פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם 6066/22
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן
המבקש:
Prawesh Subba
נ ג ד
המשיבה:
רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כב' השופט ע' דרויאן-גמליאל)
בעמ"נ 7888-09-22 מיום 8.9.2022
בשם המבקש:
עו"ד רון אובוז
החלטה
1.
המבקש, אזרח הודו, נכנס לישראל ביום 1.8.2019 ברישיון עבודה מסוג ב/1 בתחום הסיעוד. ביום 28.8.2022 נעצר המבקש בחשד למעורבות באירוע אלימות בבית המטופל שלו. מעצר המבקש הוארך ביום 28.8.2022 ופעם נוספת ביום 30.8.2022, עד ליום 31.8.2022. ביום 31.8.2022 ערכה המשיבה למבקש שימוע לפני שלילת רישיונו בנוכחות בא כוחו ובו ביום בוטל הרישיון (יוער כי ההודעה על ביטול רישיון נושאת את התאריך 30.8.2022). בהמשך אותו יום, ולאחר שימוע נוסף, הוחלט על העברת המבקש למשמורת עד להרחקתו. כעולה מהחומרים שלפניי ביום 1.9.2022 הוצא נגד המבקש צו הרחקה. ביום 4.9.2022 התקיים דיון בעניינו של המבקש בבית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל ו- בית הדין לביקורת משמורת ). בית הדין לביקורת משמורת אישר את החזקת המבקש במשמורת וקבע כי לא מתקיימת בשלב זה עילה לשחרורו (בהתאם להוראות סעיפים 13ו ו-13טו לחוק הכניסה לישראל). עוד צוין בהחלטה כי "לנוכח בקשת בא כוח [המבקש – ע' פ'] שהוגשה בכתב לקביעת דיון בנוכחותו, ייערך דיון ביקורת משמורת נוסף בעניינו של [המבקש – ע' פ'] מחר" (סעיף 8 להחלטה). בדיון נוסף שהתקיים למחרת, הדגיש בית הדין לביקורת משמרות כי טענות המבקש שמופנות לביטול רישיונו אינן מצויות בסמכות בית הדין לביקורת משמורת, אלא בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל. בית הדין לביקורת משמורת מצא כי אין בשלב זה עילה לשחרור המבקש ממשמורת.
2.
המבקש הגיש ערעור על החלטה זו ולצדה בקשה דחופה לעיכוב הליכי הרחקתו. ביום 5.9.2022 ניתן למבקש צו ארעי למניעת הרחקתו עד החלטה אחרת, תוך שצוין כי על פני הדברים דומה כי אין הערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת ההליך המתאים לבחינת טענות המבקש. ביום 8.9.2022 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כב' השופט ע' דרויאן-גמליאל ) את הערעור, וקבע כי אף לשיטתו אין בנמצא עילת שחרור בעניינו של המבקש. יוער כי בפתח החלטתו הדגיש בית המשפט כי "מכלל טענות [המבקש – ע' פ'] אוכל להתחשב רק באלו הנוגעות להמשך החזקתו של המערער במשמורת, ולא בכל טענה שעניינה רחב מפתח זה" (שם, בעמ' 2). בית המשפט הורה כי ההחלטה על עיכוב הליכי הרחקת המבוקש תעמוד בתוקפה עד ליום 11.9.2022, שעה 16:00.
3.
מכאן הבקשה שלפניי, שלצדה בקשה למתן צו לעיכוב הליכי ההרחקה. בעיקרם של דברים טענות המבקש מופנות כלפי הליך שלילת מעמדו ושיקול דעת המשיבה בקבלת ההחלטה בעניין זה. לטענת המבקש, החלטת המשיבה לא העניקה משקל מספק לחזקת החפות; נפלו פגמים בקבלת החלטה זו (ובכלל זאת בשימוע שנערך לו); והיא אינה סבירה. עוד טוען המבקש כי בנסיבות ענייננו לא היה מקום להורות על המשך החזקתו במשמורת.
4.
דין בקשת הרשות לערער להידחות. מרבית טענות המבקש מופנות כלפי ההחלטה לשלול את מעמדו וכלפי ההחלטה להרחיקו מן הארץ (החלטות שתוצאתן החזקתו במשמורת). כפי שצוין לא אחת בהליכים בעניינו של המבקש, טענות אלו צריכות להתברר בהליך המתאים, ולא במסגרת הליכי ההשגה על החזקת המבקש במשמורת (ראו והשוו: בר"ם 2318/15 פלונית נ' שר הפנים , פסקה 5 (2.4.2015) ). יוער כי מבקשת הרשות לערער משתמע כי המבקש נקט בהליכים מעין אלה (סעיף 80 לבקשה) וברי כי טענותיו, לרבות במסגרת הבקשה לעיכוב הליכי הרחקתו, שמורות לו להליך מעין זה. יתר טענות המבקש, ובהן טענותיו כי אין מקום להורות על החזקתו במשמורת, אינן מקימות עילה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" (בר"ם 378/15 Choppala
נ' משרד הפנים , פסקה
15 (25.1.2015) ).
סוף דבר: בקשת הרשות לערער נדחית ומאליה נדחית גם הבקשה לעיכוב הליכי ההרחקה.
כפי שצוין לעיל, טענות המבקש שעניינן בביטול רישיונו ובהחלטה להרחיקו שמורות לו להליך מתאים, והנחתי היא כי ככל שהמבקש ינקוט בהליך מעין זה ב-48 השעות הקרובות, לא תנקוט המשיבה בהליכים להרחקתו עד להחלטה של הערכאה המוסמכת.
ניתנה היום, ט"ו
באלול התשפ"ב (11.9.2022).
המשנה לנשיאה