בר"מ 6212-23 בר"מ 6212-23

1.בחודש מרץ 2023 פרסמה המשיבה 1, המועצה המקומית מיתר (להלן: המועצה המקומית או המועצה), מכרז להשכרת מבנה (מבנה יביל בשטח 130 מ"ר; להלן: המבנה) בשכונת כרמית לטובת מתן שירותי רפואה. המכרז כלל מספר שלבים: בשלב הראשון תיבחן עמידת ההצעות בתנאי הסף; ובשלבים הבאים תיבחן ההצעה על בסיס גובה דמי השכירות המוצעים (70%) ואיכות המציע (30%). ביום 2.7.2023 חלף המועד האחרון להגשת הצעות וביום 4.7.2023 נערכה ישיבת ועדת המכרזים של המועצה המקומית (להלן: ועדת המכרזים) שבמסגרתה נפתחו תיבת המכרז ומעטפות ההצעות. במסגרת המכרז התקבלו שתי הצעות – הצעת המבקשת והצעת המשיבה 2, בוני ההר בע"מ (להלן: בוני ההר). לטענת המבקשת במעמד זה עיינה ועדת המכרזים גם בגובה דמי השכירות המוצעים, כשהצעת בוני ההר הייתה גבוהה מהצעת המבקשת. ביום 6.7.2023 פנתה המבקשת למועצה המקומית וטענה כי בוני ההר שימשה במכרז כ"זרוע" של מכבי שירותי בריאות, וזאת כנטען בניגוד להוראות המכרז (להלן: מכבי; יוער כי מכבי אינה צד להליך שלפניי). המועצה זימנה ביום 13.7.2023 את המבקשת ואת בוני ההר לראיונות; אך המבקשת עתרה שלא לזמן את בוני ההר לראיון ולהעמיד לעיונה את מסמכי המכרז. המועצה ציינה בתגובה כי עיון בחומרי המכרז יתאפשר לאחר סיום ההליך.

2.ביום 19.7.2023 הגישה המבקשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים ולצדה עתרה לקבלת צו ארעי וצו ביניים. יוער כי העתירה כוונה בעיקרם של דברים לשלושה סעדים: הראשון, כי המועצה המקומית תעביר למבקשת מסמכים על עמידת בוני ההר בתנאי המכרז; השני, להורות למועצה המקומית לא לקיים עם בוני ההר ראיון על פי המכרז ולא לתת להצעתה ניקוד איכות; והשלישי, להורות על העברת מסמכים לידי המבקשת. לגופם של דברים, המבקשת טוענת כי הצעת בוני ההר לא עומדת בתנאי המכרז, מאחר שמדובר בהצעה שנסמכת למעשה על אישיות משפטית אחרת, מכבי. בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע (כב' השופט ג' גדעון) לא ראה ליתן צו ארעי אך קבע כי אם המשיבות תבצענה פעולות שביחס אליהן התבקש הצו, לדבר תהיה משמעות בבחינת טענה למעשה עשוי. בתגובתה לבקשה למתן צו ביניים, ציינה המועצה המקומית כי ביום 25.7.2023 התכנסה ועדת המכרזים והמליצה על הצעת בוני ההר כהצעה זוכה. עוד הוסיפה המועצה כי הובהר לבוני ההר כי זכייתה כפופה להליך המשפטי. משאלה הם פני הדברים, טענה המועצה המקומית כי אין עוד רלוונטיות לסעדים שהתבקשו (בעתירה ובבקשה לצו ביניים), וכי המבקשת רשאית לפנות אל המועצה לעיון במסמכי המכרז. יוער כי עיון בפרוטוקול ועדת המכרזים מעלה כי עצם ההתקשרות בין המועצה המקומית לבין בוני ההר וההכרזה על האחרונה כזוכה מותנית, בין היתר, בנקיטת כל הפעולות הנדרשות לקבלת טופס 4 ובקבלת אישור בכתב מרשות מקרקעי ישראל לשינוי ייעוד המבנה. בוני ההר מצדה טענה כי יש לדחות את הבקשה לצו ביניים על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים, ולגופם של דברים, בין היתר מאחר שהמבקשת לא פירטה אילו נזקים ייגרמו לה כתוצאה מאי מתן הצו.

3.ביום 30.7.2023 קיים בית המשפט לעניינים מינהליים דיון במעמד הצדדים. במסגרת הדיון ביקש בית המשפט את התייחסות הצדדים לסוגיות שונות ובהן טיבן של העבודות שמבצעת בוני ההר במבנה. בו ביום דחה בית המשפט את הבקשה למתן צו ביניים. אשר לסיכויי העתירה, בית המשפט ציין כי בטרם הוגשו תגובות לגופם של דברים, ומאחר שהמבקשת עתידה לתקן את העתירה, אין מקום לקבוע בהן מסמרות. אשר למאזן הנוחות, נקבע כי הוא אינו נוטה לטובת המבקשת. עבודות הבניה שמבוצעות במבנה הן בהיקף קטן למדי, שממוקדות לחלוקה הפנימית של המבנה, ואינה צפויה להתבצע בבניה קשיחה. משכך, ואף בהתחשב בהכנסת ציוד ומתקנים, אין מדובר בעבודות שיקשה על בוני ההר לפרק תוך זמן קצר ככל שתתקבל העתירה. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי אם תתקבל העתירה תוכל המבקשת לתבוע פיצויים עבור נזקים שיגמרו לה ככל שיגמרו. נקבע גם כי אל מול נזקי המבקשת ניצב האינטרס של הציבור ואם יינתן צו ביניים ובסופו של דבר העתירה תידחה, יחול עיכוב משמעותי בהקמת המרפאה. עוד נקבע כי המועצה תעביר למבקשת בתוך 7 ימים את המסמכים שביקשה ותוך 10 ימים מהמצאת המסמכים האמורים תוגש על ידי המבקשת עתירה מתוקנת (יוער כי עתירה כאמור טרם הוגשה).

4.ביום 16.8.2023, בחלוף למעלה משבועיים מהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים הוגשה הבקשה שלפניי ולצדה בקשה למתן צווים במעמד צד אחד. המבקשת טוענת כי בית המשפט לעניינים מינהליים שגה הן בניתוחו את מאזן הנוחות, הן בניתוחו את סיכויי העתירה. אשר למאזן הנוחות, טוענת המבקשת כי בית המשפט הכריע על יסוד נימוקים שהעלה ביוזמתו; כי היה עליו לשקול את הנזק שיגרם לציבור כתוצאה מאי מתן הסעד הזמני, נזק שעניינו, לטענת המבקשת, בצורך בהקמת מרפאה במקום ללא דיחוי; כי יגרם לה נזק בלתי הפיך עוד קודם לפתיחת המרפאה במקום, נוכח היתרון שתקבל מכבי מעצם הדיווח על הזכייה במכרז; כי לבוני ההר לא יגרם נזק כתוצאה ממתן הצו; וכי יהיה קושי להשיב את המצב במבנה לקדמותו. אשר לסיכויי העתירה, לטענת המבקשת הם גבוהים וזאת הן מאחר שלטענתה בוני ההר לא עמדה בתנאי המכרז באופן שמחייב את פסילת הצעתה; הן בשל טענתה שוועדת המכרזים פעלה בניגוד להוראות המכרז.

5.לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובצרופותיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, בבקשה למתן סעד זמני על המבקש להוכיח התקיימותם של שני תנאים שמקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות": האחד, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו; והשני, כי סיכויי ההליך טובים. אבן הבוחן המרכזית בבקשות מעין אלו היא שיקול מאזן הנוחות, בגדרו נדרש המבקש להראות כי אם תדחה בקשתו, ובהמשך עתירתו תתקבל, ייגרם לו נזק בלתי הפיך (ראו, מני רבים: בר"ם 5431/22 וויליאם נ' משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה, פסקה 5 (17.8.2022)). בית המשפט לעניינים מינהליים נדרש לשני שיקולים אלה ולא מצאתי להתערב בהכרעתו. אשר לסיכויי העתירה, כפי שציין בית המשפט לעניינים מינהליים, אין מקום לטעת בהם מסמרות בשלב הנוכחי – משהעתירה כפי שהוגשה איננה רלוונטית עוד ומשהמבקשת טרם הגישה עתירה מתוקנת (ויוער כי אף בא כוח המבקש הבהיר כי אין בכוחו לטעון את מלוא הטיעון המשפטי בהעדר המסמכים הרלוונטיים, ראו פרוטוקול הדיון מיום 30.7.2023, בעמ' 2, ש' 25).

6.בכל הנוגע לשיקול מאזן הנוחות, מצאתי לציין בפתח הדברים כי טענות המבקשת בהקשר זה בגדר הבקשה שלפניי, חורגות באורח מהותי מטענותיה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים (ראו את טענותיה התמציתיות בבקשה שהוגשה שם, סעיפים 73-68). ואולם, אף לגופן איני סבור שיש בהן כדי לשנות מהתוצאה שאליה הגיע בית משפט קמא. טענות המבקשת בדבר נזק בלתי הפיך שיגרם לה נשענות, בעיקרן, על ההנחה כי במבנה יקודמו ויינתנו על ידי בוני ההר (באמצעות מכבי, כנטען) שירותי רפואה. ואולם, המבקשת עצמה מציינת בבקשה כי "לא ניתן לקיים את ההתקשרות בשלב זה" (סעיף 26 לבקשת הרשות לערער). זאת ועוד, בהחלטת ועדת המכרזים מיום 25.7.2023 צוין במפורש כי זכיית בוני ההר "כפופה לתוצאות ההליך המשפטי", כי יש צורך להוציא אישורים נוספים ביחס למבנה (ובכלל זאת הסדרת עצם האפשרות להפעילו כמבנה למתן שירותי רפואה) וכי יתקיים דיון נוסף בוועדת המכרזים לאחר "סגירת כל הסוגיות" ולפני חתימה עם בוני ההר (סעיפים 5-4 להחלטה). אשר לבינוי שיערך במבנה, בית המשפט לעניינים מינהליים הבהיר כי מדובר בבינוי בהיקף קטן, שעיקרו חלוקה פנימית של המבנה, ושניתן יהיה להשיב בקלות את המצב לקדמותו תוך זמן קצר. נוכח כל האמור לעיל איני סבור כי טענות המבקשת מלמדות – בנקודת הזמן הנוכחית – כי אם לא ינתן לה צו ביניים, יגרם לה נזק בלתי הפיך (ראו והשוו: בר"ם 7608/21 חאג' נ' נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ, פסקה 4 (10.11.2021); בר"ם 789/16 צבי אל נ' עיריית בני ברק, פסקה 12 (11.2.2016); בר"ם 5338/10 מנרב הנדסה ובניין בע"מ נ' החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, פסקאות 14-13 (9.8.2010)).

7.לבסוף, אציין כי לא ראיתי לקבל את טענות המבקשת שלפיהן בית המשפט הכריע במאזן הנוחות בהישען על טענות שהעלה מיוזמתו. בית המשפט ביקש מהצדדים בדיון שקיים לפניו הבהרות שעניינן יישום שיקול מאזן הנוחות במקרה דנן (דוגמת היקף הבניה שנעשית בשטח והאינטרס הציבורי בשירותים שיסופקו), ולמבקשת ניתנה האפשרות לטעון בהרחבה בהקשר זה (גם במסגרת בקשת הרשות לערער לפניי). נוכח כל האמור לעיל, מצאתי כי דין הבקשה להידחות לפי אמות המידה המקובלות (בר"ם 8058/22 סיימון נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 4 (24.11.2022); בר"ם 2885/22 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה, פסקה 4 (1.5.2022)).

בקשת הרשות לערער נדחית אפוא, ומאליה נדחית הבקשה למתן צווים במעמד צד אחד. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.