בר"מ 6075/20 דוד ביטון נ. ניצב מוטי כהן, מ"מ מפכ"ל משטרת ישראל

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 25.8.2020 (עת"ם 61561-07-20, השופטת ח' מאק-קלמנוביץ ). בית המשפט המחוזי דחה בקשה מטעם המבקש למתן סעד זמני במסגרת עתירה מינהלית שהגיש.

2.

בתמצית, ביום 27.7.2020 המבקש עתר לבית המשפט המחוזי בבקשה להשעות מתפקידם במשטרת ישראל את המשיבים 4-3, היא המשיבה 2, מתפקידם. זאת, מאחר שלטענתו הם תקפו אותו וגרמו לו לחבלות קשות. בהמשך לכך, ביום 29.7.2020 המבקש הגיש בקשה שהוגדרה כבקשה "למתן סעד זמני דחוף" שעניינו "הוראה למשיבים 2-1 להשעות על אתר את המשיבים 4-3 מכל פעולה שיטורית ו/או כזו הבאה במגע עם הציבור, זאת עד להכרעה בעתירה". בתגובתה מיום 20.8.2020 טענה המדינה כי יש לדחות את הבקשה בין היתר בהתחשב בכך שתלונתו של המבקש נבחנת במח"ש וטרם מוצו פעולות החקירה בנוגע אליה, כמו גם בטיב הסעד המבוקש.

3.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בקבעו כי מדובר בבקשה לצו עשה שמשמעו שינוי של המצב הקיים. בית המשפט המחוזי הוסיף והתייחס לכך שתלונתו של המבקש נבחנת על-ידי הגורמים המוסמכים לכך, אלא שאלה טרם השלימו את הטיפול בה. להשלמת התמונה יצוין כי בקשה נוספת שהגיש המבקש לעיון חוזר בהחלטה נדחתה ביום 31.8.2020 (השופטת ח' מרים לומפ ), בנימוק שזו אינה מלמדת על כל שינוי נסיבות המצדיק היעתרות לה.

4.

ביום 1.9.2020 הגיש המבקש את הבקשה דנן, המכוונת כלפי ההחלטה מיום 25.8.2020, ובצדה בקשה לסעד זמני. בבקשה נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בדחותו את בקשתו למתן סעד זמני, כי ההחלטה שלא להיעתר לבקשה "חושפת את המדינה לתביעות רשלנות עתידיות", וכי המקרה דנן הוא חריג המצדיק מתן צו עשה המשנה את המצב הקיים על מנת למנוע פגיעה קשה באמון הציבור במשטרה.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי למסקנה כי יש לדחותה אף בלא להידרש לתשובת המשיבים. אכן, הסעד שלו עותר המבקש הוא צו עשה, שתכליתו שינוי המצב הקיים ולא שימורו, והוא אף חופף לסעד המבוקש בהליך העיקרי. כבר מטעמים אלה יש מקום לדחותו (ראו והשוו: בר"ם 9054/18 חזן נ' משרד החקלאות ופיתוח הכפר, השירותים הווטרינריים מערך בריאות העוף, מרחב צפון , פסקה 4 (24.12.2018). דברים אלה מתווספים לאמת המידה המצמצמת ממילא ביחס להתערבות בהחלטות של ערכאה מבררת ביחס לסעדים זמניים (ראו: בר"ם 6802/17

יחיא נ' מנכ"ל משרד החינוך , פסקה 2 (4.9.2017); בר"ם 5137/17 רגבים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים , פסקה 6 (8.10.2017)). לא ש וכנעתי כי מקרה זה מצדיק סטייה מאמות מידה אלה, וזאת מבלי לנקוט כל עמדה ביחס להליך העיקרי, שעודו מתנהל.

6.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.