בר"מ 5804-23 בר"מ 5804-23

1.לפנַי שתי בקשות רשות ערעור על החלטות שניתנו בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בשני הליכים שונים. ההחלטה הראשונה, הנתקפת בבר"מ 5804/23, ניתנה בעת"מ 51042-07-23 (השופט ר' אמיר), ביום 23.7.2023; ההחלטה השנייה, הנתקפת בבר"מ 5935/23, ניתנה בעת"מ 1983-08-23 (השופטת ח' קיציס), ביום 1.8.2023.

2.בשתי ההחלטות של בית המשפט המחוזי, נדחו בקשותיה של המבקשת – הנסון מוצרי מחצבה (ישראל) בע"מ (להלן: הנסון) – למתן צווים ארעיים, אשר יורו על הקפאת הליכי מכרז מר/310/2022, למתן הרשאה לתכנון והפעלת מחצבת מגדל צדק (להלן: המכרז), עד להכרעה בצוויי ביניים שביקשה הנסון. המכרז המדובר פורסם על ידי רשות מקרקעי ישראל, היא המשיבה בשתי הבקשות שלפנַי (להלן: המשיבה). בד בבד, קבע בית המשפט המחוזי, כי בקשותיה של הנסון למתן צווי ביניים להקפאת הליכי המכרז, עד להכרעה בעתירות לגופן – תישמענה ביום 23.8.2023.

3.מבלי להיכנס בעובי הקורה, אציין כי עניינן של שתי העתירות בפגמים נטענים בהליך המכרז. כך, במסגרת עת"מ 51042-07-23 טוענת הנסון, כי התנאים שפורסמו במסגרת המכרז, מביאים לפגיעה בזכויותיה הקנייניות, וכי יש בנתונים שפורסמו כדי להטעות מציעים פוטנציאליים; במסגרת עת"מ 1983-08-23 טוענת הנסון, כי אחד מתנאי המכרז – תנאי מהותי, לשיטתה – הריהו בלתי סביר ומקפח, ועל כן דינו בטלות.

4.בבקשות רשות הערעור שלפנַי, טוענת הנסון כי משמעות ההחלטות שניתנו בבית המשפט המחוזי בשני ההליכים – הדוחות את הבקשות למתן צו ארעי, אך קובעות כאמור את הדיון בבקשות לצו ביניים ליום 23.8.2023 – אינן אלה דחייה, הלכה למעשה, של הבקשות לצו ביניים. כך, מפני שמועד הדיון שנקבע בבקשות מאוחר ליום 14.8.2023 – הוא היום האחרון להגשת הצעות למכרז. מצב דברים זה, טוענת הנסון, מחייב אותה – מאחר שאינה רוצה להחמיץ את ההשתתפות במכרז – להזדרז ולהגיש את הצעתה במסגרת המכרז תחת תנאי אי-ודאות. לטענתה, תוצאה זו מקשה עליה לתמחר כיאות את הצעתה, ולכלכל את צעדיה כראוי, וזו הסיבה שהביאה אותה לבקש את הקפאת הליכי המכרז באמצעות מתן צווי ביניים. דא עקא, הקביעה כי הבקשות למתן צווי ביניים תִדונה רק מאוחר למועד האחרון להגשת ההצעה, מייתרת את הבקשות לגופן. אשר על כן, מבקשת הנסון, כי אתערב בהחלטות בית המשפט המחוזי, בדרך של הקפאת הליכי המכרז כבר בשלב זה. לחלופין, מבקשת הנסון, שהדיון בבקשה לצו ביניים יוקדם. אציין כבר כאן, בשים לב למועד שנקבע לדיון (14.8.2023), כי אפשרות זו – אינה רלבנטית בשלב זה. לחלופי חלופין, מבקשת הנסון "להורות על דחיית המועד להגשת ההצעות במכרז למועד נדחה אחר, לאחר מועד הדיון הקבוע ליום 23.8.2023".

לצד כל אחת מבקשות רשות הערעור, ביקשה הנסון כי אורה על מתן סעד זמני לתקופת הערעור, במעמד צד אחד.

5.בהתאם להחלטותי מהימים 2.8.2023 ו-3.8.2023, הגישה המשיבה תשובה מאוחדת לשתי הבקשות לרשות לערער, שבה התנגדה לקבלת הסעדים שהתבקשו. בתגובתה מציינת המשיבה את חשיבותו העקרונית של ההליך המכרזי בהיבטים של שוויון וצדק חלוקתי. בנוסף, עומדת המשיבה על קיומו של אינטרס ציבורי בקידום המכרז ללא עיכוב, על מנת שהזוכה במכרז יוכל להתחיל לפעול במחצבה בהתאם להרשאה העתידית, מיד במועד המתוכנן. אחרת, טוענת המשיבה – ובשים לב לחיוניות הפעילות במחצבה אשר לא מאפשרת את השבתתה – תוארך תקופת ההרשאה של המפעילה הנוכחית, אשר זכתה בה בשעתו בפטור ממכרז; תוצאה שאינה רצויה לכל הדעות. עוד טוענת המשיבה, כי לא נשקף להנסון כל נזק אם תגיש את הצעתה בהתאם לתנאי המכרז הנוכחיים, מבלי שיידחה המועד האחרון להגשת הצעות, שכן לוּ תתקבל איזו מן העתירות, המכרז יהיה צפוי להתבטל ולהתפרסם מחדש או שתוארך עמה ההתקשרות (כפי שביקשה באחת מן העתירות).

6.לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובת המשיבה, ובשים לב ללוח הזמנים של הליך המכרז מזה, ושל המועדים שנקבעו בבית המשפט המחוזי מזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות – להתקבל באופן חלקי, במובן זה, שהמועד האחרון להגשת הצעות למכרז, ידחה עד לאחר שתינתן החלטה בבקשות למתן צווי ביניים על-ידי בית המשפט המחוזי.

בדוחק השעה, אפרט את נימוקי בקצרה.

7.דומני, כי החלטתו של בית המשפט המחוזי, שלא ליתן צו ארעי עד לקיומו של הדיון בצווי הביניים, פוגעת יתר על המידה בהנסון. במובן זה, 'מאזק הנוחות' נוטה לטובתה של האחרונה. כעולה מהאמור, בקשת הנסון להורות על מתן צווי ביניים להקפאת הליכי המכרז עד להכרעה בעתירות לגופן, אמנם לא נדחתה להלכה, אך במישור המעשי – הדיון בהן נקבע למועד מאוחר למועד האחרון להגשת הצעות למכרז. מציאות זו, כטענת הנסון, לא מותירה לפניה ברירה אלא להזדרז ולהגיש את הצעתה למכרז, על כל הכרוך בכך (לרבות במה שנוגע לערבות), וזאת חרף טענותיה לפגמים מהותיים שנפלו בו, ובטרם יֵערך דיון בהצדקות הנטענות למתן צווי ביניים שיקפיאו את המכרז, עד לבירור העתירות לגופן.

8.מנגד, אינני סבור כי הנזק שייגרם למשיבה כתוצאה מעיכוב מתוחם ומדוד בזמן – הוא כה רב. כאמור, פרק הזמן שבין המועד האחרון להגשת הצעות למכרז (14.8.2023), לבין מועד הדיון הקבוע בבקשות לצו ביניים (23.8.2023) – הוא 9 ימים בלבד. אחר זאת, בדיון שיתקיים ביום 23.8.2023, עתיד בית המשפט המחוזי לדון ולהכריע בבקשת הנסון למתן צווי הביניים שהתבקשו; לשבט או לחסד. מכל מקום, בנסיבות אלה, ובשים לב לפרק הזמן המוגבל שבין המועדים, מאזן הנוחות נוטה אכן לטובת הנסון.

9.נתתי דעתי על טענת המשיבה בדבר קיומו של אינטרס ציבורי בקידום הליכי המכרז, ולחשש מפני עיכוב שעשוי להיגרם במתן הרשאה עתידית להפעלת המחצבה. אשר לכך, מהנתונים שלפנַי עולה, כי המועד להפעלת המחצבה בהתאם להרשאה העתידית הוא ינואר 2025. לפיכך, מבלי להקל ראש באינטרס הציבורי שעליו הצביעה המשיבה, דומה כי החשש מפני עיכוב עתידי איננו מוחשי בשלב זה, רחוק הוא למדי, ואף הפגיעה בעקרונות שבבסיס דיני המכרזים – מתונה. מנגד, כפי שציינתי, יש מקום לאפשר להנסון לשטוח את טענותיה להקפאת הליכי המכרז, בטרם יחלוף המועד האחרון להגשת הצעות למכרז, על ההשלכות הנלוות לכך.

אשר על כן, לנוכח האמור, הבקשות לרשות ערעור מתקבלות באופן חלקי, במובן זה שאני מורה על דחיית המועד האחרון להגשת הצעות למכרז, עד לאחר שתינתן החלטת בית המשפט המחוזי בבקשות למתן צווי ביניים.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.