בר"מ 5387/21 עבד אלכרים עבד אלגני עואודה נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

נוספת, ובה קבע כי לעת הזו אין שינוי בהחלטתו, והעניק למבקשים ארכה נוספת להרוס את המבנים בעצמם או לחילופין להפקיד את הערבון הנדרש, עד ליום 4.8.2021.

טענות הצדדים בבקשת רשות הערעור

7.

הבקשה דנן, שהוגשה ביום 4.8.2021, נסבה על החלטותיו של בית המשפט המחוזי. המבקשים מדגישים כי בשל מצבם הכלכלי התנאי הכספי מהווה הכבדה ממשית מבחינתם. בהקשר זה מצוין, כי המבנים מושא ההליך הם אוהלים וסככות ("פחונים"), שערכם הכלכלי הוא קטן מאד, אך הם בעלי משמעות רבה למבקשים המתגוררים בהם. עוד מצוין, כי המבנים אינם מחוברים לתשתיות של מים, חשמל וביוב. במצב דברים זה, כך נטען, התניית צו הביניים בהפקדה כספית משמעותית פוגעת בזכות הגישה לערכאות של המבקשים. עוד נטען, כי בתיקים אחרים הנוגעים לענייני תכנון ובניה באזור הנדונים בבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, וכן בתיקים אחרים שנדונו בעתירות מינהליות בבתי המשפט המחוזיים, ניתנים צווי ביניים ללא חיוב בהפקדה כספית.

8.

ביום הגשת הבקשה הוריתי על הגשת תגובה לה, וכן על מתן צו ארעי המותיר את צו הביניים שנתן בית המשפט המחוזי על כנו, בכפוף לתנאים שקבע, מלבד התנאי שעניינו ההפקדה הכספית – עד למתן החלטה אחרת.

9.

בתגובת המשיבים מיום 18.8.2021 הם טוענים כי דין הבקשה להידחות על הסף, בהתחשב באמת המידה המצמצמת להתערבות ערכאת הערעור בהחלטות הערכאה הדיונית בעניין סעדים זמניים. ממילא, המשיבים מדגישים כי המשיבים 6-3 ויתרו למעשה על בקשתם כשהודיעו שיבצעו הריסה עצמית, ועל כן לא היה מקום להגיש את הבקשה בשמם. כמו כן המשיבים מוסיפים כי מבדיקה שערכו המבקש 1 הוא שהלך לעולמו, ולא המבקש 7 כפי שציינו המבקשים בפני בית המשפט המחוזי.

10.

לגוף הדברים, המשיבים טוענים כי קביעת ערבון כתנאי למתן צו ביניים היא בשיקול דעתו של בית המשפט, וכי בתיקים מן הסוג דנן החשיבות שנודעת להפקדת ערבון נעוצה בצורך להימנע ממתן תמריץ להגשת עתירות שאינן בהכרח מוצדקות במטרה לעכב את ביצוע ההריסה. בהקשר זה מודגש, כי ישנן עתירות רבות שנמחקות או נדחות על הסף זמן קצר לאחר מתן צו הביניים. עוד טוענים המשיבים, כי טענת המבקשים לפיה הם נעדרי יכולת כספית להפקיד את הערבון לא נתמכה באסמכתאות. מנגד, כך נטען, אם תידחה עתירת המבקשים וייפסקו הוצאות לזכות המשיבים, צפוי להתעורר קושי להיפרע מהמבקשים שהם תושבי האזור. המשיבים מוסיפים גם כי המבקשים מנסים לאחוז את החבל משני קצותיו – לקבל את המתווה שהוצע על-ידי המשיבים באשר להסכמתם למתן הצו, אך לדחות את המתווה ככל שהוא נוגע לדרישה להפקדת ערבון. המשיבים מבהירים בהקשר זה כי הסכמתם למתן הצו נעשתה "במקשה אחת" עם כל התנאים שהוגדרו, לרבות ההפקדה הכספית.

11.

המבקשים התבקשו להגיב לתגובת המשיבים, ובהמשך לכך הוגשה תגובה מטעמם ביום 26.8.2021. בפתח התגובה צוין כי הנפטר מבין המבקשים הוא אכן המבקש 1, והטעות בעניין זה נבעה מדמיון בשמות המבקשים 1 ו-7, שהם אב ובנו. בכל הנוגע למבקשים 6-3, צוין בתגובה כי הודעתם לבית המשפט המחוזי הוגשה מתוך אילוץ, מכיוון שלא עלה בידם לגייס את הסכום הנדרש, אך לאחר שנועצו עם בא-כוחם, הם מבקשים לתמוך בבקשת רשות הערעור מהטעמים שפורטו בה, תוך הדגשת תנאי המחייה הקשים שלהם. עוד מודגש, כי בא-כוח המבקשים מייצג אותם בהתנדבות. לגוף הדברים, המבקשים טוענים כי במקרים אחרים שבהם נדרשו על-ידי בית המשפט המחוזי עותרים להפקיד ערבונות, היה מדובר בצווי הריסה של מבנים "קשיחים", ואילו במקרה דנן מדובר באוהלים או סככות קטנות, שאף לא ניתן להגדירם כ"בניה קלה". עוד נטען כי לא ברור כיצד יכולים המבקשים להציג אסמכתאות למצבם הכלכלי הקשה, בהתחשב במכלול נסיבותיהם – כמי שהם נעדרי השכלה פורמאלית, חיים מרעיית צאן, ומתגוררים במבנים מסוג זה ללא תשתיות וללא חשבונות בנק. המבקשים מוסיפים כי הם הפקידו התחייבות כספית בסכום של 20,000 שקלים להבטחת שימור המצב הקיים בשטח, כפי שהוסכם, וטוענים כי יש מקום להסתפק בכך.

12.

ביום 30.8.2021 הוריתי למשיבים להשלים את תגובתם לבקשת רשות הערעור בכל הנוגע למאזן הנוחות. זאת, בשים לב להבהרה כי ההסכמה שניתנה על-ידם למתן הצו בבית המשפט המחוזי הייתה כרוכה בדרישה להפקדה כספית, ולכן לא הוצג טיעון מפורט בעניין.

13.

ביום 14.9.2021 הגישו המשיבים תשובה משלימה ובה הם טוענים כי לשיטתם מאזן הנוחות אינו נוטה בבירור לטובת המבקשים. המשיבים מציינים כי הם אינם מקלים ראש בפגיעה הכרוכה בהריסה של מבנים שלפי הנטען משמשים בחלקם למגורים, אך הוסיפו כי אין חולק על כך שאותם מבנים נבנו ללא היתר כך שהאינטרס הציבורי מחייב את הריסתם. עוד הם מציינים, כי הריסת המבנים תביא אמנם להתייתרות ההליך, אך טענו כי אין להשלים עם מתן צו ביניים "אוטומטי" בכל עתירה שנסבה על בנייה בלתי חוקית, וזאת בשים לב גם לצורך להרתיע מפני הגשת עתירות סרק. על כן, לשיטת המשיבים בית המשפט המחוזי צדק כאשר התנה את הצו בהפקדת ערובה, ולדידם מדובר בפתרון מאוזן ומתבקש. המשיבים טוענים כי ככל שהמבקשים עומדים על כך שסכום הערובה שקבע בית המשפט המחוזי חורג מיכולתם הכלכלית – עליהם להביא ראיות לכך, וזאת מבלי לגרוע מכך שעצם החיוב בערובה הוא חיוני. באופן יותר קונקרטי, צוין כי המבקשים לא ביארו כיצד הם מממנים את ייצוגם המשפטי ולא הביאו ראיות כאמור למצבם הכלכלי. כן הוזכרה העובדה שחלק מהמבקשים הודיעו לבית המשפט המחוזי בשלב קודם של ההתדיינות שבכוונתם להרוס את הבינוי בעצמם, והוטעם שנכללו בעתירה גם מחזיקים שהלכו לעולמם.

דיון והכרעה

14.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, ובהמשך לכך – לקבל את הערעור. שני הצדדים העלו טענות בעלות אופי "רוחבי" – מצדם של המבקשים, הועלו טענות בדבר הליכים אחרים שבהם ניתנים צווי ביניים מבלי להתנותם בהפקדת ערובה, ומצדם של המשיבים, הודגש ההיבט של מניעת הליכי סרק. אולם, איני נדרשת לדון ולהכריע בטענות אלה. אני מתמקדת בנסיבות המקרה ובמאזן הנוחות היפה להן.

15.

אכן, התניית צווי ביניים בהפקדת ערובה היא פרקטיקה המצויה בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ובמקרים המתאימים יש מקום לעשות בה שימוש וזאת על מנת למנוע שימוש לרעה בהליכים משפטיים וכן להבטיח את הוצאותיהם של המשיבים. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, התנייתו של צו הביניים בהפקדת ערובה – ואף בסכום משמעותי של כמה עשרות אלפי שקלים – שקולה מבחינה מעשית לדחיית הבקשה למתן צו ביניים, בהתחשב במצבם הכלכלי של המבקשים. כפי שעולה מן הבקשה, ההליך נסב על מבנים ארעיים, ובאופן יותר קונקרטי סככות ואוהלים, שבהם מתגוררים המבקשים – אנשים המתקיימים מרעיית צאן שאף אינם מחזיקים בחשבונות בנק, וחיים ללא חיבור לתשתיות בתנאי מחיה בסיסיים ביותר. ברי כי בנסיבות אלה, הוכחת ה"אין" היא מוקשית, והטענות בעניין זה לא נסתרו על-ידי המשיבים (ראו והשוו: בר"ם 2825/19 פלוני נ' משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה , פסקה 12 (30.5.2019); בר"ם 2170/21 diwas

נ' משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה , פסקה 14 (19.5.2021)). עוד יוער בעניין זה, כי חרף טענות המשיבים, הובהר כי ייצוגם של המבקשים בהליך על-ידי בא-כוחם נעשה בהתנדבות.

16.

בהתחשב באמור לעיל, אני סבורה כי היה מקום להיעתר לבקשה למתן צו ביניים מבלי להתנותה בהפקדה כספית, וזאת גם בהתחשב בעובדה שהמבקשים הפקידו התחייבות כספית בסך של 20,000 שקלים להבטחת שימור המצב הקיים בשטח. אכן, ישנו אינטרס ציבורי משמעותי באכיפת צווי הריסה שניתנו ביחס לבנייה בלתי חוקית, אך מאחר שמדובר במבנים המשמשים למגוריהם של המבקשים, כך שמשמעות ההריסה תביא לנזק בלתי הפיך מבחינתם, ואף תייתר את הדיון בעתירה (עניין שהמשיבים עצמם לא חלקו עליו), ובהתחשב בנסיבותיהם האישיות כמפורט לעיל – מאזן הנוחות מטה את הכף לעבר קבלת הבקשה (ראו: עע"ם 3706/20 מסעף נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה ביו"ש , פסקה 11 (8.7.2020); עע"ם 6569/20 נג'אג'רה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 5 (15.10.2020); עע"ם 2070/21 אבו סבחה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית , פסקה 7 (1.7.2021)).

17.

יודגש, כי אין באמור כדי לנקוט עמדה בכל הנוגע לטענות בדבר מחדלים דיוניים שנפלו בהתנהלות המבקשים, וחזקה על בא-כוחם שידאג להעמיד טעויות שנפלו בפרטי המבקשים על דיוקם בפני בית המשפט המחוזי בהליך העיקרי.

18.

סוף דבר: הערעור מתקבל. צו הביניים שניתן בבית המשפט המחוזי יוסיף לעמוד בתוקפו על כל התנאים שנקבעו לו, למעט התנאי הנוגע להפקדה הכספית הנדרשת מהמבקשים. במכלול הנסיבות, ובהתחשב בכך שייצוגם של המבקשים נעשה בהתנדבות, יישאו המשיבים בשכר טרחתו של בא-כוחם בסך מופחת של 2,500 שקלים.