסותר את הטענה האמורה. כך, בשימוע שנערך למבקש ביום 26.5.2010 תועדו הדברים הבאים:

"הנתין מסר כי הסתנן לישראל מאחר והמצב הכלכלי בסין קשה והוא רצה להמשיך ולעבוד בישראל".

בהמשך, ביום 30.6.2010, מילא המבקש בסיוע של מתורגמן לשפה הסינית "טופס פרטים בסיסיים". בטופס זה, צוין במשבצת לגבי סיבת היציאה ממדינת המוצא: "באתי לעבוד בישראל".

עוד באותו יום, בבקשה שמילא המבקש בעצמו בשפה האנגלית, נכתב:

1.Why did you leave your home country? (write your answer n block letters)

IN 2007.3 I'M BOROOW THE PERSON "XU MINDUAN" USURY 80,000$ PAY 2% MONTHLY INTEREST 1600$. I'M CONTRACT IN WEST CITY SICHUAN MIANYANG 5 BUILDING 7 FLOOR RESIDENCE FLAT-DEPARTMENT OF CONTROL HEATING. WORKING ALMOST ONE YEAR, IN 2008.5.12 SUDDENLY HAPPENED EARTHQUAKE EVERYTHING BUISNESS WITH ME THE OTHER SIDE BOSSIN MISSING, BUT DEFAULE ME 100,000$. THE POLICE AND COURT CAN'T HELP ME. BUT THE WORKERS, BUILDING MATERIAL BOSS, AND THE PERSON "XU MINDUAN" ALL ASK MONEY. EVERYDAY TALK. COME IN WITH RAGE. PRESSING. I'M NO HAVE WAY, SO IN 2008.6 I'M SELL MY HOUSE GIVE A PART OF MONEY BACK. IN 2009.9 IM GOD TELEPHONE THE BLACK PEOPLE THREATEN ME. IF I'M IN ONE WEEK NOT GIVE MONEY THE WILL CUT MY HAND. SO I'M AFRAID. RUN FROM CHINA.

2.What do you believe may happen to you, or members of your household, if you return to your home country? Please explain why. (write your answer n block letters)

I DON'T WANT GO HOME NOW, THE SITUATION OF ME IT'S DANGEROUS FOR ME.

3.State any political, religious, military or ethnic to which you or any members of your family belong or previously belonged in your home country. Describe what type of an organization or group the above is. (write your answer n block letters)

I'M FLY RUN AWAY FROM HOME FOR ONE'S LIFE.

מהאמור לעיל עולה בבירור כי המבקש הסתבך בחובות כספיים ובשל כך הגיע לישראל, כך שטענתו כי הוא כביכול נרדף בשל השתייכותו לכת הפאלון גונג, אינה מהימנה ונולדה לראשונה לצורך הליך זה. כידוע, על בית המשפט הדן בבקשה לצו ביניים לבחון שני עניינים: סיכויי העתירה להתקבל ו"מאזן הנוחות". במקרה דנן,

העתירה אינה מגלה עילת מקלט לכאורית והיא נחזית כעתירת סרק על פניה, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה לצו ביניים.

11.

המבקש הלין על כך שלא בכל שלבי ההתנהלות מול הרשות הוקצה לו מתורגמן כנדרש, כך למשל בשימוע שנערך ביום 29.5.2010, או בדיון שנערך בעניינו בבית הדין לביקורת משמורת ביום 31.5.2010. אמנם, כבר נקבע על ידי בית משפט זה, כי "מדינת ישראל מחויבת לוודא כי ראיונות ה- RSD

מתנהלים בשפה שאותה דובר מבקש המקלט ובמידת הצורך להיעזר בשירותיו של מתורגמן" (עע"מ 8675/11 מספן מזמור טדסה נ' יחידת הטיפול במבקי מקלט , פסקה 12 לפסק דינו של כבוד השופט ע' פוגלמן (לא פורסם, 14.5.2012)). אלא שבנסיבות הענין, השתכנעתי כי המבקש הבין את כל ההליכים שנערכו בעניינו. כך, במהלך השימוע ב-29.5.2012 צוין מפורשות כי "השימוע נערך בשפה העברית אותה הוא דובר ומבין. הנתין קרא צו משמורת וזכותון בשפה הסינית [...] הנתין הבין את שנאמר לו ואין לו מה להוסיף מעבר לכך." בדומה, בדיון שנערך ביום 31.5.2012 בבית הדין לביקורת משמורת, תועדו טענות המבקש אותן טען בשפה העברית. ממכלול זה עולה, כי המבקש דובר את השפה העברית, והבין את ההליכים שנערכו בעניינו. לכך יש להוסיף, כי המבקש חזר במספר הזדמנויות על גרסתו על פיה הגיע לישראל מסיבות כלכליות. בחלק מההזדמנויות האלו, נעזר המבקש במתורגמן, ובחלקן כתב זאת בעצמו בשפה האנגלית. כך או כך, לא מצאתי כי הפרטים אותם מסר לרשות באשר לנסיבות בהן עזב את סין נמסרו מתוך חוסר הבנה של ההליכים המתנהלים בעניינו.

12.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות, והצו הארעי שניתן ביום 7.6.2012 האוסר על הרחקתו של המבקש מישראל – בטל.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.