פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם 5893/15 - א'
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
BRHANE KESTA
נ ג ד
המשיב:
משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה
בקשת רשות ערעור על החלטתו
של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 31.8.2015
ברע"מ 54940-08-15, סגן הנשיאה
ק'
ורדי
ובקשה למתן צו ארעי
בשם המבקש:
עו"ד אסף וייצן,
עו"ד רחל פרידמן
החלטה
1.
לפני י בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי ב תל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 31.8.2015 ( רע"מ 54940-08-15 , סגן הנשיאה
ק' ורדי ) , וכן בקשה למתן צו ארעי עד לקבלת החלטה בבקשה. בהחלטתו זו דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של המבקש כי יינתן בעניינו צו ארעי לדחיית כניסתו למתקן השהייה "חולות" (להלן: המתקן ).
רקע והליכים קודמים
2.
המבקש הוא אזרח אריתריאה אשר נכנס לישראל ביום 3.10.2010. ביום 6.8.2015 הוצאה למבקש הוראת שהייה מכוח סעיף 32ד לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954 לפיה עליו להתייצב במתקן ביום 31.8.2015. המבקש הגיש ערר לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים ), ובצדו בקשה למתן צו ארעי לדחיית ההתייצבות.
3.
ביום 26.8.2015 דחה בית הדין לעררים את הבקשה למתן צו ארעי מבלי לבקש את תגובת המדינה (ערר (ת"א) 2845-15, הדיין ד' ברגמן ). בנימוקי הדחייה נכתב כי סיכויי הערר אינם גבוהים מאחר שהמבקש עומד בקריטריונים שנקבעו בעניין זה על-ידי משרד הפנים וכי טענותיו כלליות "באופן המשותף לכלל המסתננים". בית הדין לעררים קבע בנוסף לכך כי לא הוכח שהשהייה במתקן תגרום למבקש נזק חמור שאינו בר-תיקון, כדרישת תקנה 13 לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע"ד-2014, וכן כי אי-מתן הצו לא יסכל את בירור הערר. יצוין כי במסגרת הליכים אלו לא היה המבקש מיוצג.
1.
המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, וצירף אף לה בקשה למתן צו ארעי. בית המשפט המחוזי קבע כי הבקשה מצריכה תשובה, אך דחה את הבקשה למתן צו ארעי, כאמור, בקבעו כי אין מדובר בצעד בלתי הפיך, וכי הדיון בבקשה לא יתייתר גם לאחר שהמבקש ייכנס למתקן.
הבקשה לרשות ערעור ולמתן צו ארעי
2.
המבקש טוען גם בפני כי הנזק שייגרם לו משליחתו למתקן הוא נזק חמור שיהיה קשה לתקנו, מאחר שההתייצבות במתקן כרוכה בעזיבת מקום העבודה ומקום המגורים שלו. בנוסף, טוען המבקש כי סיכוייה של בקשת רשות הערעור שהגיש הם גבוהים. טענה זו הוא מבסס על קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה הבקשה מצריכה תשובה ועל כך שבית הדין לעררים לא עסק כלל בנסיבותיו הפרטניות במסגרת ההחלטה שנתן.
דיון והכרעה
3.
לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובתו של המשיב.
4.
בפתח הדברים חשוב להדגיש, כי בקשת רשות הערעור שבפני נסבה אך על החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא להעניק למבקש צו ארעי עד להכרעה בבקשת רשות הערעור שנדונה בפניו. הבקשה כלל אינה עוסקת בעצם הוצאתה של הוראת השהייה בעניינו של המבקש, אשר הערר בעניינה עודו תלוי ועומד בפני בית הדין לעררים.
5.
טענות המבקש בעניין זה נדונו ונדחו על-ידי שתי ערכאות – בית המשפט המחוזי ובית הדין לעררים. בנוגע לבית הדין לעררים קבעתי אך לאחרונה כי זה מתאפיין במקצועיות ובמומחיות בתחום עיסוקו (ראו: בר"ם 5778/15 פלונית נ' משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה (27.8.2015)). בנסיבות אלה, הבקשה היא למעשה בקשה לדון ב"גלגול שלישי" בשאלת הענקתו של הצו הארעי, וממילא חלה על הדיון בה אמת מידה מצמצמת (ראו: שם; כן ראו: בר"ם 2318/15 פלונית נ' שר הפנים (2.4.2015)). המבקש לא הצביע על נזקים מיוחדים שייגרמו לו בשל הכניסה למתקן, וטענותיו בעניין זה אמנם נושאות אופי כללי, כפי שקבע בית הדין לעררים. על כן, גם לגופו של עניין לא מצאתי כי יש מקום להתערב בקביעותיהן של הערכאות הקודמות (ראו והשוו: להחלטתי בבר"ם 5593/14 אהרון נ' משרד הפנים (26.8.2014)). יוער כי החלטה זו עוסקת רק בשאלת הצו שהתבקש עד להחלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשת רשות הערעור, כאמור, ואין אני מביעה כל עמדה ביחס ליתר הבקשות התלויות ועומדות בעניינו של המבקש.
6.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבות אלה, מתייתרת גם ההכרעה בבקשה למתן צו ארעי. בשים לב לנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תשובה, אינני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ז באלול התשע"ה (1.9.2015).
ש ו פ ט ת