בר"מ 5757/09 מכללת טומשין לחינוך נ. עיריית מודיעין -מכבים -רעות

1.

המבקשת השתתפה במכרז שפרסמה המשיבה 1 להפעלת צהרונים וקייטנות בשנים תש"ע ותשע"א, והצעתה נפסלה עקב פגם בערבות הבנקאית שצירפה. היא עותרת עתה לביטול המכרז מחמת פגמים שונים שנפלו בו, לשיטתה, וכן לעיון במסמכים, וזאת בתורת עותר נעדר אינטרס אישי לזכיה במכרז, שכן אין היא חולקת עוד על פסילתה (לסיכום הלכות זכות העמידה בנושאים אלה – ראו: ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי , פ"ד נז(1) 883 (2003) .

בגדר האמור חפצה המבקשת כי יוצא צו ביניים שיאסור על המשיבה 1 מלהתקשר עם הזוכה במכרז (המשיב 2) ולפעול למימוש המכרז. בקשתה לצו ביניים נדחתה בבית משפט קמא בנימוק שסיכויי עתירתה נמוכים ומאזן הנוחות נוטה לרעתה, ומכאן הבקשה שלפניי, שבה חוזרת המבקשת על עיקר טענותיה.

2.

משעיינתי בהחלטה, בטענות הצדדים, ובהבהרות המשיבים שנמסרו לפי החלטתי מתאריך 21.7.2009, מצאתי כי דין הבקשה – להידחות .

3.

בית משפט הנכבד קמא בדין קבע כי סיכויי העתירה אינם גבוהים. טענות המבקשת לפערי מידע בינה (כמציע שאיננו משמש כזכיין קיים ערב המכרז) למשיבים 2 ו-3 (כמציעים המשמשים כזכיין הנוכחי) אינן נחזות ככאלו שיבססו פגם מאיין בהליכי המכרז, ובפרט הן מוקשות שעה שעולה כי המשיבה 1 סיפקה תשובות מפורטות למדי לשאלות ההבהרה הרבות שנשאלו על-ידי המציעים השונים (נספחים י"ב-ט"ז לתשובת המשיבה 1). אף בחירת המשיבה 1 להתקשר עם זכיין יחיד – וזאת לאחר שקלא וטריא – אין בה, בנסיבות, כל פסול נחזה. לענין הטענה בעניין "משיכת" הערבות בידי המשיבה 3 לאחר פתיחת המעטפות יצוין כי הסברי המשיבות 1 ו-3 (שלפיהם הן ערכו מגעים שלא בכתב בענין יכולת האחרונה להגיש הצעה למכרז, בשים לב לתפקיד הציבורי אליו נבחר בעליה, וכי מגעים אלה הסתיימו דרך מקרה מיד לאחר הגשת ההצעות) – אמנם מעלים תהיות מסוימות. עם זאת, ובפרט נוכח הבהרות המשיבות מתאריך 26.7.2009, הרי שבשלב זה אין באמור כדי ללמד לכאורה על פגם במכרז מן הסוג, אשר צפוי לחייב את פסילתו, והדברים יוכלו להתברר במסגרת הדיון בעתירת המבקשת, היה ותעמוד עליה.

4.

לעניין מאזן הנוחות, וזה העיקר, הרי שהוא נוטה בבירור לטובת המשיבים. המבקשת (שהיא עותרת הנעדרת כיום אינטרס אישי לזכיה, כאמור) איננה מצליחה להצביע על זכות לכאורית להפסקת הליכי המכרז בשלב זה, בעוד שעיכוב ההתקשרות עם המשיב 2 להפעלת צהרונים בשנת הלימודים הקרובה היא בעייתית. יוזכר גם כי המשיב 2 הוא זה שמעניק את השירותים נשוא המכרז כיום (לאחר שהמשיבה 3 לא תוכל להמשיך עוד במתן השירותים האמורים), אך הוא עושה כן בתנאים שהם פחות נוחים למשיבה 1 מאשר אלה שהוצעו על ידו במכרז. לפיכך יש במימושו המהיר של המכרז – כנטען על-ידי המשיבה 1 – כדי לקדם לא רק את האינטרסים הישירים שלה, אלא אף את זה של ציבור הילדים משתמשי-הצהרונים והוריהם, ואכן כך נראים הדברים.

5.

נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית, וממילא זה אף דינה של הבקשה לסעד זמני שבגדרה. המבקשת תשא בשכר טרחת עורך דין של המשיבה 1 בסך של 10,000 ש"ח, ושל המשיבים 2 ו-3 – בסך 5,000 ש"ח כל אחד.