בר"מ 5961/15 חיים אלגרבי נ. רשות מקרקעי ישראל

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 31.8.2015 (עת"ם 27744-08-15, השופט י' מרזל ). בהחלטתו זו דחה בית המשפט המחוזי בקשה למתן צו ביניים שיאסור על המשיבה 1, רשות מקרקעי ישראל (להלן: רשות מקרקעי ישראל ), להתקשר בהסכם עם המשיבים 3-2 אשר זכו במכרז שפרסמה.

2.

בחודש פברואר 2015 פרסמה רשות מקרקעי ישראל מכרז למתן שירותים של הוצאה לפועל של פסקי דין, צווים לפינוי מקרקעין וגביית חובות (מכרז 103/15). המבקש ניגש למכרז זה, אך הצעתו נפסלה של פגם שנפל בערבות הבנקאית שצורפה להצעה, במובן זה שהייתה "ערבות מיטיבה". במכרז זכו בסופו של דבר המשיבים 3-2.

3.

המבקש הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בבקשה להורות על ביטול החלטתה של רשות מקרקעי ישראל לפסול את הצעתו בשל הפגם האמור, וכן להורות על ביטול הכרזתם של המשיבים 3-2 כזוכים במכרז. בד בבד עם הגשת העתירה הגיש המבקש גם בקשה למתן צו ביניים לפיו ייעצרו הליכי המימוש של הזכייה במכרז עד להכרעה בעתירה.

4.

ביום 13.8.2015 נתן בית המשפט המחוזי (השופט ע' שחם ) צו במעמד צד אחד שהורה על הקפאת הליכי מימוש המכרז. בהחלטה זו נקבע כי המשיבים יגישו את תגובתם לבקשה למתן צו ביניים עד ליום 20.8.2015.

5.

ביום 31.8.2015, לאחר שהתקבלה תשובתם של המשיבים, דחה בית המשפט המחוזי (השופט י' מרזל ) את הבקשה למתן צו ביניים והורה על ביטולו של הצו שניתן במעמד צד אחד קודם לכן, לאחר שקבע כי מאזן הנוחות נוטה בנסיבות העניין לטובת המשיבים. בית המשפט המחוזי עמד על כך שעסקינן במכרז שעניינו חוזה שירות אשר לגביו נקבע כי ככלל לא יינתן צו ביניים, וכן על העובדה שהמכרז הוא למתן שירותים לתקופה קצרה, עד ליום 31.12.2015 (אם גם תוך מתן אפשרות להאריך תקופה זו). בית המשפט המחוזי נדרש אף לתגובתה של רשות מקרקעי ישראל, שלפיה נודעת חשיבות אופרטיבית רבה למימושם של תיקי פינוי בעת הזו (היינו, שייגרם נזק לאינטרס הציבורי אם לא יקודמו הליכי הזכייה במכרז). בנוסף, בית המשפט המחוזי הצביע על כך שגם סיכויי העתירה אינם נוטים, על פני הדברים, לטובת המבקש, וכן קבע כי חל שיהוי מסוים בהגשת העתירה.

6.

הבקשה דנן מכוונת נגד החלטתו של השופט מרזל לדחות את הבקשה למתן צו ביניים. המבקש טוען כי קיים פער של ממש בין החלטה זו לבין החלטתו הקודמת של השופט שחם (שהורה כאמור על מתן צו במעמד צד אחד כשבועיים קודם לכן), וכי פער זה אינו מבוסס על שינוי נסיבות או עובדות שחל בין מתן ההחלטות. לגופם של דברים, המבקש טוען כי מקרהו נמנה עם החריגים לכלל המורה על פסילת "ערבות מיטיבה" במכרז, ומכאן שסיכויי העתירה נוטים לטובתו. המבקש טוען עוד כי תיגרם לו פגיעה קשה אם לא יינתן צו ביניים. הוא מציין בהקשר זה כי הוא משמש כאחד הקבלנים של רשות מקרקעי ישראל מזה שנים ארוכות, ומכאן הצורך בהקפאת המצב הקיים.

7.

לאחר שבחנתי את הבקשה על צרופותיה הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

8.

כידוע, בהחלטה בנוגע למתן צו ביניים נדרש בית המשפט לשני שיקולים: סיכויי העתירה ומאזן הנוחות (ראו למשל: בר"ם 6672/09 מילגם שירותים בע"מ נ' עיריית חדרה , פסקה ז' (23.8.2009)). בין שני השיקולים האמורים מתקיים יחס של מקבילית כוחות, בכפוף לכך שאת הבכורה יש לתת לבחינתו של מאזן הנוחות (ראו למשל: בר"ם 2874/11 מלכה אנגלסמן ושות' – משרד עורכי דין נ' משרד האוצר – אגף החשב הכללי – מינהל הדיור הממשלתי , פסקה 8

(27.6.2011)). בענייננו, בית המשפט המחוזי התמקד, כראוי, במאזן הנוחות בין הצדדים, ועשה כן בהתאם לעקרונות שגובשו בפסיקתו של בית משפט זה. כמו בית המשפט המחוזי, גם אני סבורה שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש. לא אחת נפסק שבמכרז למתן שירותים תהיה נכונות נמוכה יותר למתן סעד זמני, להבדיל מאשר במכרז הקמה (ראו למשל: בר"ם 5037/15 מוקד אמון סביון 1997 אבטחה ושמירה בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ , פסקה 7 (20.7.2015)). שיקול זה מקבל משנה עוצמה בשים לב לכך שהמבקש הוא אחד מאלה

שמספקים כיום את השירות לרשות, כך שמתן הצו יוביל בפועל לכך שיוסיף לקבל ממנה עבודה (ראו והשוו: בר"ם 2389/08 זיו האפט ייעוץ וניהול בע"מ נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים , פסקה 5 (15.4.2008)). לכך יש להוסיף את העובדה שההתקשרות אשר נדונה במכרז היא התקשרות קצרת-טווח. למעלה מן הצורך, יש לדחות את טענתו של המבקש כי החלטתו של השופט מרזל

התקבלה על בסיס אותו מסד שעמד לנגד עיניו של השופט

שחם .

השופט מרזל נדרש לתגובות המשיבים, שלא היו נגד עיניו של השופט שחם במועד מתן החלטתו. על כן, המבקש לא יכול להיבנות גם מטענה זו.

9.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.