פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
5706/09
בפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקשת:
ש. יוסף בע"מ
נ ג ד
המשיב:
רשם הקבלנים
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בעמ"נ
316/07 מיום 9.6.2009, שניתנה על ידי כב' השופטת ר' רונן
בשם המבקשת:
עו"ד אלק מגן
בשם המשיב:
עו"ד ערין ספדי
החלטה
1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מתאריך 9.6.2009 (כב' השופטת ר' רונן ). בפסק הדין נדחה ערעור המבקשת על החלטת ועדת ערר לחוק רישום קבלנים (בראשות כב' השופט ע' זמיר ), אשר דחתה בתורה את ערר המבקשת על החלטת המשיב בעניין הורדת סיווגה הקבלני בהתאם ל תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים), התשמ"ח-1988 (להלן: התקנות ). רקע הדברים, הרלבנטיים לבקשה, יובא להלן.
2.
המבקשת היא חברה קבלנית, שנרשמה בפנקס הקבלנים בשנת 1994 בענף 200 (כבישים, תשתית ופיתוח) ובענף 400 (ביוב, ניקוז ומים), בסיווגים זהים לאלה שהיו לבעל השליטה בה, מר יוסף ששון, וזאת בהתאם לתקנה 7(א)(1) לתקנות. בסוף שנת 2003 בוטל רישומו של מר ששון בפנקס הקבלנים, מחמת אי-תשלום אגרות. באותו מועד היתה המבקשת רשומה בפנקס הקבלנים בענף 200 בסיווג ג'5, ובענף 400 – בסיווג ב'3. יצוין כאן כי דרגות הסיווג קובעות ככלל את ההיקפים הכספיים המירביים, שמותר לקבלן לבצע באתר בניה אחד, ובהתאם משפיעות על היקף העבודות, אשר הקבלן יכול ליטול על עצמו. הקבלן יכול להתקדם במעלה הסולם של דרגות הסיווג עד לדרגה 5, היא הדרגה המקסימלית (היתר לביצוע עבודות בהיקף כספי בלתי מוגבל), והכל בהתאם להוראות התקנות.
3.
בתאריך 12.9.2004 פנה הרשם במכתב למבקשת והתריע כי הוא שוקל להוריד את סיווגיה בפנקס הקבלנים, וביקש ממנה למסור לו מידע בענין היקף פעילותה, עובדיה, הציוד והמלאי שלה . פניה זו, כמו גם תזכורות נוספות, ששלח המשיב למבקשת במשך כשנה, לא נענו . בתאריך 30.1.2006 הודיע המשיב במכתב למבקשת כי החליט להוריד את סיווגה בענף 200 – לסיווג ג'1 ובענף 400 – לסיווג ב'1, שהם הסיווגים הנמוכים ביותר בכל אחד משני הענפים (להלן: הורדת הסיווג המלאה ). המבקשת הגישה ערר על ההחלטה הנ"ל לועדת הערר המוסמכת בהתאם לסעיפים 9 ו-10 ל חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק רישום קבלנים ). ועדת הערר החזירה את הדיון בסוגיה למשיב, על מנת שייוועץ בוועדה המייעצת לרשם הקבלנים (כאמור בתקנה 7(ג) לתקנות), קודם לקבלת החלטה סופית בעניינה של המבקשת. הוועדה המייעצת בחנה את הסוגיה והמליצה למשיב על הורדת סיווג מלאה למבקשת, לאחר שמצאה כי המבקשת איננה מעסיקה עובדים, לא ביצעה עבודות הנדסה בנאיות בשנים האחרונות ואיננה כשירה להיות רשומה בסיווגים הגבוהים מסוג 1. המלצה זו אומצה על ידי המשיב.
4.
המבקשת הגישה ערר גם על החלטתו הנוספת של המשיב. טענתה העיקרית בערר היתה כי בהתאם לתקנה 10א(ג) לתקנות, אין המשיב מוסמך להוריד את סיווגו של קבלן ביותר מאשר דרגה אחת בתום כל בדיקה של כשירות הקבלן לסיווגו בפנקס הקבלנים, מבחינת היקף העבודות שביצע הקבלן (להלן: הורדת סיווג מדורגת ). המבקשת ערה אמנם לכך שתוקפה של תקנה 10א לתקנות כולה (שעניינה עריכת בדיקה תקופתית של היקף הפעילות של קבלנים, והפחתת סיווג מדורגת על יסוד תוצאות הבדיקה) הושעה מתאריך 1.2.2001 ועד לתאריך 31.12.2007, בהתאם לאמור ב תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים) (הוראת שעה) , התשס"א-2001 , והוראות שעה נוספות שהותקנו לאחר מכן. עם זאת טענה המבקשת כי אף בתקופה בה התקנה האמורה לא עמדה בתוקפה, היה המשיב מחויב בביצוע הורדת סיווג מדורגת, ולא הורדת סיווג מלאה, שכן דרך הפעולה, בה נקט המשיב, היא מפלה ובלתי ראויה, וככזו היא פוגעת – לשיטת המבקשת – בזכויות היסוד שלה.
5.
ערר המבקשת לועדת הערר נדחה, לאחר שועדת הערר קבעה, בתמצית, כי המשיב פעל בנסיבות הענין כדין להורדת הסיווג המלאה של המבקשת, בהתאם לסמכותו שבתקנה 10 לתקנות, וכי אין בענייננו תחולה לתקנה 10א (שלא עמדה בתוקפה בתקופה הרלבנטית).
המבקשת ערערה על החלטתה של ועדת הערר לבית המשפט המשפט לעניינים מינהליים, תוך שהיא חוזרת על עיקרי טענותיה האמורות. ערעור זה נדחה אף הוא. בית המשפט המחוזי הנכבד קבע בפסק דינו, בתמצית, כי החלת העיקרון של הורדת סיווג מדורגת, שבתקנה 10א לתקנות, גם בתקופה בה בוטל תוקפה – איננה ראויה ומוצדקת, ותהווה עקיפה פסולה של הוראות מחוקק המשנה. עוד נקבע כי ככלל אין לבצע הורדת סיווג מלאה באופן אוטומטי, רק משום שנמחק רישומו של בעל השליטה, שמכוח סיווגיו נרשמה החברה שבשליטתו בפנקס הקבלנים. עם זאת נפסק כי בנסיבות המקרה דנן רשאי היה המשיב לבצע הורדת סיווג מלאה, שכן המבקשת לא ניצלה את ההזדמנות שניתנה לה – להוכיח כי היא ביצעה וממשיכה לבצע עבודות בהיקף, אשר יצדיק את המשך רישומה בסיווגים הגבוהים. בית המשפט הנכבד קמא קבע כי חברה שאינה פעילה מזה כשלוש שנים איננה יכולה להיחשב כמי שיש לה יכולת כספית לבצע עבודות בהיקפים נרחבים, והותרת הסיווג בעינו במצב דברים זה היה גורם להטעיית ציבור הלקוחות הפוטנציאליים של המבקשת ולפגיעה ברציונאל העומד בבסיס חוק רישום קבלנים.
6.
כנגד פסק דין זה מכוונת בקשת רשות הערעור שלפניי, אשר בגדרה חוזרת המבקשת על עיקר טענותיה, בעוד המשיב סומך ידיו על החלטותיהם של ועדת הערר ושל בית המשפט לעניינים מינהליים.
7.
דין הבקשה –
להידחות . המבקשת לא הציגה כל טעם מבורר לבחינה נוספת של טענותיה ב"גלגול שלישי", לאחר שוועדת הערר ובית המשפט לעניינים מינהליים כבר דחו את מכלול טענותיה בהחלטות מנומקות ומפורטות.
למעלה מן הצורך יצוין כי דין הבקשה ממילא היה להידחות אף לגופה. אבאר טעמיי לכך בקיצור נמרץ להלן.
8.
תקנה 10 לתקנות מעניקה לרשם הקבלנים סמכות כללית – אשר הוראות אחרות בתקנות הן נגזרותיה – לשנות את סיווגו של קבלן, וזאת אם: "מצא הרשם כי לא מתקיימים עוד בקבלן התנאים שעל פיהם סווג לפי תקנות אלה". תקנה 10א לתקנות יוצרת הסדר ספציפי, המכונה "בדיקת מעקב": היא מטילה על המשיב חובה – לערוך בדיקה תקופתית של כשירות הקבלנים, ומעניקה לו במקביל סמכות – להוריד את הסיווג, כפועל יוצא של ממצאי בדיקתו, אולם זאת באופן מדורג בלבד. ברם, משהושעה תוקף התקנה כולה בתקופה המדוברת, אין לה רלבנטיות לענייננו, אף לא ברמה הפרשנית (וספק רב בעיני אם לתקנה 10א הנ"ל, גם כאשר היא עומדת בתוקפה, יש כדי להשליך על סמכותו של רשם הקבלנים לשנות סיווג קבלני מכוח הוראות אחרות שבתקנות). מכאן, ומשמצא רשם הקבלנים, שלא
על יסוד בדיקה תקופתית בהתאם לתקנה 10א(א), כי סיווגו של קבלן פלוני איננו הולם, אין כל הצדקה להגבילו לביצוע הורדת סיווג מדורגת.
9.
בנסיבות אלה, הרי ש אין כל פסול בהחלטת רשם הקבלנים, שמצא כי המבקשת – שהתעלמה במשך כשנה מהתראותיו בעניין הורדת סיווגה ונמנעה מלמסור פרטים על עבודתיה – איננה ראויה להיות רשומה בפנקס הקבלנים בסיווג גבוה מזה הבסיסי, וסיווגה הורד בהתאם. הסיווג בפנקס הקבלנים אמור לשקף בצורה הולמת ומדויקת, ככל האפשר, את כשירותם של הקבלנים, בפרט מבחינת היקף העבודות שהם ביצעו בעבר (ממנה נגזרת גם כשירותם לעתיד). בצורה זו מובטח כי עבודות הנדסה בנאיות ימסרו לקבלנים ראויים (ראו: ו"ע (מח'-ת"א) 1144/03 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות בנין ופיתוח בע"מ נ' רשם הקבלנים (לא פורסם, 15.7.2004); והשוו: דברי ההסבר לסעיף 14 ל הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט-1969 , ה"ח 838). הנה כי כן אין מקום להכביד על רשם הקבלנים עת הוא פועל בהתאם לסמכותו – ולחובתו – על מנת לוודא כי קבלנים, שאינם ראויים לכך, לא ייוותרו רשומים בפנקס הקבלנים בסיווגים גבוהים יתר על המידה, שכן בכך עלולה להיגרם תקלה חמורה לציבור. יוכיח המקרה שלפנינו: מדובר בחברה שבפועל איננה מבצעת עבודות במשך מספר שנים, אין לה עובדים קבועים, וחרף האמור – לפי הודאתה שלה – היא ממשיכה לגשת למכרזים, כל זאת על יסוד סיווג בלתי-משקף בו היתה רשומה בפנקס הקבלנים. נכון איפוא עשה המשיב כשהחליט על הורדת סיווגה של המבקשת.
10.
נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דינו של המשיב בסכום של 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"ז בשבט תש"ע (1.2.2010).
ש ו פ ט