בר"מ 527/03 פארג' איברהים נ. משרד הפנים

בפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט נ' ישעיה), אשר דחה את ערעורו של המבקש על החלטת בית הדין לביקורת משמורת, ולפיה המבקש לא ישוחרר מהחזקתו במשמורת.

המבקש שוהה בישראל באופן לא חוקי משנת 1996. בקשתו לאיחוד משפחות בישראל סורבה בהתבסס על המלצת גורמי הבטחון. עם מתן ההודעה על הסירוב האמור, הודע למבקש כי עליו לעזוב את הארץ. חרף ההודעה האמורה המשיך המבקש לשהות בישראל שלא כדין. המבקש נתפס והוצא כנגדו צו הרחקה מישראל, וכן הוצא כנגדו צו משמורת, הקובע כי יש להחזיקו במשמורת עד שיגורש מישראל. המבקש הגיש מספר עתירות זהות בתוכנן, הן לבית משפט זה והן לבית המשפט לעניינים מנהליים, שבהן ביקש שיוענק לו מעמד של קבע בישראל. במהלך הדיון באחת העתירות, שהתקיים בבית משפט זה, הוצג בפני בית המשפט ובמעמד צד אחד החומר המודיעיני החסוי בעניינו של המבקש, ועל בסיסו המליץ בית המשפט למבקש לחזור בו מעתירתו, וזה קיבל את ההצעה והעתירה נדחתה. יצוין כי כיום המבקש אינו מגורש מישראל מכוחו של צו ביניים דביניים, שניתן בעתירה אחרת, שעניינה זהה, ותלויה ועומדת בפני בית משפט זה.

בד בבד פעל המבקש על מנת להשתחרר מהמשמורת בה היה נתון, ופנה בעניין זה למספר ערכאות. בית הדין לביקורת משמורת עיין בחומר המודיעיני בעניינו של המבקש, וסבר כי יש בשחרורו של המבקש כדי לסכן את שלום הציבור. ערעורו של המבקש על החלטה זו נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי, ועל החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור המונחת בפניי.

שקלתי את טענות הצדדים ובאתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור. עניינו של המבקש נדון על-ידי ערכאות שונות מספר פעמים, ובכל הערכאות נדחו טענותיו. בבית משפט זה נדון העניין על-ידי ארבעה שופטים שונים, בבתי המשפט המחוזיים עסקו בו שלושה שופטים שונים, וכולם דחו את טענותיו של המבקש. הן בית משפט זה והן בית הדין לביקורת משמורת עיינו בחומר החסוי הנוגע למבקש, ובאו לכלל מסקנה כי מתן מעמד קבע למבקש ושחרורו ממשמורת יסכנו את שלום הציבור. על רקע כל ההליכים שהתקיימו, איני רואה ליתן רשות לערעור נוסף.

אשר על כן הבקשה נדחית.