בר"מ 5249/15 מוסא עליאן נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים

1.

המבקשים טוענים לבעלות בשתי חלקות קרקע צמודות שעליהן חלה תכנית בנין עיר 5834/א באזור "גבעת המטוס" בירושלים. נטען כי על החלקות בנוי בית מגורי המשפחה וכי נטוע בהן כרם זיתים המשמש לפרנסתה (להלן: החלקות או החלקות המקוריות ;

כרם הזיתים ). לפי תכנית זו, תנאי למתן היתרי בנייה מכוחה הוא אישורה של תכנית איחוד וחלוקה מפורטת על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים (להלן: הוועדה המקומית או הוועדה ). בהתאם לכך הוכנה תכנית איחוד וחלוקה שלא בהסכמת כל הבעלים מק/14295 (להלן: התכנית ). התכנית הופקדה להתנגדויות ו הודעה על כך פורסמה ברשומות ביום 10.11.2011 (י"פ התשע"ב 475). על פי התכנית, הוקצו למבקשים 19 חלקות בתחום התכנית שרק חלקן מצוי בתחום החלקות המקוריות. עוד יצוין כי למשיבה 6 הוקצו חלקות תמורה שחלקן בתחומי כרם הזיתים למרות שחפצה בחלקות שלא נטועים בהן עצי זית. הן המבקשים, הן המשיבה 6 התנגדו לתכנית. ההתנגדויות נשמעו לפני חוקר שמינתה הוועדה והלה המליץ "לקבל את ההתנגדות של הפטריארכיה הלטינית של ירושלים [המשיבה 6 – ע' פ'] ושל מוסא עליאן [המבקש לפנינו – ע' פ'] לעניין החלפה בין מגרשי התמורה שקיבלו, וזאת מכיוון שההתנגדות היא משותפת לשני המתנגדים". ביום 19.12.2012 אישרה הוועדה את התכנית בכפוף לקבלת המלצת החוקר האמורה. המבקשים לא עררו על החלטה זו לוועדת הערר המחוזית (יוער כי 4 עררים הוגשו על ידי אחרים).

2.

ביום 16.11.2014 פורסמה התכנית בילקוט הפרסומים (י"פ התשע"ה 949) ונכנסה לתוקף ביום 1.12.2014. המבקשים הגישו ערר על "אישור תכנית מק/14295 ביום 16.11.2014". ביום 26.3.2015 דחתה ועדת הערר את הערר. נקבע כי הערר אינו מכוון להחלטת הוועדה המקומית כי אם ליישומה ולכן היא אינה מוסמכת לדון בו, מה גם שבינתיים התכנית פורסמה למתן תוקף. בהמשך, ביום 11.5.2015 הגישו המבקשים עתירה מינהלית נגד אישור התכנית ובצדה גם בקשה למתן צו ביניים במעמד צד אחד האוסר על נקיטת הליך תכנוני כלשהו בתחום התכנית. ביום 12.5.2015 קבע בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט י' נועם ) כי לא מצא ליתן צו ארעי; והורה למשיבים להגיש תגובותיהם לבקשה לצו הביניים עד ליום 22.6.2015. לאחר שהוגשו התגובות ניתנה החלטה נוספת ביום 29.6.2015 שבה נקבע פעם נוספת כי אין ליתן צו ארעי; וכי הבקשה לצו ביניים תידון במסגרת דיון מוקדם בעתירה שנקבע ליום 15.10.2015, ככל שיהיה צורך בכך.

3.

להחלטה זו מופנית בקשת הרשות לערער שלפניי. לטענת המבקשים, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת מתן צו ביניים המורה למשיבים להימנע מלנקוט בהליך תכנוני כלשהו או לבצע עבודות כלשהן בתחומי החלקות. נטען כי נוכח הצהרותיהם של חלק מבעלי החלקות בתחום התכנית על כוונתם לבצע פעולות תכנוניות בזמן הקרוב, קיים חשש כי תקבענה "עובדות מוגמרות" שיקשו על המבקשים לקבל את הסעד שביקשו בעתירתם. לעומת זאת, נטען כי למשיבים לא צפוי להיגרם נזק ממשי עקב מתן צו הביניים שכן אישור התכנית התעכב שנים רבות כך שעיכוב קל נוסף אינו משמעותי עבורם. בצד בקשת רשות הערעור התבקש גם צו ארעי החופף בתוכנו לצו הביניים שהתבקש.

4.

משעיינתי בבקשה שלפניי ובתגובות המשיבים שהוגשו לבית המשפט קמא והובאו לעיוני, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. המבקשים לא ביססו די צרכה את טענתם שלפיה יש חשש מפני פעולות תכנוניות קונקרטיות בתחומי החלקות שיביאו לשינוי בלתי הפיך במצב התכנוני קודם לדיון המוקדם שיתקיים במעמד הצדדים לפני בית המשפט קמא. מהתגובות שהוגשו לבית המשפט קמא עולה כי רק המשיבה 5 הצהירה על כוונה לפעול בקרוב לקבלת היתרי בנייה במגרשים החדשים שהוקצו לה אך הדגישה כי אלו כלל אינן חופפת את חלקות המבקשים ואינן מצויות בתחומן. המשיבה 6 לא העלתה טענה בדבר פעולות תכנוניות קרובות, ואף לא התייחסה לגופה של הבקשה למתן צו ביניים אלא שבה וחזרה על בקשתה כי יוקצו לה חלקות אחרות שאינן נטועות עצי זית. בנסיבות אלו, לא מצאתי כי יש מקום להתערבות בהליך הבקשה למתן סעד זמני בערכאה קמא, שכן הדיון בה טרם מוצה ולא נראה כי עומדים להינקט צעדים בלתי הפיכים עובר לדיון בה. ככל שיינקטו צעדים למימוש התכנית לפני מועד הדיון המקדמי יוכלו המבקשים לפנות לערכאה הדיונית בבקשה לעיון מחדש בהחלטתה נושא בקשה זו.

הבקשה נדחית אפוא. מאליה נדחית הבקשה למתן צו ארעי . משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.