פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
4990/08
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשים:
אביגדור אלדן ואח'
נ ג ד
המשיבים:
1. הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז
2. הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון
3. החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט לענינים מינהליים בתל-אביב ב-בש"א 30810/08 במסגרת עת"מ 1524/08
מיום 19.5.2008 שניתנה על ידי כבוד השופט ק' ורדי
בשם המבקשים:
עו"ד מירה ברנע
החלטה
1.
בית המשפט לענינים מינהליים (כב' השופט ק' ורדי) דחה ביום 19.5.2008 את בקשת המבקשים לצו ביניים. המבקשים עתרו נגד החלטת ועדת ההתנגדויות של הועדה המחוזית מיום 30.12.2007 בעניין תכנית להסדרת מערכת דרכים בראשון לציון המשלימה את דרך 431 (להלן: התכנית ). בהחלטת ועדת ההתנגדויות נקבע כי ככל שייכללו בתכנית בעתיד הוראות של איחוד וחלוקה וטבלאות איזון, תיכנס הקרקע המיועדת בתכנית לדרך ושביחס אליה טענו המבקשים לזכויות, בערכי קרקע חקלאית ולא כדרך (להלן: ההוראה העתידית ).
המבקשים ביקשו בתחילה צו ביניים המורה לוועדה המחוזית להימנע מהמשך הליכי אישור התכנית, ובהמשך צימצמו את בקשתם לצו ביניים לפיו אישור התכנית לא יחול על המרכיב בהחלטה הקובע את ההוראה העתידית וזאת עד למתן פסק דין בעתירה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בקבלו את טענת המשיבות, לפיה המבקשים תוקפים עניין הנושא פני עתיד ואשר על פני הדברים מיטיב עמם. בית המשפט קבע בהחלטתו:
"בלא להכריע בסיכויי העתירה, הגם שלכאורה אינם גבוהים, הרי מאזן הנוחות מטה את הכף לדחיית הבקשה. מדובר בהחלטה המדברת על תוכנית חלוקה עתידית שטרם הוכנה, טרם הופקדה וכמובן טרם אושרה, כאשר במידה ותוכן ותופקד (הליך שלוקח באופן רגיל חודשים ואף שנים ורוב הסיכויים שהעתירה תסתיים הרבה קודם לכן) יוכלו המבקשים להתנגד לה... זאת ועוד, במסגרת העתירה אם ייקבע שיש לבטל את ההוראה בתכנית או לתקנה, הדבר ייעשה באופן נקודתי ואין כל סיבה למנוע בשלב זה את כניסתה לתוקף של ההוראה הספציפית (שכבר נחתמה) שהינה חלק מהתכנית, כאשר לא מדובר במעשה בלתי הפיך, ואם תתקבל העתירה יוכל בית המשפט ליתן סעד אפקטיבי... מדובר בתוכנית סטטוטורית שהיא חלק מפרויקט לאומי ציבורי ואין מקום לעצרו בשל חשש ערטילאי של המבקשים שאין לו בשלב זה נפקות מעשית. בנסיבות אלו, מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת המשיבים ולחובת המבקשים".
2.
בבקשת רשות הערעור טענו המבקשים כי סיכויי העתירה גבוהים כיוון שההחלטה נשוא העתירה התקבלה לטענתם בחריגה מסמכות, על בסיס שיקולים לא רלוונטיים והיא לוקה בחוסר סבירות. אשר למאזן הנוחות טענו כי אישור התכנית לרבות מרכיב ההוראה העתידית עלול לגרום להם נזק "מאחר ונוצר חשש כי בהסתמך עליה תתבענה זכויות ע"י צדדים שלישיים הסותרות את זכויות המבקשים".
3.
הבקשה הוגשה ביום 3.6.2008 אך הועברה ללשכתי רק לאחר הפקדת העירבון שנקבע.
4.
דין בקשת רשות הערעור להידחות מטעמיו של בית המשפט המחוזי. כפי שהבהירה הועדה המחוזית בתגובה שהוגשה לבית המשפט קמא ושצורפה כנספח לבקשה, גם אם תתקבל העתירה ויינתן הסעד המבוקש ניתן יהיה לממשו כיוון שלא צפויות להיקבע עובדות בשטח שיימנעו זאת. לעת הזו אכן נראה שניתן יהיה לתקן את הוראות התכנית מבלי שהסעד יהפוך בלתי אפשרי בשל הוצאתה של התכנית לפועל. המדובר בהוראה הצופה פני עתיד, כאשר התנאי לה – הכנת תכנית איחוד וחלוקה במתחם והפקדתה – טרם התקיים. בנסיבות אלה, ומשלא ביססו המבקשים טענה לנזק ממשי שייגרם להם להבדיל מ חשש תיאורטי וכללי, נוטה מאזן הנוחות לטובת דחיית הבקשה וזאת מבלי לחוות דיעה ביחס לסיכויי העתירה. במהלך הדברים הרגיל עוד בטרם יינתן פסק דין בעתירה, לא יינקטו מהלכים חד צדדיים שייקבעו עובדות בשטח. אם יתארכו הדיונים בבית המשפט המחוזי ויעלה עניין חדש ובלתי הפיך הצפוי בזמן קרוב, יוכלו המבקשים לחזור ולפנות בבקשה חדשה לצו ביניים בבית המשפט המחוזי, ובמידת הצורך לפנות לאחר מכן גם לבית משפט זה.
5.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ו סיון, תשס"ח (29.6.2008).
ש ו פ ט ת