בר"מ 6078/18 קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ נ. מדינת ישראל - משרד המשפטים- ו

1.

עניינה של הבקשה שלפניי בהליך תיחור סגור שפורסם על ידי משרד המשפטים, הוא המשיב 1, לצורך עריכת השתלמות באילת לעובדי משרד המשפטים בחודש אוקטובר 2018 באילת (תיחור סגור 47/18 "עריכת ימי עיון והשתלמות לעובדי משרד המשפטים"; להלן: הליך התיחור ו ההשתלמות ). בגדרו של הליך התיחור, מסר משרד המשפטים הזמנה ל-4 ספקיות אשר זכו במכרז מסגרת שנערך על ידי החשב הכללי בשנת 2014 (הספקיות שזכו הן המשיבה 2 והמשיבות 6-4; להלן: הספקיות ). על פי הוראות התכ"ם (תקנון כספים ומשק), המסדירות את פניית היחידה הממשלתית המזמינה לספקיות, צירף משרד המשפטים לפנייתו לספקיות רשימה הכוללת 7 מלונות שמהם תוכלנה הספקיות להגיש הצעות לעריכת ההשתלמות (הודעת תכ"ם 16.9.0.2 "רכישת שירותי ארגון וביצוע ימי עיון, פעילויות הדרכה, כנסים ואירועים" (29.10.2017); להלן: רשימת המלונות ). המבקשת, המפעילה מלון בעיר אילת, לא נכללה ברשימה האמורה. בשל כך, פנתה המבקשת לוועדת המכרזים לענייני רכישות על מנת שתכלול גם אותה ברשימת המלונות (להלן: ועדת המכרזים ), אך האחרונה דחתה את הבקשה ביום 12.7.2018 לאחר שנקבע, בין היתר, כי הבקשה הוגשה באיחור; כי המלון אינו מצוי באזור שבו נמצאים המלונות מהרשימה; וכי לא עומדים לרשות המבקשת חדרים פנויים במועד הרלוונטי להשתלמות. בהמשך, ביום 16.7.2018 זכתה המשיבה 2 במכרז. ביום 23.7.2018 דנה ועדת המכרזים בהשגות המבקשת בנוגע להחלטתה מיום 12.7.2018 ודחתה אותן. בהחלטה צוין, בין היתר, כי מלון המבקשת אינו מצוי בסמוך ליתר המלונות שנכללו ברשימה וכי קיים צורך לרכז את כלל העובדים באזור אחד כדי לערוך פעילויות משותפות. עוד הוסף כי אין להתערב ולשנות את מועד ההשתלמות לדרישת המבקשת.

2.

המבקשת עתרה נגד החלטת ועדת המכרזים, ובצד העתירה הגישה בקשה למתן צו ביניים שימנע חתימת הסכם התקשרות עם הזוכה במכרז, המשיבה 2. ביום 10.8.2018 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט א' אברבנאל ) את הבקשה, תוך שציין כי ההשתלמות נקבעה מזה זמן, וכי צו הביניים שהתבקש יוביל לביטול ההשתלמות, כך שמאזן הנוחות נוטה לדחיית הבקשה למתן צו ביניים. על כך הוסף כי מבלי לטענת מסמרות, סיכויי העתירה "אינם מהגבוהים". בהמשך, דחה בית המשפט (כב' השופטת ח' מ' לומפ ) ביום 13.8.2018 את בקשת המבקשת לקיום דיון דחוף בעתירה. בהחלטה נקבע כי שאלת הנזק שעלול להיגרם למבקשת נידונה בהחלטת בית המשפט בעניין הבקשה למתן צו ביניים, ומשנדחתה הבקשה האמורה, לא נמצא כי יש צורך דחוף לקיים דיון בתקופת הפגרה.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקשת סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה מאחר שדחיית ההתקשרות עד לקיום דיון מהיר בעתירה לא תמנע את קיום ההשתלמות במועדה, שכן ניתן לקיים הליך תיחור בזמן קצר; וכי דחיית הבקשה למתן צו ביניים תעמיד את המבקשת בפני מעשה עשוי, שכן ההשתלמות תתקיים טרם הכרעה בעתירה. על כך הוסף כי ההתקשרות עם המשיבה 2 תוביל לפגיעה בקופה הציבורית, שכן המבקשת יכולה להציע לקיים את ההשתלמות במלונה במחיר זול. לעמדת המבקשת, יש לבחון את עניינה בדומה למכרז להקמת תשתית, המצדיק היענות לבקשה למתן צו ביניים; והאפשרות למתן פיצויי קיום לא יכולה לפצותה על הפגיעה בשמה הטוב. אשר לסיכויי העתירה, סבורה המבקשת כי אלה גבוהים ביותר, נוכח הפגמים שנפלו, על פי הנטען, בהליך התיחור.

4.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. בית המשפט לעניינים מינהליים איזן בין סיכויי העתירה לבין מאזן הנוחות, כמתחייב בהכרעה בבקשה למתן צו ביניים (בר"ם 4138/18 הרטמן נ' רשות מקרקעי ישראל – מרחב צפון , פסקה 5 (28.5.2018)). כידוע, אבן הבוחן המרכזית להכרעה בבקשה היא מאזן הנוחות. מבלי לטעת מסמרות בשאלת סיכויי הערעור, לא ראיתי להתערב בקביעת הערכאה הראשונה שלפיה מאזן הנוחות מטה את הכף לטובת דחיית הבקשה. כפי שצוין בהחלטת בית המשפט, היענות לבקשת המבקשת עלולה להוביל לביטול ההשתלמות, בעוד שאם תתקבל העתירה – מבלי להביע כל עמדה לגופם של דברים – תוכל המבקשת, ככל שתהיה עילה לכך, לתבוע סעד כספי (בר"ם 2205/14 סנא נ' ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל , פסקה 15 (2.4.2014)). נוכח האמור, סבורני כי לא ייגרם למבקשת נזק בלתי הפיך כתוצאה מדחיית הבקשה למתן צו ביניים; וכי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בעניין זה.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.