בר"מ 5085/17 ישעיהו רוזנווסר נ. ועד ממונה אגודה שיתופית מגדלים

1.

עניינה של הבקשה שלפניי בבחירות לחברי ועדת הקלפי באגודה השיתופית "מגדלים – כפר שיתופי בע"מ" (להלן: ועדת הקלפי ו האגודה ; יוער כי המבקשים לא צירפו את האגודה כמשיבה לבקשה. ואולם, משתשובת המשיבים הוגשה בפועל על ידי האגודה, לא ראיתי מקום לדקדק בהבחנה האמורה ). בתמצית ייאמר כי עיקר המחלוקת שבין הצדדים נוגע לשאלת אופן עריכת הבחירות לוועדת הקלפי באגודה. ביום 28.5.2017 התכנסה האסיפה הכללית של האגודה (להלן: האסיפה הכללית ) ובחרה שלושה חברים לוועדת הקלפי. כעולה מהחלטות הערכאות הקודמות, מנגנון בחירת חברי ועדת הקלפי היה כזה שבמסגרתו קיימה האסיפה הכללית הצבעה נפרדת בעבור כל מועמד (היינו, חלף קיום הצבעה אחת עבור כל המועמדים יחדיו). בהמשך לכך, ולאחר בחירת חברי ועדת הקלפי, הודיעה האחרונה על קיומן של בחירות לוועד ההנהלה של האגודה ביום 6.6.2017 (להלן: ועד ההנהלה ו הבחירות ). כבר בשלב זה יצוין כי אלו התקיימו במועדן, בפיקוח משקיף מטעם רשם האגודות השיתופיות (להלן: הרשם ו המשקיף ), שמצא כי הבחירות לוועד ההנהלה התקיימו "בצורה נאותה ועל פי הוראות הדין", וכי תוצאותיהן היו "חדות וברורות". לשם השלמת התמונה יצוין כי בבחירות השתתף גם משקיף נוסף מטעם חברי האגודה הנמנים על קבוצת המיעוט החילוני.

2.

המבקשים בבקשה דנן – שכנטען על ידם מייצגים את קבוצת המיעוט החילוני באגודה – ביקשו להשיג על אופן עריכת הבחירות לוועדת הקלפי, ומשכך הם פנו לרשם בבקשה לבטל את הליך הבחירה לוועדת הקלפי. כנטען על ידם, הליך הבחירה סתר את תקנון האגודה שקובע כי לכל חבר באגודה יהיה קול הצבעה אחד בלבד (להלן: התקנון ). ביום 5.6.2017 דחה הרשם את הבקשה. זאת משקבע כי ההצבעה לחברי ועדת הקלפי אינה פוגעת בעקרון של "קול אחד לכל חבר", שכן

לכל קול ניתן משקל זהה . לפיכך, נקבע כי התקנון אינו שולל "קיומן של מספר הצבעות באותה אסיפה, אם בכל אחת מהצבעות אלה הצביע כל אחד מהמשתתפים פעם אחת בלבד".

3.

ערעור שהגישו המבקשים על החלטת הרשם נדחה על ידי בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט א' אברבנאל ) ביום 18.6.2017. בית המשפט עמד על כך שאגודה שיתופית היא תאגיד פרטי, המסדיר את ענייניו ואת זכויות חבריו בתקנון. צוין כי בצד חסרונות מנגנון ההצבעה שננקט על ידי האגודה, יש בו כדי להבטיח את יכולתו של הרב לפעול; וכמו כן הוא משקף "טוב יותר את עמדתם של הבוחרים בנוגע לכל אחד מהמועמדים". לכך הוסיף בית המשפט כי מנגנון ההצבעה האמור נהג באגודה זה שנים רבות, והוא אף רווח באגודות שיתופיות אחרות; כי הוא אינו חורג מהדין ומלשון תקנון האגודה; כי ניתן להפחית את החשש מקיפוח המיעוט במקרה זה על ידי מינוי משקיף מטעם הרשם, שיפקח על הליך הבחירות לוועד ההנהלה (כפי שאכן אירע); וכי – הגם שניתן לבכר מנגנון בחירות אחר בכל הנוגע להבטחת ייצוג לקבוצת המיעוט – "האגודה שלפנינו נמנעה מלקבוע זאת [בתקנון – ע' פ'] [...] מדובר בשיטת הצבעה אפשרית, הנמצאת במתחם הסבירות ואשר נהגה באגודה זה שנים רבות. אין די בעצם החשש מניצול לרעה של שיטה זו לקיפוח המיעוט כדי להצדיק את פסילתה".

4.

מכאן הבקשה שלפניי, שבצידה הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה ארעי לעיכוב הליכי הבחירות לוועד ההנהלה. לוז טענותיהם של המבקשים מופנה לקביעה שלפיה אין במנגנון בחירות לוועדת הקלפי כדי לפגוע בעקרון של "קול אחד לכל חבר" המעוגן בתקנון האגודה. לדבריהם, המשמעות של מנגנון ההצבעה שננקט לבחירת חברי ועדת הקלפי היא קיפוח חברי קבוצת המיעוט באגודה, שכן לאלה לא תהיה כל יכולת מעשית למנות נציגים לחברי ועדת הקלפי – כפי שאכן אירע, לטענתם, במקרה דנן. בכך לשיטתם יש משום פגיעה בעקרון השוויון בין חברי האגודה המעוגן בדין ובתקנון האגודה. המבקשים מדגישים כי דברים אלה נכונים בפרט נוכח החשש של חברי קבוצת המיעוט החילוני באגודה משינוי צביונה ואורחות החיים הנהוגים בה. לכך מוסיפים המבקשים כי אין ליתן משקל ניכר לקביעת בית המשפט לעניינים מינהליים שלפיה מנגנון בחירת חברי ועדת הקלפי נהוג באגודה זה שנים, שכן בעבר דובר באגודה שכל חבריה ניהלו אורח חיים חילוני, ואילו כיום – עם הגידול במספר חברי האגודה – קיים רב של חברים המנהלים אורח חיים דתי.

בסמוך להגשת הבקשה, דחה בית משפט זה (השופט י' עמית ) ביום 23.6.2017 את בקשת המבקשים ליתן צו מניעה לקיום הבחירות לוועד ההנהלה, ואלו התקיימו במועדן. בהמשך לכך הודיעו המבקשים על תוצאות הבחירות, שהתקיימו ביום 25.6.2017, ושבהן – כטענת המבקשים – נבחרו 5 נציגים מטעם חברי הרב הדתי באגודה.

5.

האגודה והרשם סומכים ידיהם על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים. לדבריהם, משעה שהבקשה מופנית למנגנון בחירת חברי ועדת הקלפי , הרי שמדובר בבקשה תיאורטית, שכן ועדה זו התפזרה לאחר קיום הבחירות לוועד ההנהלה (שבינתיים החל את פעילותו), ומשכך – אין לה כל פן אופרטיבי. עוד נטען כי הבקשה אינה עומדת באמת המידה ליתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" שכן היא אינה מעלה כל שאלה ציבורית או משפטית רחבה, זאת בפרט בשים לב לאמת המידה המצמצמת אשר לביקורת של בית משפט זה על החלטות הרשם – שהוא בעל הסמכות והמומחיות להכריע במחלוקות בכגון דא. לגופן של טענות המבקשים נטען כי בחירת חברי ועדת הקלפי נעשתה כדין; וכי אין במנגנון בחירת חברי ועדת הקלפי כדי לפגוע בעקרון השוויון. בהקשר זה נטען כי במנגנון האמור אין משום מתן עדיפות לחבר מסוים על פני משנהו; וכי המנגנון האמור נהוג באגודה זה שנים – עניין שיש בו כדי להעיד על הנוהג המקובל באגודה נושא הבקשה, והוא רווח באגודות אחרות בארץ. לפיכך, נטען, קבלת טענות המבקשים משמעה שינוי ההסדרים המקובלים באגודה זה שנים, וזאת שלא דרך הליך של שינוי תקנון. אשר לחשש המבקשים מפני קיפוח המיעוט, הוטעם כי זה צומצם נוכח מינויו של משקיף מטעם הרשם בהליך הבחירות לוועד ההנהלה; וכי טענות המבקשים שעניינן הרכב ועד ההנהלה, שנבחר לאחר הגשת הבקשה, מהוות הרחבת חזית אסורה.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה, בנספחיה ובתשובות לה באתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער על פסק דין שניתן בערעור על החלטת הרשם תינתן מקום שבו מעלה הבקשה שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת ( בר"ם 2451/13 אלקיים נ' תאשור מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ , פסקה 6 (12.6.2013); בר"ם 3942/12 נתיב הגדוד מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נ' עשור , פסקה 4 (16.10.2012)). הבקשה דנן אינה באה בקהלם של המקרים האמורים. טענות המבקשים ביחס לפרשנות התקנון אינן מעלות שאלה עקרונית, והן תחומות לנסיבותיו הפרטניות של המקרה. כאמור מעלה, בית המשפט לעניינים מינהליים – שאימץ את החלטת הרשם – קבע כי מנגנון ההצבעה שננקט אינו סותר את הוראות הדין או התקנון. שאלה פרשנית זו מבוססת על עובדות המקרה דנן ובכלל זה נוסחו של התקנון נושא הבקשה; כמו גם מערכת ההסדרים הנקוטה בין חברי האגודה זה שנים. דברים אלה מתחדדים בפרט שעה שמדובר בבחירות לוועדת הקלפי שעניינה בפיקוח

על הליך הבחירות לוועד ההנהלה. כאמור, עמדת המשקיף הייתה כי הבחירות התקיימו בצורה נאותה ובהתאם להוראות הדין. בנתון לכך קבע הרשם כי לא נפל פגם בהליך הבחירות מהיבט של הקפדה על טוהר המידות. קביעה זו נמצאת במתחם שיקול הדעת המוקנה לרשם, ולא ראיתי מקום להתערב בה בשים לב לאמת המידה המצמצמת אשר לביקורת שיפוטית על החלטות הרשם (בג"ץ 5202/14 גולן נ' רשם האגודות השיתופיות , פסקה 9 (3.1.2017)). בנתון לנסיבות אלו, אין הבקשה מגלה עילה למתן רשות לערער לפני בית משפט זה.

הבקשה נדחית אפוא. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.