ב בית המשפט העליון
בר"ם 6168/01
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
המבק שי ם: 1. מסעדה וקפיטריה המצודה 2 ירושלים בע"מ
2. מרדכי שמחה
3. דליה שמחה
נגד
המשיבים : 1. כנסת ישראל
2.ח"כ אברהם בורג, יו"ר הכנסת
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בירושלים מיום 2.8.01 בעת"מ
300/01 (בש"א 7554/01) שניתן על ידי
כבוד השופט ע' קמא
בשם המבקשים: עו"ד חגי סיטון
בשם המשיבים: עו"ד חני אופק
פסק ד ין
1.עניינה של בקשה זו הוא מכרז להפעלת מזנון בכנסת. הצעתה של המבקשת מס' 1 (להלן - המבקשת) נפסלה לאחר שנותרה כהצעה יחידה והמשיבים פרסמו מכרז חדש. המבקשת ומנהליה הגישו עתירה מנהלית בה עתרו לבטל את הפסילה ובגדרה בקשו צו ביניים האוסר על המשיבים לקיים את הליכי המכרז החדש. הבקשה נדחתה ומכאן בקשת הרשות לערער שלפני, בגדרה ניתן בינתיים צו ארעי האוסר על המשיבים לפתוח את תיבת המכרזים, ואם נפתחה, הוא אוסר עליהם לפתוח את המעטפות שהוגשו ולקיים דיון בהצעות למכרז החדש. מתגובת המשיבים נמצאתי למד שבינתיים נפתחה תיבת המכרזים אך מכוח הצו הארעי הוקפאו הדיונים בהצעות והמעטפות הכוללות את ההצעה הכספית של כל מציע לא נפתחו.
בהסכמת המשיבים רואה אני בקשה זו כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. נראה לי שדין הערעור להתקבל.
2.בית המשפט המחוזי נזקק לכמה טענות שהיו לפניו; הטענה האחת היתה שכתב הערבות שהומצא על ידי המבקשת הוצא - כאמור בו - לבקשת המבקשת מס' 3 ולא לפי בקשת המבקשת והוא - בניגוד לתנאי המכרז; טענה שניה היתה שהצעתה של המבקשת היתה פסולה משום לא צורפו לה אישורים שהיו דרושים לפי תנאי המכרז; טענה שלישית היתה שלא ניתן היה לקבל את הצעת המבקשת משום שהיא נותרה ההצעה היחידה. השופט המלומד נתן את דעתו גם לטענה שהמעטפה הכוללת את הצעתה הכספית של המבקשת נפתחה וצולמה לפני המועד שנקבע לכך, אך הוא לא ראה לצורך ההליך שלפניו את הענין כמכריע. לענין הטענה הראשונה קבע השופט המלומד שאמנם נפל פגם בכתב הערבות אולם הוא סבר שאין זה אלא פגם פורמלי שאפשר "גם אם בקושי רב" להתגבר עליו; לענין הטענה השניה סבר השופט המלומד שאין מדובר בתנאי סף להשתתפות במכרז; עם זאת, קבע השופט המלומד כי לצורך ההליך שלפניו אין לקבוע בוודאות הדרושה ששיקול דעתה של וועדת המכרזים היה פסול, וזאת - נוכח היותה של הצעת המבקשת ההצעה היחידה שנותרה לדיון, דבר שלדידו הצדיק לכאורה, כששוקלים אותה ביחד עם הטענה הראשונה בדבר הפגם שבכתב הערבות, את החלטתה של ועדת המכרזים. השופט המלומד הוסיף וקבע כי אם יתברר בהליך העיקרי שלא כך הוא תוכל המבקשת לתבוע את נזקיה הכספיים בתובענה נפרדת.
3.קראתי את טענות בעלי הדין וכמו השופט המלומד גם אני סבור שלצורך מתן צו הביניים הוא יכול היה לקבוע שאין בשתי טענותיהם הראשונות של המשיבים כדי להכשיל את הבקשה. מנגד - ככל שהמדובר בהצעתה של המבקשת שנותרה הצעה יחידה, אני סבור שלכאורה לא היה מקום לבטל המכרז אך בשל שנותרה הצעה יחידה: ראה פסקי דינם של השופטים דורנר וקדמי בע"א 6283/94 פ"ד נא (1) 21. לענין זה סבור שקיימת משמעות לעובדה שהמעטפה הכוללת את הצעתה של המבקשת נפתחה, בנסיבות שלא נתבררו די צרכן, לפני המועד שנקבע לכך, וכך יש רגליים לדבר שתוכנה הפך לנחלת הכלל אך, כמובן שהענין טעון בירור עובדתי מלא; והעיקר - כשמדובר בדיני המכרזים - השיקול שניתן לפצות את המציע בכסף, אם לא יזכה במכרז, אינו יכול להיחשב כשיקול מרכזי לדחיית העתירה.
בנסיבות אלה אני מקבל את הערעור. החלטת בית המשפט המחוזי מתבטלת והצו הארעי שניתן על ידי יעמוד בתוקפו כצו ביניים. מן הראוי שהדיון בעתירה המנהלית עצמה יוקדם ככל האפשר לאור דחיפות הענין, ובשים לב לכך שההחלטה נשוא הערעור נתקבלה לאחר דיון מקדמי ללא בירור עובדתי מלא ועל יסוד טיעונים משפטיים בלבד.
כמו השופט המלומד אשאיר אף אני את ההחלטה בשאלת הוצאות הבקשה והערעור להכרעת בית המשפט שידון בעתירה המנהלית.
ניתן היום, ג' אלול תשס"א (22.8.2001).
המשנה
לנשיא