פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"מ
5648/17
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשת:
ההסתדרות במרחב אשדוד
נ ג ד
המשיב:
מנהל הארנונה בעיריית אשדוד
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום
14.6.2017 בעמ"ן 34467-10-16 שניתן על-ידי כבוד השופטת הבכירה ח' סלוטקי
בשם המבקשת:
עו"ד אמג'ד אבו פול
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 14.6.2017 (עמ"ן 34467-10-16, השופטת הבכירה ח' סלוטקי ). בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המשיב על החלטתה של ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית אשדוד (להלן: ועדת הערר ) מיום 27.7.2016.
2.
המבקשת מחזיקה בנכס בעיר אשדוד המשמש כמשרדי ההסתדרות במרחב אשדוד , ועל כן ידוע כ"בית ההסתדרות" או "מועצת פועלי אשדוד"
(להלן: הנכס ). בשנת 2009 נחתם הסכם פשרה בין ההסתדרות במרחב אשדוד, המבקשת, למנהל הארנונה בעיריית אשדוד, המשיב, שעסק בין היתר בסיווג הנכס לצרכי ארנונה (להלן: הסכם הפשרה ) וקבע כי סיווג זה יהיה "מבנים המשמשים מלכ"רים". בהסכם הפשרה נקבע כי כך ייעשה "החל מיום 1.1.2009... כל עוד לא ישתנה המצב העובדתי והמצב המשפטי". בהתאם לאמור בהסכם הפשרה, עד לשנת 2011 סווג הנכס בסיווג של "מבנים המשמשים מלכ"רים".
3.
בסוף שנת 2011 שינה המשיב את סיווגו של הנכס לסיווג "משרדים". בעקבות כך החלו להתנהל בין הצדדים שורה של הליכים שאין זה המקום לפרטם. יצוין רק כי ביום 22.12.2013 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה נוסף בין הצדדים ביחס לחיובה של המבקשת בארנונה עד לסוף שנת 2013 (עמ"ן 53222-11-13, השופט י' אלון ).
4.
הצדדים נחלקו ביחס לסיווג הנכון של הנכס גם בשנות המס של 2016-2014. בעוד שהמשיב סיווג את הנכס בסיווג של "משרדים", המבקשת טענה כי יש לסווג את הנכס כ"מבנים המשמשים מלכ"רים". ערר שהגישה המבקשת בעניין זה התקבל על-ידי ועדת הערר, שאימצה את עמדת המבקשת ביחס לסיווג.
5.
המשיב ערער על כך לבית המשפט המחוזי, וטען כי שגתה ועדת הערר בהחלטתה, שהייתה לטענתו לקונית ולא התייחסה באופן ענייני לשימוש שנעשה בנכס. מנגד, המבקשת סמכה את ידיה על החלטתה של ועדת הערר – הן משום שסיווג הנכס כ"מבנים המשמשים מלכ"רים" משקף, לטענתה, את השימוש בנכס והן משום שעל-פי הנטען המשיב שינה את הסיווג בניגוד להסכם הפשרה.
6.
ביום 14.6.2017 קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור שהגיש המשיב בקבעו כי ועדת הערר שגתה בסיווגה את הנכס כ"מבנים המשמשים מלכ"רים", וכי הסיווג הנכון הוא "משרדים", כעמדת המשיב. באשר לטענות המבקשת כי שינוי הסיווג מנוגד להסכם הפשרה קבע בית המשפט המחוזי כי ועדת הערר אינה מוסמכת לדון בהסכם הפשרה, וממילא העניין אינו מצוי גם בתחום סמכותו של בית המשפט המחוזי בשבתו בערעור על החלטתה. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי ככל שהמבקשת מעוניינת להעלות טענות כנגד השתחררותו של המשיב מהסכם הפשרה או כנגד צו הארנונה עצמו הרי שהנתיב המתאים לכך הוא עתירה מינהלית.
7.
הבקשה שבפני נסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי. המבקשת טוענת כי הן הסכם הפשרה והן פרשנות נכונה של צו הארנונה מחייבים את סיווגו של הנכס במסגרת "מבנים המשמשים מלכ"רים". כמו כן, נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו שהליך הערעור על ועדת הערר אינו מהווה אכסניה מתאימה לטענותיה של המבקשת בכל הנוגע להסתמכותה על הסכם הפשרה.
8.
לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.
9.
הלכה ידועה היא ש רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק מקום שבו מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או כאשר דחיית הבקשה תגרום לעיוות דין חמור (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). עקרונות אלה הוחלו, בשינויים המחויבים, גם על בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי, שמקורה בהחלטתה של ועדת הערר לענייני ארנונה (ראו למשל: בר"ם 2530/17 ירון ישעיהו בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית פתח תקוה , פסקה 8 (9.4.2017); בר"ם 2940/17 מבני תעשיה בע"מ נ' מנהלת הארנונה עיריית ארד , פסקה 7 ( 21.5.2017) ), וכך אף ביתר שאת בכל הנוגע לסוגיות של סיווג נכסים.
10.
אין באמור בהחלטה זו כדי לחוות דעה על האפשרות של נקיטת הליכים מתאימים בפני ערכאה שיפוטית מוסמכת בכל הנוגע לתוקפו של הסכם הפשרה, ככל שהמבקשת תמצא לנכון לעשות כן (ראו למשל: בר"ם 8312/07 הסוכנות היהודית נ' עיריית טבריה , פסקה 7 (21.5.2009)).
11.
סוף דבר: דין הבקשה להידחות. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובת המשיב אין צו להוצאות .
ניתנה
היום, כ"ב באב התשע"ז (14.8.2017).
ש ו פ ט ת