פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם 5565/15
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשים:
1. טופ רייסינג בע"מ
2. משה גולדפינגר
3. ברק גולדפינגר
נ ג ד
המשיבה:
עיריית טירה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים
מינהליים מיום 13.8.2015 בעת"ם 27876-08-15 שניתנה על ידי כבוד השופט י'
שינמן
בשם המבקשים:
עו"ד כפיר יפת
בשם המשיבה:
עו"ד מוחמד נאסר
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 13.8.2015 (עת"ם 27876-08-15, השופט י' שינמן ). בית המשפט המחוזי דחה את בקשתם של המבקשים לצו ארעי ולצו ביניים אשר יאסרו על המשיבה, עיריית טירה, לנקוט בפעולות נוספות במסגרת הליכי הגבייה המינהליים שהיא נוקטת כנגד המבקשים 3-2, וזאת עד להכרעה בעתירה המינהלית שהגישו נגדה.
2.
טופ רייסינג בע"מ, המבקשת 1 (להלן: החברה ), מחזיקה כשוכרת משנה במקרקעין המצויים בתחומי המשיבה מאז שנת 2007. לדבריה, עיסוקה הוא בתחום של "נהיגה ספורטיבית". המבקש 2 הוא בעל מניות בחברה, והמבקש 3 הוא בנו של המבקש 2 ומשמש כמנהל שכיר בחברה.
3.
בחודש יולי 2015 החלה המשיבה לנקוט בהליכי גבייה מינהלית נגד המבקשים 3-2 בגין חובות ארנונה נטענים של החברה. המבקשים ציינו כי פנייה מטעמם
למשיבה העלתה כי הליכים אלו נפתחו נגד המבקשים 3-2 מאחר שהמשיבה סברה בטעות, כך נטען, שהחברה עומדת בפני פירוק.
4.
בהמשך לכך, הגישו המבקשים עתירה מינהלית נגד המשיבה ובה נטען כי האחרונה מעולם לא שלחה הודעה או דרישה לתשלום ארנונה בגין המקרקעין, וכי הליכי הגבייה המינהלית ננקטו נגד המבקשים 3-2 על-אף שהחברה עודנה פעילה, ועל כן לא התקיימו התנאים הקבועים בדין לכך (כקביעתם בסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992). בד בבד עם הגשת העתירה הגישו המבקשים בקשה לצו ארעי ולצו ביניים. בית המשפט המחוזי דחה כאמור את הבקשות מבלי שהתבקשה תגובת המשיבה. על החלטה זו הוגשה הבקשה שבפני.
5.
ביום 17.8.2015, בעקבות הגשת הבקשה דנן, נתן חברי השופט ע' פוגלמן צו ארעי להקפאת הליכי הגבייה המינהליים נגד המבקשים 3-2 עד להחלטה אחרת, והורה למשיבה להגיב לבקשה. מתגובת המשיבה התברר כי פעולות הגבייה אשר בכוונתה לנקוט כוללות את "עקול הציוד המונח במקרקעין, כלי הרכב למרוצים וציוד נוסף" (תגובת המשיבה מיום 26.8.2015). המשיבה טענה כי מטרת ההליך שבו פתחו המבקשים היא לעכב ולסכל את הלכי הגבייה, וטענה כי יש לבטל את הצו הארעי.
6.
ביום 27.8.2015 הוריתי למשיבה להבהיר "האם בכוונה לנקוט, בשלב זה ועד למתן החלטה בעתירה, בהליכי גבייה נוספים כנגד המבקשים 3-2, מלבד עיקול הציוד הנמצא במקרקעין וכלי רכב שנועדו לשמש למרוצים". בעקבות זאת, הודיעה המשיבה ביום 31.8.2015 כי בכוונתה לנקוט בהליכי גבייה כנגד החברה ובהליכי עיקול ותפיסה של כל הנכסים והציוד שבמקרקעין, אך היא מוכנה שלא לנקוט בהליכי גבייה כנגד המבקשים 3-2 עד להכרעה בעתירה, תוך שהיא שומרת על זכותה לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה אם יפעלו המשיבים 3-2 לסיכול של הליכי הגבייה כנגד החברה.
7.
ביום 3.9.2015 הגישו המבקשים "הודעת עדכון בהולה" במסגרתה עדכנו כי המשיבה החלה בהליכי עיקול ותפיסת מיטלטלין כנגד החברה. המבקשים טוענים כי במסגרת העתירה והבקשה הם עתרו להפסקת הליכי הגבייה רק כנגד המבקשים 3-2 משום שעד עתה לא הפעילה המשיבה הליכי גבייה מינהליים כנגד החברה, ועל כן לא היה צורך להתנגד להם.
8.
דין הבקשה להידחות. במסגרת בקשת רשות הערעור שבפני ביקשו הצדדים כי אורה למשיבה להימנע מביצוע הליכי גבייה מינהליים כנגד המבקשים 3-2, שכן הליכים אלו ננקטים בניגוד לדין וללא הצדקה חוקית, בהתחשב בכך שהחברה פעילה. זהו הסעד שהתבקש על ידם –
הא ותו לא. לנוכח השתלשלות העניינים שתוארה לעיל והתחייבותה של המשיבה שלא לנקוט בהליכי גבייה מינהליים כנגד המשיבים 3-2 עד להכרעה בעתירה דומה שהבקשה התייתרה. אם למבקשים קיימות טענות כלשהן בקשר להליכי הגבייה שננקטים נגד החברה, הרי שבקשה זו אינה המסגרת המתאימה להעלותן.
9.
הבקשה נדחית אפוא, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ג באלול התשע"ה (7.9.2015).
ש ו פ ט ת