בר"מ 5335/09 יוליה סיליזין נ. משרד הפנים

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת (כב' השופטת נ' מוניץ ), בגדרה נדחתה בקשתה של המבקשת, אזרחית אוקראינה, לפטור אותה מהפקדת פיקדון בסך 5,000 ש"ח כתנאי לכניסתו לתוקף של צו ביניים למניעת הרחקתה של המבקשת מן הארץ. בקיצור רב אסביר כי החלטת בית המשפט הנכבד קמא ניתנה בעתירה מינהלית שהגישה המבקשת (עת"מ 141/09) כנגד המשיב 1 (להלן – המשיב ), בבקשה כי המשיב יימנע מהרחקתה מישראל עד שתוכרע תביעת משמורת בעניינה של בתה הקטינה של המבקשת, המתנהלת בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה.

2.

בתגובה שהוגשה לבקשה זו הודיעה המדינה כי בתאריך 1.7.2009 הוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת הודעה מטעם המשיב ולפיה לפנים משורת הדין הוחלט ליתן למבקשת רישיון מסוג ב/1 – רישיון הכולל היתר לעבודה בישראל – וזאת עד לסיום הליכי המשמורת בעניין בתה הקטינה. מתן הרישיון הנ"ל כפוף להפקדת ערבות בסך 5,000 ש"ח, אך בשים לב לנסיבותיו החריגות של המקרה שלפנינו, הסכים המשיב לדחות את המועד להפקדת הערבות עד לתאריך 1.9.2009.

עוד יוער, כי המדינה ציינה בתשובתה לבקשה כי המבקשת כלל לא פנתה למשיב בבקשה לדחות את הרחקתה לשם טיפול בענייניה המשפטיים (בהתאם לסעיף 13(ד) ל חוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 ) לפני שהגישה את העתירה, ויתכן שאילו היתה פונה למשיב מבעוד מועד, לא היה צורך בהגשת העתירה המינהלית.

3.

דומה עלי כי החלטת המשיב ליתן למבקשת רישיון ישיבה בישראל מסוג ב/1 וכן היתר עבודה – מייתרת למעשה את הדיון בבקשה שלפני. המבקשת ממקדת את טיעוניה בכך שלא תוכל לעמוד בסכום הפיקדון שנקבע על ידי בית המשפט הנכבד (5,000 ש"ח), אולם נראה לי כי משך הזמן שניתן למבקשת לשם גיוס הסכום (קצת פחות מחודשיים), והעובדה שהיא תוכל לעבוד בזמן זה – אמור להספיק לשם גיוס הסכום, שאיננו בלתי סביר, גם בשים לב לנסיבות העניין החריגות.

4.

נוכח כל האמור לעיל, ובכפיפות לאמור בסעיף 2 שלעיל – הבקשה נדחית. אין צו להוצאות. בנסיבות העניין הצו הארעי שניתן יעמוד בתוקפו עד להפקדת הערבות ובכל מקרה לא יאוחר מתאריך 1.9.2009.