פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
5351/16
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
סולימאן מצרי
נ ג ד
המשיב:
משרד הכלכלה – אגף להכשרה ופיתוח כוח אדם
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט מ' סובל)
בעמ"נ 13800-02-16 מיום 16.5.2016
בשם המבקש:
עו"ד עלאוי טארק
החלטה
1.
המבקש פנה בבקשה לקבל רישיון חשמלאי עוזר מכוח החלופה השנייה בתקנה 8 לתקנות החשמל (רשיונות), התשמ"ה-1985 (להלן:
התקנות ) שעניינה
תנאים למתן רישיון חשמלאי עוזר. לפי התקנה, רשאית הרשות ליתן רישיון – בין היתר – למי שסיים קורס להכשרה מקצועית בחשמל של משרד העבודה והרווחה ועמד בהצלחה בבחינה הממשלתית המקצועית (להלן: הבחינה הממשלתית ) . המבקש נכשל שלוש פעמים בבחינה הממשלתית. לענייננו רלוונטית הבחינה ה-4 שערך (להלן:
הבחינה ) . בבדיקה ראשונה של מחברת הבחינה קיבל המבקש ציון 50, שהוא "נכשל", וכמו כן עלה חשד בדבר העתקה. משכך, הועברה הבחינה לבדיקה נוספת, שבה הוענק למבקש ציון 65 –"עובר", ולא עלה חשד להעתקה. בהתאם לנוהל יחידת הבחינות במצב זה יש להעביר את שתי הבדיקות להחלטת ועדת המשמעת האזורית. בשל טעות הדבר לא נעשה, ותחת זו הוקלד למבקש ציון "נכשל". המבקש פנה בהשגה על תוצאה זו, ולפיכך נשלחה הבחינה לבדיקה שלישית, שבה קיבל ציון 45 – "נכשל". בעקבות תכתובת בין המבקש לבין יחידת הבחינות נשלחה הבחינה לבדיקה רביעית, שגם בה הוענק למבקש ציון נכשל. בהמשך לכך – ועל רקע הגשת ערר על ידי המבקש – הוסכם בין הצדדים כי המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל במשרד הכלכלה ייבחן את טענות המבקש (להלן: המנהל ) . לאחר שעיין במחברת הבחינה ראה המנהל לדחות את בקשת המבקש לקבלת רישיון חשמלאי עוזר. ביום 21.12.2015 קיבלה ועדת העררים לפי סעיף 7 לחוק החשמל, התשי"ד-1954 (להלן: ועדת העררים ) את
ערר המבקש על החלטת המנהל. בהחלטה צוין כי "לדעתם המקצועית של חברי הוועדה, לא קיימת סכנה כלשהי אם יינתן למבקש רישיון 'חשמלאי עוזר', במיוחד בשים לב לעובדה כי העורר ילווה בכל הקשור לעבודות על ידי איש מקצוע מתאים, אשר ייפקח על פעולותיו".
2.
ביום 16.5.2016 קיבל בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט מ' סובל ) את ערעור המשיב והורה על ביטול החלטת ועדת העררים להעניק למבקש רישיון חשמלאי עוזר. נקבע כי הגם שוועדת העררים רשאית להגיע למסקנה שונה מזו של המנהל באשר לציון המגיע למבקש בבחינה על יסוד בדיקה מחודשת של שאלון הבחינה, אין זה הנימוק שעמד ביסוד החלטת ועדת העררים, שנימקה את החלטתה בכך שלא נשקפת כל סכנה מהענקת רישיון למבקש. נקבע כי נימוק זה אינו יכול לעמוד, מקום שבו קובעות התקנות כתנאי "קשיח" לקבלת רישיון חשמלאי עוזר עמידה בבחינות הממשלתיות. עוד נקבע כי לא ניתן לקבל את הקביעה כי הפיקוח אשר תחתיו נמצא חשמלאי עוזר יכול להחליף את הדרישה החוקית להצלחה בבחינה הממשלתית, שמטרתה היא להבטיח כי בעל רישיון לעסוק בעבודות חשמל יהיה בעל מיומנות מספקת. עוד עמד בית המשפט על כך שאחד מחברי הוועדה, שבדק בעצמו את הבחינה, ציין לפרוטוקול כי "בהערכה שלי הוא [המבקש לפניי – ע' פ'] לא עבר"; וכי אין בדברי אותו חבר ועדה שלפיהם לא ניתן להתעלם מכך שבבדיקה השנייה של הבחינה קיבל המבקש ציון "עובר" – כדי לשנות מהמסקנה שלפיה המבקש לא עבר את הבחינה.
3.
מכאן הבקשה שלפניי. המבקש סומך ידיו על החלטת ועדת העררים. לטענתו, בפסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים נפלו טעויות רבות המחייבות את ביטולו. נטען כי ועדת העררים היא הגוף המקצועי שלו הכישורים להכריע בשאלה נושא הבקשה, ומשכך לא היה מקום להתערב בהחלטתה; כי יש לראות בהחלטת ועדת העררים משום קביעה כי המבקש עבר את הבחינה בהצלחה; כי בבדיקה השנייה של הבחינה קיבל המבקש ציון עובר, כאמור; וכי ועדת העררים התרשמה מניסיונו העשיר של המבקש בעבודות חשמל, שאותו רכש במהלך 24 שנות עבודה.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במקום שבו מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הצר של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה
נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). אשר לאמת המידה החלה על הליכים שהחלו בטריבונלים מינהליים – כבקשה שלפניי – יש לבחון – בין השאר – את טיבו ומהותו של אותו טריבונל: ככל שזה קרוב יותר במאפייניו לערכאה שיפוטית רגילה, כן תקטן הנכונות לתת רשות לערער ב"גלגול שלישי"; בדומה לכך, ככל שהוא נהנה ממומחיות בעניינים שבהם הוא דן, כך תקטן הנכונות להעניק רשות לערער כאמור ( בר"ם 7718/14 זילברברג נ' לשכת הרווחה – סניף תל אביב , פסקה 5 (28.12.2014)). אשר לעניינו של המבקש, זה נבחן הן על ידי המנהל – הוא הגורם בעל הידע והמומחיות בתחום, ולאחר מכן על ידי ועדת העררים ובית המשפט לעניינים מינהליים. לכך אוסיף כי טענותיו של המבקש הן "ערעוריות" באופיין והן אינן מעלות שאלה עקרונית, החורגת מנסיבות המקרה דנן. אכן, בית המשפט לעניינים מינהליים הגיע לתוצאה שונה מזו של ועדת העררים, אך אין בנימוק זה כשלעצמו כדי להצדיק את קבלת הבקשה ( השוו
בר"ם 1259/15 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב נ' מגדלי בארי שלמה המלך בע"מ , פסקה 10 (9.11.2015)). אין באמור כדי לנקוט עמדה אשר לאפשרות העומדת לפני המבקש לגשת לבחינה ממשלתית נוספת.
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ח
באב התשע"ו (22.8.2016).
ש
ו פ ט