בר"מ 5982/21עמותת בית קאנא צפון 2006 לרווחה וחינוך נ. א.ד.נ.מ. בע"מ

1.

הבקשה שלפניי עניינה הפעלת מסגרות קהילתיות לטיפול ושיקום עבור בעלי מוגבלויות בכפר מנדא (להלן: המסגרות ). המשיבה 1 (להלן:

המשיבה ) מפעילה אותן בעשור האחרון לאחר מכרז ובאישור המשיבה 2, המועצה המקומית כפר מנדא (להלן: המועצה ), אולם ללא חוזה בכתב. המועצה פרסמה בחודש ינואר 2020 מכרז ל"הפעלת רצף מסגרות טיפול ושיקום קהילתיות עבור אוכלוסייה עם מוגבלויות" (להלן: המכרז ). למכרז ניגשו בין היתר המבקשת והמשיבה, ולבסוף זכתה במכרז הצעת המבקשת. ביום 16.8.2021 הגישה המשיבה עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה בנוגע למכרז. ביום 25.8.2021 הגישה המשיבה עתירה מתוקנת, ובה התבקש סעד להכריז על המשיבה כזוכה ולחלופין להורות על קיומו של מכרז חדש. בצידה הוגשה בקשה מתוקנת לצו ביניים שימנע מהמועצה לקבל החלטה בעניין התקשרותה עם המבקשת או לבצע פעולה בעניין, ובכלל זה להימנע ממימוש ההתקשרות האמורה.

2.

ביום 28.8.2021 קיבל בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (כב' השופטת ת' שרון נתנאל ) את הבקשה לצו ביניים. אשר לסיכויי העתירה, נקבע כי על פני הדברים הם פועלים לטובת המשיבה, בהסתמך על כך שלכאורה (ובלי להכריע בדבר) קיימים קשיים בהצעה הזוכה של המבקשת; על כך שחלף זמן רב מפתיחת תיבת ההצעות להחלטה על הזוכה במרכז; על כך שהמועצה הודיעה למשיבה על זהות הזוכה כשלושה שבועות לאחר שהודיעה לזוכה על זכייתה; ועל כך שהערבויות שהוגשו פקעו זמן רב לפני בחירת הזוכה. עוד צוין כי בשלב זה אין לתת משקל לכך שהמשיבה מפעילה את המסגרות ללא חוזה, שכן האחריות לדבר רובצת בעיקר לפתחה של המועצה. אשר למאזן הנוחות, קבע בית המשפט כי אף הוא נוטה לטובת המשיבה. נקבע כי – אף שמדובר במכרז למתן שירותים – יש לתת את הדעת לאינטרס הציבורי המגולם בכך בשירותים הנדונים ישנה חשיבות לקשר האישי הנוצר בין נותני השירות לבעלי המוגבלויות מקבליו. בהקשר זה הוער כי המבקשת הצהירה שתעסיק את כל עובדי המשיבה, אך הדבר אינו מופיע בתנאי המכרז ואינו ודאי. לפיכך הורה בית המשפט על מתן צו ביניים כמבוקש, והבהיר כי המשיבה תמשיך להפעיל את המסגרות עד למתן פסק דין בעתירה או עד להחלטה אחרת.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. אשר לסיכויי העתירה, נטען כי לא נפלו פגמים בניהול המכרז, בהצעת המבקשת ובהתנהלות המועצה. אשר למאזן הנוחות, המבקשת טוענת כי ההחלטה תסב לה "נזק כלכלי בלתי הפיך", בין היתר בהינתן שההליך בעתירה צפוי להיות ממושך (וצוין שלא נקבע מועד לדיון בה); ולעומת זאת, אם תתקבל עתירת המשיבה יהיה ניתן להשיב את המצב לקדמותו באמצעות פיצוי כספי, כפי שקובעת ההלכה בעניין מכרזים למתן שירותים. עוד נטען כי המבקשת ערוכה לקליטת העובדים שעובדים כיום במסגרות, ולכן לא צפוי נזק או עיכוב בהפעלת השירותים לאוכלוסייה הנזקקת להם או לעובדים. בנוגע לאינטרס הציבורי נטען כי המשיבה מפעילה את המסגרות במשך 10 שנים שלא כדין; וכי ניתן סעד המתיר לה להמשיך להפעיל את המסגרות בניגוד לחוק. לבסוף, המבקשת טוענת כי סעד זה לא התבקש בבקשה לסעד זמני; וכי בפועל מדובר בסעד העיקרי המבוקש בעתירה.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. ראשית, אין לקבל את טענת המבקשת כי הסעד שניתן חורג מהסעד שביקשה המשיבה; אין מדובר אלא בהבהרה של בית המשפט כי עם הינתן צו הביניים נשמר המצב הקיים, היינו שהמשיבה תמשיך בהפעלת המסגרות. כידוע, בהכרעה בבקשה למתן סעד זמני יש להידרש לאיזון בין סיכויי ההליך למאזן הנוחות, ומאזן הנוחות הוא אבן הבוחן המרכזית (בר"ם 5099/21 אור טיפול וחינוך בע"מ נ' משרד החינוך , פסקה 4 (10.8.2021)). אף בלי לקבוע מסמרות בדבר סיכויי העתירה, לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בנוגע למאזן הנוחות. אכן, בפסיקתו של בית משפט זה מקובלת ההבחנה בין מכרזים למתן שירותים לבין מכרזים להקמת מערכת או בנייה ותשתיות. לגבי מכרזים מהסוג הראשון נפסק כי הנטייה היא ככלל שלא לתת סעד זמני. זאת מתוך הנחה שאם תתקבל העתירה ויבוטל המכרז – לא תהיה מניעה להפקיע את העבודה מידי מבצע אחד למשנהו, ולא צפוי נזק בלתי הפיך שאינו מאפשר את השבת המצב לקדמותו (עע"ם 5924/21

חברת א.ב. שירותי תעופה בע"מ נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ , פסקה 10 (5.9.2021); עע"ם 5411/21 עופרי פיגומים בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ , פסקה 12 (17.8.2021)). אולם לכלל זה ייתכנו חריגים (בר"ם 5939/21 אורט ישראל נ' מועצה אזורית בוסתאן אל מרג' , פסקה 23 (9.9.2021) (להלן: עניין אורט ) ; עע"ם 4269/19 איגוד יבואני מכשירי השמיעה בישראל נ' שירותי בריאות כללית , פסקה 26 (2.7.2019); עע"ם 3244/17 שי שירותי ייעוץ לניצולי שואה בע"מ נ' ועדת המכרזים של הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר , פסקה 18 (19.6.2017)).

בית המשפט לעניינים מינהליים נתן צו ביניים השומר על המצב הקיים "ללא זעזועים" עבור האוכלוסייה הנזקקת לשירותים (עניין אורט , פסקה 22). המבקשת לא צירפה תצהיר או תימוכין אחרים לטענתה כי תוכל להעסיק את כל עובדי המשיב ה, ואף לא הציעה לוח זמנים מסודר שיאפשר היערכות מתאימה להעברת ניהול המסגרות מהמשיבה אליה (שם, פסקה 23). בנסיבות אלו איני מוצא להתערב בשלב זה בהחלטת בית המשפט.

לשיקול האמור מצטרפת העובדה ש המבקשת לא הבהירה בבקשתה מדוע לשיטתה הנזק שייגרם לה, אם הסעד הזמני ייוותר על כנו, הוא בלתי הפיך ולא בר פיצוי (בר"ם 7583/20 מוניות הטייסים בע"מ נ' משרד התחבורה , פסקה 5 (4.11.2020)). לכך יש להוסיף כי

בהחלטת בית המשפט מיום 1.9.2021 נקבע כי העתירה תידון ביום 25.11.2021, ולכן לחששות המבקשת בדבר הימשכותו הצפויה של ההליך יש ליתן משקל מוגבל. לא נעלמו מעיניי טענות המבקשת בדבר אי החוקיות במצב הקיים ועל כך שזכתה במכרז ויש לה אינטרס לגיטימי לממש את זכייתה (בר"ם 6146/12 כנפי יונה תיירות ונופש בע"מ נ' רם – שן שירותים והשקעות בע"מ , פסקה 10 (21.8.2012)). עם זאת, בנסיבות המקרה ונוכח האינטרס הציבורי הייחודי שבשירותים נושא המכרז, לא מצאתי עילה להתערב בהכרעת הערכאה הדיונית שלפיה מאזן הנוחות נוטה לצידה של המשיבה.

הבקשה נדחית אפוא. מאחר שלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.