פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם 586/19
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
מוסא חסן אבו רומי
נ ג ד
המשיבים:
1. מנהל הבחירות לעיר טמרה – סופאן עלי
2. ועדת הבחירות בעיר טמרה
3. ד"ר סוהיל מחמוד דיאב
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בעמ"ן
25365-12-18 שניתן ביום 11.1.2019 על-ידי כבוד השופטת ת' נאות פרי
בשם המבקש:
עו"ד עמאד דקואר
בשם המשיב 1:
עו"ד לירון הופפלד
בשם המשיב 3:
עו"ד שלום זינגר
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור לפי סעיף 73(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות לרשויות המקומיות ) שהוגשה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים שניתן ביום 11.1.2019 (עמ"ן 25365-12-18, השופטת ת' נאות פרי ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור בחירות שהגיש המבקש לביטולן של תוצאות הבחירות שהתקיימו לראשות העירייה טמרה.
רקע והליכים קודמים
2.
ביום 13.11.2018 התקיים סיבוב שני בבחירות לראשות העירייה טמרה (להלן: הבחירות ) וביום 28.11.2018 פורסמו תוצאותיהן ברשומות. המשיב 3, ד"ר סוהיל מחמוד דיאב (להלן: דיאב ), זכה ב-9,857 מקולות הבוחרים וניצח בבחירות. המבקש, מוסא חסן אבו רומי (להלן: אבו רומי ), הגיע למקום השני כשבאמתחתו 9,648 קולות, כך שההפרש ביניהם עמד על 209 מקולות הבוחרים.
3.
ביום 15.11.2018 הגיש אבו רומי תלונה למשטרת ישראל בגין חשדות לפגיעה בטוהר הבחירות, ובהמשך לכך תפסה המשטרה, בהתאם לצו שיפוטי, פרוטוקולים, פנקסי בוחרים וחומרים נוספים (להלן: החומרים התפוסים ) שהיו בידי מנהל הבחירות בעיר טמרה, ספואן עלי, הוא המשיב 1 (להלן: מנהל הבחירות ). יצוין כי על-פי מידע שמסר מנהל הבחירות, אבו רומי הגיש תלונות נוספות למשטרה שנסבו על ההתנהלות ביום הבחירות גם במועדים מאוחרים יותר.
4.
המבקש הגיש עתירה מנהלית בהתבססו על סעיף 96 לחוק הבחירות לרשויות המקומיות לבית המשפט המחוזי, על מנת שיתאפשר לו לעיין בחומרים התפוסים ולצלמם, וזו התקבלה (עת"ם 41131-11-18, השופט העמית ש' ברלינר ).
5.
בהמשך לכך, הגיש המבקש ערעור בחירות לבית המשפט המחוזי בהתאם לסעיף 72 לחוק הבחירות לרשויות המקומיות. בערעור נטען כי בבחירות נפלו אי-סדרים וזיופים.
6.
בין היתר, טען המבקש כי נפלו בהליך הבחירות הפגמים הבאים: שמותיהם של מצביעים נמחקו מפנקס הבוחרים אף שכלל לא הצביעו (בחלק מהמקרים בשל היותם בחו"ל, מאושפזים בבתי חולים או מרותקים לבתיהם); חלק מתומכיו של דיאב הצביעו בשתי מעטפות, כאשר ברוב המקרים אחת מהן נמסרה להם מחוץ לקלפי; מלוויהם של מי שנזקקו לעזרה בשל מצבם הרפואי הצביעו מבלי שבעלי זכות הבחירה הגיעו בעצמם אל תא ההצבעה, וחלק מהמלווים סייעו ליותר משני בעלי מוגבלויות בניגוד לדין (סעיף 61(ב) לחוק הבחירות לרשויות המקומיות); מזכירי ועדות הקלפי התלוו גם הם למצביעים לתוך תאי ההצבעה; חלק מההצבעות היו גלויות, תוך פגיעה בעקרון החשאיות בבחירות; נעשה ערבוב מכוון בין פתקי ההצבעה הצהובים הנושאים את שמו של אבו רומי לבין פתקים לבנים הנושאים את שמו, שדינם להיפסל בספירה; התגלו אי-התאמות בין מספר המצביעים ששמם נמחק מפנקס הבוחרים לבין מספר המעטפות שנספרו לבסוף; וכן נעשו הצבעות באמצעות תעודות זהות מזויפות ובאמצעות תעודות זהות שאינן תואמות את זהותו של המצביע, תוך התחזות.
7.
בשל כל הנטען, התבקש בית המשפט המחוזי להשתמש בסמכותו לפי סעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות לרשויות המקומיות, לקבוע כי נפלו בבחירות ליקויים שעלולים להשפיע על תוצאותיהן ולהורות על ביטולן כך שיתקיים סבב בחירות נוסף לראשות העירייה. בית המשפט המחוזי התבקש גם להצהיר שהבחירות לא התנהלו כחוק ושחלוקת הקולות בין אבו רומי לדיאב לא הייתה נכונה.
8.
במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי, ביקש אבו רומי לזמן נציג של משטרת ישראל שיוכל להעיד בנוגע למהלכיה ולממצאיה של החקירה המתנהלת בעניין הבחירות. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו בשלוש הזדמנויות שונות, בעיקרו של דבר בשל התנגדות המשטרה והחשש משיבוש החקירה. בהחלטתו האחרונה של בית המשפט המחוזי בעניין זה, מיום 7.1.2019, בית המשפט המחוזי אף הדגיש כי לא יוכל לעשות שימוש בחומרים חסויים במסגרת הכרעתו. כמו כן, בית המשפט המחוזי התייחס לכך שהליך של ערעור בחירות אינו כרוך בדרך כלל בשמיעת עדים.
9.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, אשר נדחתה על הסף בשל העובדה שהחלטה בדבר זימון עדים אינה נמנית עם סוג ההחלטות שניתן להגיש עליהן בקשה כזו לפי סעיף 12(ב) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים , התש"ס-2000 (בר"ם 203/19 אבו רומי נ' מנהל הבחירות לעיר טמרה (9.1.2019)). למען שלמות התמונה, יצוין כי בית המשפט המחוזי סירב גם לבקשותיו של אבו רומי לזמן חוקרים פרטיים מטעמו שיעידו על ממצאי חקירתם, וכן לזמן את כלל מזכירי ועדות הקלפי בבחירות. עם זאת, בית המשפט המחוזי התיר לזמן לצורך מתן עדות את מזכירי ועדת הקלפי שפעלו בארבע קלפיות שונות.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
10.
בסופו של יום בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. בית המשפט המחוזי הדגיש כי עמדתו גובשה על סמך התמונה החלקית שבפניו, טרם השלמתה של החקירה המשטרתית, וכי תמונה זו אינה מעלה ראיות מספיקות להוכחת טענותיו של אבו רומי. בית המשפט המחוזי הוסיף כי הכרעתו בשלב זה מתחייבת –
הן נוכח סד הזמנים להכרעה בערעור בחירות (העומד על 30 ימים, בהתאם לסעיף 73(א) לחוק הבחירות לרשויות המקומיות) והן נוכח התנגדותו של אבו רומי לכך שמתן פסק הדין יעוכב בהתאם לאמור בסעיף 73(א1) לחוק הבחירות לרשויות המקומיות (המאפשר לתת שהות של שנה למתן פסק הדין על מנת לאפשר מיצוי של חקירת המשטרה בעניין הליקויים הנטענים). בית המשפט המחוזי הוסיף עוד כי אבו רומי בחר לדבוק בערעורו, ולא להמתין לסיום חקירת המשטרה ואז לעתור למתן פסק דין הצהרתי על סמך ממצאיה (בהתאם לרע"א 83/94 חרזאללה
נ' פקיד הבחירות למועצה המקומית זמר , פ''ד מט(3) 793 (להלן: עניין חרזאללה )).
11.
לגופם של דברים, בית המשפט המחוזי קבע כי ייתכן שנפלו פגמים וליקויים בבחירות, אולם בהיקף מצומצם מזה שנטען בערעור – באופן שמוביל לכל היותר לפסילתם של 55 קולות ולכן אינו משליך על תוצאות הבחירות (שבהן, כזכור, עמד הפער בין המתמודדים על 209 קולות).
12.
באופן יותר ספציפי, בית המשפט המחוזי מצא שאבו רומי לא הוכיח את עיקר טענותיו בנוגע לתושבים שלא הצביעו ובכל זאת נמחקו שמותיהם מפנקס הבוחרים, וכי לבסוף טענה זו נותרה רלוונטית לכל היותר ביחס לעניינם של 49 מצביעים. בית המשפט המחוזי הדגיש כי ככל שישנן מחיקות שבוצעו בפנקס הבוחרים ואינן משקפות את ההצבעות בפועל יש לראות בכך ליקוי, אך הוסיף כי הראיות שהוצגו בפניו לא חצו את הרף הנדרש על מנת להוכיח שמדובר במעשה רמיה, וכי בהתחשב בהיקפו של הליקוי הנטען לא ניתן לומר שיש בו כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. על כך הוסיף בית המשפט המחוזי כי קיים בסיס להניח שמחיקת השמות נבעה מטעויות בשל דמיון רב ואף זהות בין שמותיהם של מצביעים שונים.
13.
בית המשפט המחוזי קבע עוד שאבו רומי לא הרים את הנטל בכל הנוגע לטענתו באשר להצבעה במעטפות כפולות. יודגש כי תקנה 17יב לתקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות), התשכ"ה-1965 מחייבת את חתימתו של חבר בוועדת הקלפי או של מזכיר ועדת הקלפי על מעטפות ההצבעה. בית המשפט המחוזי ציין כי אבו רומי מיקד את טענותיו להצבעות כפולות בארבע קלפיות שבהן התגלתה אי-התאמה בין מספר המעטפות שנחתמו לפי התיעוד בפרוטוקול הקלפי לבין מספר המעטפות החתומות שהוצאו לבסוף מהקלפי. בית המשפט המחוזי הדגיש שאבו רומי לא העלה טענות ביחס למעטפות לא חתומות, אלא רק להעדר רישום בפרוטוקול של כלל המעטפות שנחתמו בקלפי – כך שניתן להסיר מעל הפרק את האפשרות שמצביעים שונים הביאו עמם מעטפות נוספות "מהבית". בית המשפט המחוזי הטעים עוד כי מדובר בפגם ברישום הפרוטוקול, אשר ניתן להסבירו על רקע העומס הרב שבו היו נתונות הקלפיות במהלך הבחירות, ושנראה כי אין בו כדי להשפיע על תוצאותיהן. יצוין כי בית המשפט המחוזי דחה טענות נוספות שהעלה אבו רומי במהלך הדיון, בנוגע למספרן הגבוה של המעטפות שנחתמו באחת מהקלפיות ולזהות החותמים עליהן.
14.
בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי טענותיו של אבו רומי בדבר הצבעות עצמאיות שבוצעו על-ידי מלוויהם של בעלי מוגבלויות לא הוכחו במידה הנדרשת. בית המשפט המחוזי ציין כי אל מול התצהירים שהגיש אבו רומי על מנת לתמוך טענותיו בנושא, הוגשו מטעם דיאב תצהירים השוללים אותן, והוסיף כי לתופעות הנטענות לא היה כל תיעוד בפרוטוקולים שנרשמו בקלפיות. לצד זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את טענותיו של המבקש לפיהן שלושה מלווים סייעו לשלושה בעלי מוגבלויות, ולא רק לשניים, כפי שמורה סעיף 61(ב)(2) לחוק הבחירות לרשויות המקומיות. בית המשפט המחוזי קבע כי מדובר בליקוי במדרג נמוך שלא היה בו כדי להשפיע על רצונם של בעלי המוגבלויות שהסתייעו באותם מלווים, ושממילא אין בו כדי להשפיע על תוצאות הבחירות.
15.
בית המשפט המחוזי אף קבע שלא הוכחה הטענה כי מזכירי קלפיות שהו עם המצביעים בתוך תאי ההצבעה, אלא רק שאלו הכווינו לתאי ההצבעה מצביעים בעלי מוגבלויות שלא הסתייעו במלווים שעמם הגיעו לקלפי, וזאת בין היתר מחשש להשפעה פסולה. בית המשפט עמד על כך שרק במקרה אחד הוכח שנפגע עקרון החשאיות, כאשר מצביעה מבוגרת שאלה את מזכיר ועדת הקלפי בנוגע לפתק המייצג את המועמד שבו היא תומכת. בית המשפט המחוזי ציין כי ייתכן שיש צורך להבהיר את ההנחיות למזכירי ועדות הקלפי במצבים כגון אלו, אך הבהיר כי הדברים אינם עולים כדי ליקוי היורד לשורשו של ההליך.
16.
עוד קבע בית המשפט המחוזי כי בהעדר תיעוד נוסף לטענה שהתרחשו הצבעות גלויות (מלבד תצהיריהם של שני בעלי תפקידים באחת הקלפיות), קשה לקבלה, ולא כל שכן לקבוע כי מדובר בליקוי שיורד לשורשו של עניין והשפיע על תוצאות הבחירות.
17.
באשר לערבוב בין פתקי הצבעה צהובים "לגיטימיים" לבין פתקי הצבעה לבנים שדינם להיפסל – קבע בית המשפט המחוזי כי הוכח שרק באחת מהקלפיות היו ארבעה פתקים לבנים שנפסלו (ואף זאת מבלי שידוע כי אלו היו לטובת אבו רומי). על כן, כך נקבע, אף במקרה זה לא ניתן לומר כי מדובר בתופעה רחבה המצדיקה להורות על בחירות חוזרות.
18.
בית המשפט המחוזי הוסיף ודחה את טענותיו של אבו רומי בכל הנוגע לאי-התאמות בין מספר המצביעים ששמם נמחק מפנקס הבוחרים לבין מספר המעטפות שנספרו. זאת, בהתבססו על עדויותיהם של מזכירי ועדות הקלפיות הרלוונטיות שהעידו בפניו בנוגע להתנהלותם ביום הבחירות. בית המשפט המחוזי ציין עוד כי פנקס הבוחרים הוא בגדר מסמך בקרה, שפגם בו אינו בהכרח מלמד על השפעה אפשרית על תוצאות הבחירות.
19.
בית המשפט המחוזי קבע עוד כי אין בפניו ראיות להוכחת הטענה החמורה שהועלתה בדבר שימוש בתעודות זהות מזויפות והתחזות. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי אם בחקירה המשטרתית יתברר כי התרחשו פעולות שכאלה, שעולות כדי עבירה פלילית חמורה, לדבר עשויה להיות השפעה בהליכים שעשויים להינקט בהמשך.
בקשת רשות הערעור והתשובה לה
20.
בבקשת רשות הערעור מטעמו, טוען אבו רומי כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מעורר שאלות משפטיות בדבר "דרך המלך" לניהולו של ערעור בחירות, המצדיקות לשיטתו דיון בבקשה כבערעור וכן את קבלת הערעור לגופו, תוך מתן הוראה על ביטול תוצאות הבחירות או לחלופין על החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי. שאלות אלו, כך נטען, נוגעות להיקף ההלכה שנקבעה בעניין חרזאללה (קרי, האפשרות המעשית למתן פסק דין הצהרתי בדבר בטלות תוצאתן של בחירות, בהתאם למידע שהתגלה לאחריהן ושלא בכפוף למועדים שנקבעו בחוק הבחירות לרשויות המקומיות). אבו רומי מוסיף וטוען כי שאלה נוספת שמתעוררת נוגעת ליחס בין הליך למתן פסק דין הצהרתי לבין הליך של ערעור בחירות, בעיקר בכל הנוגע לאפשרות להעלות לראשונה במסגרת ההליך האזרחי גם טענות שהיו ידועות במועד שבו עוד ניתן היה להגיש ערעור בחירות.
21.
לחלופין, טוען אבו רומי כי עניינו מעלה שאלה בדבר היקף חובתו של בית המשפט המחוזי להידרש, ולו בתמצית, לממצאיה הראשונים של חקירה משטרתית המתנהלת במקביל לדיון בערעור הבחירות – וזאת על מנת להתבסס עליהם כראיות מנהליות ולמנוע הכרעה שגויה בערעור.
22.
שאלות נוספות שאבו רומי טוען שעולות בנסיבות המקרה, נוגעות ליכולתו של בית המשפט המחוזי הדן בערעור בחירות לפעול לפי סעיף 73(א1) לחוק הבחירות לרשויות המקומיות ולהשהות את מתן פסק דינו, כפי שהציע בית המשפט המחוזי, הגם שערעור הבחירות שהוגש אינו מעלה טענות בדבר עבירות לפי סעיפים 85א ו-88 לחוק הבחירות לרשויות המקומיות (שעניינם, בהתאמה ובתמצית, שינוי מען באופן פיקטיבי לצרכי הצבעה וכן מתן שוחד או נקיטה באיומים לשם השפעה על הצבעה). בהקשר זה, אבו רומי מוסיף וטוען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מעלה גם את השאלה בדבר סמכותו הטבועה של בית המשפט להאריך את המועד למתן פסק דין בערעור בחירות בחלוף המועדים הקבועים לכך בחוק הבחירות לרשויות המקומיות.
23.
מלבד זאת, טוען אבו רומי טענות עובדתיות רבות בדבר התנהלות הבחירות, ובדבר האופן השגוי לשיטתו שבית המשפט המחוזי הכריע בהן.
24.
ביום 11.2.2019 הגישו המשיבים את תשובתם לבקשה, בהתאם להחלטותיי מיום 24.1.2019 ומיום 30.1.2019.
25.
עמדתו של מנהל הבחירות היא כי דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף. מנהל הבחירות טוען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי נסב על ממצאים עובדתיים, ואינו כולל כל קביעה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור לפי סעיף 73(א) לחוק הבחירות לרשויות המקומיות. מנהל הבחירות טוען עוד כי לשאלות המשפטיות שלהן טוען אבו רומי יש תשובות בדין ולאמיתו של דבר הן נוגעות ליישום הדין בנסיבות המקרה הספציפיות. עוד מוסיף מנהל הבחירות וטוען כי אבו רומי מנסה לשוות לטענות עובדתיות מובהקות כסות של שאלות משפטית.
26.
גם לגופם של דברים, ולמעלה מן הנדרש לשיטתו, מנהל הבחירות סומך ידיו על קביעותיו של בית המשפט המחוזי וטוען כי אין עילה להתערב בהן. מנהל הבחירות מסכים כי התגלו בבחירות אי-סדרים ואף ליקויים, אך מוסיף וטוען כי לא הוכח שאלו השפיעו על תוצאות הבחירות, ולכן לא מתקיימים התנאים המצדיקים את ביטול הבחירות. מנהל הבחירות מציין כי נכון למועד הנוכחי המשטרה בחנה חלק מהטענות שהעלה אבו רומי. ביחס לחלקן העלתה החקירה כי אכן התקיימו ליקויים, אך בהיקפים נמוכים באופן משמעותי מאלו שעליהם הצביע אבו רומי, וביחס לאחרות לא נמצא כי קיים חשד לביצוע עבירה פלילית. מנהל הבחירות מבהיר כי אף שהחקירה טרם הושלמה, ברי כי אם יעלו ממנה בעתיד אינדיקציות לליקויים משמעותיים בבחירות יוכל אבו רומי לפנות בבקשה למתן סעד הצהרתי.
27.
גם לשיטת דיאב יש לדחות את הבקשה על הסף שכן היא אינה מעוררת שאלה משפטית, ועל כן לא עומדת בדרישתו של סעיף 73(א) לחוק הבחירות לרשויות המקומיות. באופן יותר ספציפי, דיאב טוען כי מרבית השאלות המשפטיות שהעלה אבו רומי בבקשתו הן שאלות היפותטיות שכלל לא הוכרעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. דיאב מוסיף כי אבו רומי התעלם בבקשתו מנימוקיו המפורטים של בית המשפט המחוזי להחלטתו שלא לזמן לעדות נציגי משטרה, ומשיקול הדעת הרחב שהיה מסור בידו בעניין זה. לפיכך, נטען, אף החלטה זו של בית המשפט המחוזי אינה מעוררת שאלה משפטית היכולה לשמש עילה למתן רשות ערעור.
דיון והכרעה
28.
לאחר ששקלתי את הדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
29.
כידוע, סעיף 73(א) לחוק הבחירות לרשויות המקומיות מורה כי רשות ערעור על פסק דין שניתן בערעור בחירות תינתן רק "בשאלה משפטית". אקדים ואומר שמשמעות הדבר היא שטענות עובדתיות שבית המשפט המחוזי לא ראה לנכון לאמץ, ואשר עליהן נסבו חלקים מהבקשה, לא ישובו וייבחנו על-ידי בית משפט זה (ראו: בר"ם 3235/09 עמאש נ' מנהל הבחירות למועצה המקומית ג'סר אלזרקא , פסקה 14 (1.3.2011) (להלן: עניין עמאש ); בר"ם 669/14 רשימת אלהדף נ' רשימת אלאהילה , פסקה 7 (17.2.2014)). במלים אחרות, בנסיבות העניין אין להתערב בממצאים שקבע בית המשפט המחוזי בדבר היקף הליקויים שנתגלו בהליך הבחירות ובמסקנתו כי לא היה באלו כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. משזו נקודת המוצא, בדין קבע בית המשפט המחוזי כי לא התקיימו בענייננו התנאים המצטברים לצורך הוראה על ביטולן של הבחירות (ראו: עניין עמאש , בפסקה 15).
30.
בנוסף, השאלות המשפטיות העומדות בלב הבקשה הן בעלות נופך תיאורטי, ואינן נוגעות לפסק הדין מושא הבקשה דנן. כך, בית המשפט המחוזי ממילא לא הכריע בשאלות הרבות הנוספות שהזכיר המבקש – בנוגע להיקף ההלכה שנקבעה בעניין חרזאללה , למקומן של טענות דוגמת שיהוי בבקשה למתן פסק דין הצהרתי, לסמכות להעברת ההליך בנסיבות העניין למסלול הדיוני שנקבע בסעיף 73(א1) לחוק הבחירות לרשויות המקומיות ועוד.
31.
בשולי הדברים, אוסיף כי לחלק מהשאלות שהעלה אבו רומי ניתן כבר מענה בעבר בהלכה הפסוקה. כך, בית משפט זה עמד מספר פעמים על כך ש"דרך המלך" להשיג על הליך בחירות היא בהגשת ערעור בחירות במועד שנקבע לכך בחוק הבחירות לרשויות המקומיות. אולם, נקבע גם קיומו של "מתווה שיורי", במסגרתו רשאי בעל דין לבקש שיינתן פסק דין הצהרתי בדבר בטלותן של בחירות, נוכח נתונים שהתגלו במועד מאוחר יותר לזה בו ניתן היה להגיש ערעור (ראו: עניין חרזאללה הנזכר לעיל; בר"ם 582/14 סלאם נ' ג'ראייסי , פסקה 75 (11.2.2014) (להלן: עניין ג'ראייסי ); בר"ם 213/14 בלעיש נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 21 (11.2.2014)). בעניין ג'ראייסי הודגש כי הגם שעניין חרזאללה נסב על טענות בדבר שוחד בחירות, ניתן להחיל את ההלכה שנקבעה בו בכל מקרה שבו מועלית טענה דומה בחומרתה, היורדת לשורש טוהר הבחירות (עניין ג'ראייסי , בפסקה 76). זאת ועוד, בנושא השיהוי אף נקבע בעבר, כי המבחן להערכת הראיות שעמדו בפניו של בעל דין במועד בו יכול היה להגיש ערעור בחירות אינו רק סובייקטיבי ובית המשפט רשאי להפעיל ביקורתו לעניין זה (ראו: ע"א 4071/16 בכר – ראש עיריית בת ים נ' יריב , פסקה 11 (2.2.2017)).
32.
על כך יש להוסיף, כי גם החלטותיו של בית המשפט המחוזי שלא להורות על זימונם של גורמים המעורים בממצאי החקירה הראשוניים, בשל החשש הסביר מפני שיבושה, אינן מצדיקות מתן רשות ערעור בשלב זה. אין מדובר בהחלטות החורגות ממתחם שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ודומה שהן אף עולות בקנה אחד עם אופיו הדיוני של ערעור הבחירות (ראו: בר"ם 8682/13 סאלם נ'
ג'ראייסי, פסקה 62 (7.1.2014)). למותר לציין כי קביעותיו של בית משפט זה בדבר הנטייה הגוברת לאפשר עיון בחומרי חקירה נגעו למצב דברים שבו חלפה כשנה מעת שהוגש ערעור הבחירות (בר"ם 8212/14 ארקדי פומרנץ נ' מנהל הבחירות במעלות תרשיחא , פסקה 18 (4.5.2015)), המצדיק מטבעו איזון שונה מזה הנדרש במקרה דנן.
33.
לפני סיום, אדגיש את המובן מאליו והוא שהחלטתי מוגבלת לקביעותיו של בית המשפט המחוזי במסגרת הדיונית הנוכחית.
34.
סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ד באדר א התשע"ט (19.2.2019).
ש ו פ ט ת