בר"מ 6140/12 צ'מפיון מוטורס בע"מ נ. מדינת ישראל - משרד האוצר החשב הכללי מ

1.

ביום 10.5.2012 פרסם החשב הכללי של משרד האוצר (להלן: החשב הכללי ) מכרז מרכזי פומבי דינמי מ.מ.מ. 10/2012 לרכישת רכב נוסעים שרד ייצוגי 4 דלתות – מנוע בנזין/דיזל (להלן: המכרז ). כלי הרכב נושא המכרז נועדו לשמש כרכב ייצוגי עבור שרי הממשלה ומקביליהם בשירות הציבורי. המועד האחרון להגשת הצעות לתיבת המכרז נקבע ליום 17.6.2012.

2.

המבקשת לא הגישה הצעה במסגרת המכרז, לאחר שסברה – לטענתה – כי הרכב שאותו היא משווקת, מדגם אאודי, אינו עומד באחד מתנאי הסף שנקבע במכרז בדבר ההספק הנדרש לרכב (מינימום 200 כ"ס) (להלן: תנאי הסף ) . ביום 12.7.2012 הוכרזו המשיבות 2 ו-3 כזוכות במכרז. הרכב שאותו הציעה המשיבה 3, מדגם סיטרואן, הוא בעל הספק מירבי של 155 כ"ס. המבקשת פנתה אל משרד האוצר כדי לברר כיצד זכה במכרז רכב שלא עומד בתנאי הסף, והתברר לה כי תנאי זה בוטל ביום 10.6.2012 במסגרת מסמך תשובות לשאלות הבהרה שהגישו משתתפי מכרז. תשובה זו נשלחה למשתתפים שרכשו את חוברת המכרז וכן התפרסמה באתר האינטרנט של משרד האוצר. ביום 12.7.2012 פורסמו הזוכות במכרז – המשיבות 2 ו-3, וביום 1.8.2012 נחתמו עימם ההסכמים לרכישת כלי הרכב.

3.

ביום 8.8.2012 הגישה המבקשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, שבה טענה כי ביטול תנאי הסף האמור נעשה בחשאי, באופן שפגע בעקרון השוויון. לדבריה, אילו דבר ביטול התנאי היה נודע ברבים, הייתה משתתפת במכרז, כמו גם משתתפים-בכוח אחרים. בד בבד עם הגשת העתירה, הוגשה גם בקשה לצו ביניים המורה למשרד האוצר להפסיק לאלתר את הליכי המכרז וההתקשרות עם הזוכים בו עד לבירור העתירה. המשיבים התנגדו לבקשה. החשב הכללי טען כי הבקשה הוגשה בשיהוי, כי החוזים נושא המכרז נחתמו ומדובר במעשה עשוי. לגופם של דברים, נטען כי המבקשת הייתה יכולה לדעת על ביטול התנאי, שכן הדבר פורסם כנדרש באתר האינטרנט של משרד האוצר, ואף עלה כאפשרות בשיחה מקדימה שניהל נציג המבקשת עם גורם במשרד האוצר.

4.

לאחר שהוגשו תשובות המשיבים, דחה בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופט ד' מינץ ) את הבקשה לצו ביניים. בית המשפט ציין כי יש יסוד לסבור כי שינוי תנאי הסף היה ידוע למבקשת, או שלמצער היא הייתה יכולה לדעת עליו ללא קושי, והעיר כי לא הייתה מניעה שהמבקשת תרכוש את מסמכי המכרז ותתמודד בו. עוד צוין כי הזוכה במכרז – המשיבה 3 – שינתה את מצבה לרעה, וכי הבקשה לוקה לכאורה בשיהוי.

5.

מכאן הבקשה שלפניי. נטען כי הפגיעה בעקרון השוויון כתוצאה מהאופן שבו בוטל תנאי הסף, מבלי שהדבר פורסם כראוי והובא לידיעת המשתתפים-בכוח במכרז, היא חמורה ומחייבת את ביטול המכרז. כמו-כן, טוענת המבקשת כי לא היה שיהוי, שכן העתירה והבקשה הוגשו בשלבים מוקדמים מאד לאחר ההכרזה על הזוכים במכרז, כך שאלה לא יכלו לשנות את מצבם לרעה. אשר למאזן הנוחות, נטען כי אם לא יינתן צו ביניים, לא תוכל המבקשת לקבל סעד הולם אם תתקבל עתירתה, בעוד שהנזק שייגרם למשיבים מהשהיית העסקה אינו רב.

6.

החשב הכללי מתנגד לבקשה. לדבריו, דין הבקשה לצו ביניים להידחות בשל השיהוי שנפל בהגשתה. תוצאות המכרז פורסמו ביום 12.7.2012, וזהות הזוכות פורסמה בכלי התקשורת. העתירה והבקשה לצו ביניים הוגשו רק ביום 8.8.2012, לאחר שכבר נחתמו החוזים והצדדים החלו לפעול ליישומם. גם לגופם של דברים, נטען כי סיכויי העתירה נמוכים, שכן המבקשת ידעה – או שהייתה יכולה לדעת – על תיקון התנאי במכרז, מה גם שלשיטת החשב הכללי, אין מדובר בתנאי סף, שכן הוא אינו מנוי בנספח א' לחובת המכרז. החשב הכללי מוסיף כי במקרה קודם פנתה המשיבה וביקשה לשנות תנאי סף מסוים, וזה אכן שונה לבקשתה. אשר למאזן הנוחות, טוען החשב הכללי כי עיכוב נוסף בהזמנת כלי רכב חדשים לשרים ולבעלי דרג מקביל לשרים, יטיל עלויות משמעותיות על קופת המדינה, שכן החזקתם של חלק מכלי הרכב שבשימוש כעת אינה מכוסה עוד על-ידי הסכמי תחזוקה שפגו. עוד מציין החשב הכללי כי ככל שיינתן צו ביניים, תוארך למעשה ההתקשרות עם המבקשת – כמי שסיפקה את כלי הרכב הקודמים לשרים – בכל הקשור להחזקת כלי רכב אלו. המשיבה 3 מתנגדת אף היא לבקשה, ומוסיפה כי על יסוד זכייתה במכרז היא כבר הזמינה 18 כלי רכב מהדגם שהוצע בהצעתה מהיצרן בצרפת, וביטול הזמנה זו יגרום לה נזק כבד ובלתי הפיך.

7.

דין הבקשה להידחות. כידוע, על בית המשפט הדן בבקשה לצו ביניים לבחון שני עניינים: סיכויי העתירה להתקבל ו"מאזן הנוחות" (ראו למשל בר"ם 8601/10 ק.מ.מ מפעלי מחזור בע"מ נ' עיריית תל אביב (לא פורסם, 20.12.2010), כאשר מאזן הנוחות הוא אבן הבוחן המרכזית להכרעה בבקשה (ראו: בר"ם 5338/10 מנרב הנדסה ובניין בע"מ נ' החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (לא פורסם, 9.8.2010)). בצד האמור, האיזון בין שני השיקולים נעשה במסגרת "מקבילית כוחות", שמשמעותה היא כי ככל שסיכויי העתירה גבוהים כך, ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות ולהיפך.

8.

על יסוד קביעותיו הלכאוריות של בית המשפט קמא בנוגע לטענות המבקשת,

סיכויי העתירה אינם נחזים להיות גבוהים. מבלי לקבוע מסמרות אציין כי על המבקשת מוטל נטל משמעותי להתמודד עם טענות החשב הכללי כי היה עליה לדעת על אודות ביטול התנאי על רקע פרסום ביטול התנאי באתר האינטרנט שבו פורסם המכרז. יתר על כן, החשב הכללי אף ציין בתשובתו כי מנהל פרויקטים רכש במינהל הרכש הממשלתי שוחח עם נציג המבקשת, וציין באוזניו כי התנאי האמור עשוי להתבטל. יצוין כי תצהירו של מר מורנו ברקי, מנהל פרויקטים רכש במינהל הרכש הממשלתי, צורף לתשובת החשב הכללי לבקשה זו. אשר למאזן הנוחות – בהבחנה החשובה בין מכרז להספקת ציוד ומתן שירותים לבין מכרז להקמת תשתית או מערכת (בר"ם 9760/06 רחמני ששון 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל , פסקה 16 (לא פורסם, 27.11.2006)), נמצא המקרה שלפנינו על הרצף בין השניים. מדובר אמנם במכרז להספקת כלי רכב לפי הזמנה (ככל שיעלה צורך), אך מעיון בתגובות המשיבים עולה כי חלק ניכר מההזמנות תבוצענה בתוך זמן קרוב. לא מן הנמנע אפוא כי באין צו ביניים, לא ניתן יהיה להורות על ביטול תוצאות המכרז גם אם תתקבלנה טענות המבקשת. מנגד, המשיבים עמדו בתשובותיהם על הנזק שעלול להיגרם להם אם יינתן צו ביניים. באיזון בין כלל השיקולים השונים ובהינתן שיקולי "מקבילית הכוחות" והקביעה הלכאורית בדבר סיכויי העתירה – אין עילה להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא.

הבקשה נדחית אפוא. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים 1 ו-3 בסך של 10,000 ש"ח לכל אחד מהם.