פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בירושלים
בר"ם 549/05
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
המבקשת:
פילגר בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. יצחק גל
2. מנחם גלילי
3. צבי ציקלר ראש עיריית אשדוד
4. ועדת משנה לבניין ערים העיר אשדוד
5. מועצת העיר אשדוד
בקשת רשות ערעור
החלטה
בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים (השופט י' אלון ) מיום 30.12.04 להותיר בתוקפו צו מניעה זמני שניתן ביום 15.12.04, המורה למשיבים 5-3 שלא להעלות לסדר יומה של ועדת המשנה לבנין ערים אשדוד (להלן: ועדת המשנה ) את הדיון בתוכנית המפורטת מס' 3/מק/2056 ו/או מס' 3/מק/2102 (להלן: התוכנית ) עד למתן פסק דין בעתירה שהוגשה בנושא.
המבקשת היא בעלת העניין בתוכנית, אשר עניינה החלפת או העברת שטח של כ-9 דונם בבעלות עיריית אשדוד, וזאת במסגרת תוכנית איחוד וחלוקה. לבית המשפט לענינים מינהליים הוגשה עתירה על ידי המשיבים 2-1, בה נתבקש בית המשפט להורות למשיבים 5-3 שלא להעלות לסדר יומה של ועדת המשנה את הדיון בתוכנית. עתירה זו הוגשה לאחר שהתברר כי ועדת המשנה עתידה לדון בתוכנית במסגרת סמכותה לדון באיחוד וחלוקה ללא הסכמת בעלים, לפי סעיף 122 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, אף כי זו לא אושרה על ידי מועצת העיר אשדוד (להלן: מועצת העיר ); בד בבד הגישו המשיבים 2-1 בקשה למתן צו מניעה זמני, המורה למשיבים 5-3 להימנע מלדון בתוכנית עד למתן פסק דין בעתירה. בעתירתם העלו המשיבים 2-1 חשש כי ההליך בפני ועדת המשנה נועד לעקוף את הדרישה כי מועצת העיר תאשר תוכנית שנועדה להחליף או להעביר מקרקעין של העיריה. עוד העלו המשיבים 2-1 טענות, לפיהן קידום התוכנית נגוע בניגוד עניינים, לנוכח העובדה כי מנהל המבקשת הינו חבר מועצת העיר וההנהלה.
בית המשפט קמא החליט, כאמור, ליתן צו מניעה זמני עד לשמיעת העתירה, בקובעו כי התשתית הראייתית הלכאורית שהוצגה בפניו מעוררת את השאלה האם ניתן לדון בהחלפת מקרקעין שבבעלות העירייה במסגרת סמכויות ועדות התכנון לאיחוד וחלוקה שלא בהסכמת הבעלים, תוך עקיפת הוראת סעיף 188 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: הפקודה ), לפיה החלפת מקרקעין שבבעלות עירייה טעונה החלטת רוב של מועצת העיר ואישור שר הפנים. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.
טענתה העיקרית של המבקשת היא כי שגה בית המשפט כאשר שם עצמו בנעלי ועדת המשנה ומנע ממנה לדון בתוכנית. המבקשת טוענת כי בכך חרג בית המשפט מסמכותו ונתן גושפנקא לעקיפת ההליכים המינהליים הקבועים בחוק ולפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. מחמת החשש שמעלים המשיבים 2-1 כי ההליך בפני ועדת המשנה נועד לעקוף את דרישת הפקודה לאישור העברת זכויות במקרקעי העירייה על ידי מועצת העיר, מן הראוי שהדיון בתוכנית יידחה עד שתתלבנה הטענות בעתירה. לנוכח מצב דברים זה, עליו עמד בית המשפט קמא, לא ראיתי לנכון להתערב בהחלטתו.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה היום, ג' באדר ב' התשס"ה
(14.3.2005).
ש
ו פ ט ת