פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם 456/22
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
Tatiana Holodnic
נ ג ד
המשיבה:
רשות האוכלוסין וההגירה
בקשת רשות לערער על
החלטות בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת מ' אגמון-גונן) בעמ"נ
36997-12-21 מימים 7.1.2022 ו-10.1.2022
בשם המבקשת:
עו"ד רון אובוז
החלטה
1.
המבקשת, אזרחית מולדובה, נכנסה לישראל ביום 3.2.2020 ברישיון עבודה ב/1 בענף הסיעוד. כעולה מהחומרים שלפניי, רישיונה של המבקשת פג בחודש אפריל 2021, אך היא נותרה בישראל ללא רישיון בתוקף. המבקשת נעצרה ביום 5.12.2021, נערך לה שימוע לפני הממונה על ביקורת הגבולות, והוצא לה צו הרחקה ביום 6.12.2021. ביום 8.12.2021 הובאה המבקשת לפני בית הדין לביקורת משמורת לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל ), שלא מצא להתערב בצו המשמורת, והורה לממונה ביקורת הגבולות לפעול להרחקת המבקשת בהקדם. המשיבה הזמינה למבקשת מקום לטיסה ביום 16.12.2021, אך ביום 15.12.2021 הגישה המבקשת ערר לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל (להלן: בית הדין לעררים ) ולצדו הגישה גם בקשה לעכב את הרחקתה.
2.
בלילה שבין 15.12.2021 ל-16.12.2021 החליט בית הדין לעררים לדחות את בקשתה לעיכוב ההרחקה. בית הדין עמד על כך שסיכויי הערר אינם גבוהים, וזאת מאחר שהמבקשת אינה מועסקת בענף הסיעוד מזה 8 חודשים ולא הוגשה בקשה להסדרת העסקתה בסיעוד. נקבע כי אף אם הייתה מוגשת בקשה כאמור, סיכוייה היו נמוכים נוכח האמור בנהלי המשיבה. כן צוין כי המבקשת לא הצביעה על נזק חמור שייגרם לה, מאחר שאחרי שתשוב לארצה ניתן יהיה לבחון טענותיה וככל שיהיה בהן ממש, תוכל לשוב לישראל. כן ציין בית הדין את השיהוי שבו הוגשה הבקשה, שעות ספורות לפני המועד שנקבע להרחקתה.
3.
המבקשת לא עלתה על הטיסה שנקבעה ליום 16.12.2021 ובו ביום הגישה בקשת רשות לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים. בית המשפט נתן צו ארעי למניעת הרחקתה, וביקש את תגובת המשיבה. ביום 7.1.2022 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת מ' אגמון-גונן (
את בקשת הרשות לערער. בית המשפט ציין כי מדובר במי שעושה דין לעצמה מזה חודשים וכי לא נפל פגם בהחלטת בית הדין לעררים. בית המשפט קבע כי ניתן להרחיק את המבקשת.
4.
מספר ימים לאחר החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים, הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר, וציינה שפעלה להסדרת מעמדה וכי "מעמדה הוסדר באופן רשמי על ידי המשיב כבר ביום 5.1.2022". בתגובת המשיבה לבקשה זו, צוין כי האישור שהציגה המבקשת לבית המשפט הוא אישור "טכני" בלבד שניתן באופן אוטומטי למי ששהה פחות מ-51 חודשים בישראל. עוד ציינה המשיבה כי פעלה לביטול "הקליטה" במערכת המחשוב. ביום 10.1.2022 דחה בית המשפט את הבקשה לעיון חוזר. למחרת הגישה המבקשת בקשה לעכב את ביצוע ההחלטה על מנת להותיר למבקשת שהות להשיג על ההחלטה. ביום 12.1.2022 הורה בית המשפט לעניינים מינהליים כי הוא מאריך את "המועד לעיכוב הרחקה לצורך הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון ב-48 שעות נוספות, כפי שביקש ב"כ [המבקשת – ע' פ'] בבקשתו הקודמת".
5.
מכאן הבקשה שלפניי שהוגשה היום, 6 ימים לאחר החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים, והובאה לפניי בשעה 16:00 כשלצדה "בקשה בהולה למתן צו לעיכוב הליכי הרחקה", נוכח מועד ההרחקה שנקבע להיום בשעה 16:25. לטענת המבקשת, היא שוהה בישראל כדין, וגירושה נובע אך מכך שהיא לא עמדה בנהלי המשיבה. לטענתה, המשיבה פעלה שלא כדין עת ביטלה את "קליטתה" במערכת, וכש"ביטלה" את העסקתה.
6.
דין בקשת הרשות לערער להידחות. הבקשה מופנית למעשה להחלטת בית הדין לעררים לדחות בקשה למתן צו ארעי לעיכוב הרחקת המבקשת מהארץ. כידוע, בבקשה למתן סעד זמני על המבקש להוכיח התקיימותם של שני תנאים שמקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות": האחד, כי סיכויי ההליך טובים; והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בגדר שיקול אחרון זה, הוא אבן הבוחן המרכזית לבחינת בקשות מהסוג דנן, המבקש נדרש להראות כי אם לא תתקבל בקשתו, ובסופו של דבר ערעורו יתקבל, ייגרם לו נזק בלתי הפיך (בר"ם 5481/21 Prakasha נ' רשות האוכלוסין וההגירה , פסקה 4 (30.9.2021) (להלן: עניין Prakasha )). אף מבלי להידרש לסיכויי הערר שהגישה המבקשת, הרי שכפי שציין בית הדין לעררים, המבקשת תוכל להמשיך לנהל את ההליך באמצעות באי כוחה גם לאחר צאתה מישראל (עניין Prakasha , שם; בר"ם 8231/18 שנג יואן יינג נ' לשכת האוכלוסין וההגירה ירושלים , פסקה 5 (3.12.2018)). לכך יש להוסיף את התנהלות המבקשת: ראשית, בכך שהגישה את בקשת הרשות לערער דקות ספורות לפני המועד שנקבע להרחקתה; ושנית, שלא הגישה את הבקשה בתוך פרק הזמן שבו ניתן עיכוב הביצוע בבית המשפט לעניינים מינהליים. כפי שצוין לא אחת, התנהלות מעין זו יכולה להימנות עם השיקולים בהחלטה אם לתת רשות לערער ב"גלגול שלישי", בפרט כשעסקינן בבקשה למתן סעד זמני (בר"ם 4632/17 Nwankwo
נ' משרד הפנים , פסקה 5 (7.6.2017)).
בקשת רשות הערעור נדחית אפוא, ומאליה נדחית גם "בקשה בהולה למתן צו לעיכוב הליכי הרחקה".
משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ז
בשבט התשפ"ב (18.1.2022).
ש ו פ ט