בר"מ 5965/16עמותת אלזירה נ. מדינת ישראל - משרד החינוך

1.

המבקשת היא עמותה רשומה אשר בקשתה לחדש רישיונות שניתנו לה בעבר להפעלת שני גני ילדים במועצה המקומית כאבול בשנת הלימודים תשע"ה נדחתה בהחלטת מנכל"ית משרד החינוך. טעם הדחייה הוא כי המבקשת לא שילמה את מלוא השכר לעובדים מטעמה. המבקשת עררה על החלטה זו לוועדת ערר מכוח סעיף 13 לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק הפיקוח ). עררה נדחה. על כך הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים אשר דחה את הערעור (כב' השופט מ' סובל ). מפסק הדין עולה כי הלכה למעשה הופעלו גני הילדים בשנת תשע"ה, ועל כן בקשת המבקשת היא למעשה כי הרישיון יינתן באופן רטרואקטיבי כדי שתזכה לקבל תקציב בגין שנת הלימודים האמורה. בעיקרו של דבר נקבע בפסק הדין כי במועד הרלוונטי לבחינת זכאות המבקשת לרישיון (חודש ספטמבר 2014) הייתה המבקשת חייבת כספים בסכומים משמעותיים לעובדיה, ולפיכך במועד זה לא הייתה היא זכאית לרישיון.

2.

על כך הבקשה שלפניי. לטענת המבקשת, היא כבר סילקה חלק ניכר מחובותיה ולפיכך היה מקום ליתן לה את הרישיון המבוקש. עוד מציינת המבקשת כי החלטת המשיב לוקה בחוסר סבירות ואין היא מבטאת התחשבות בנתונים מהותיים. משכך לעמדתה שגה בית משפט קמא בקביעותו. המבקשת מוסיפה כי בקשתה מעוררת שאלות עקרוניות הנוגעות למדיניות הרישוי של המשיב ביחס למוסדות חינוך שהם מוסדות חינוך מוכרים בלתי רשמיים.

3.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לבקשת תשובה. אמת המידה החלה על בקשת רשות לערער ב"גלגול שלישי" לפי חוק הפיקוח היא אמת מידה מצמצמת, ולפיה רשות לערער כאמור תינתן רק כאשר מתעוררת שאלה בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם הצר של הצדדים (ראו מן העת האחרונה: בר"ם 5967/16 כרם לחינוך ותרבות בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד החינוך , פסקה 5 (29.8.2016)). מקרה זה אינו עונה על אמת מידה זו. חרף האצטלה העקרונית שעטתה המבקשת על בקשתה, לא שוכנעתי כי מקרה זה מעורר סוגיות עקרוניות. טענות המבקשת מכוונות להחלטת המשיב ולתשתית העובדתית שעמדה ביסודה, וככאלו מדובר בטענות שהן "ערעוריות" באופיין. אין אפוא עילה לשמיעה נוספת של ההליך לפני בית משפט זה.

הבקשה נדחית אפוא. בהיעדר תשובה, אין צו להוצאות.