בר"מ 6246/13 נוריאל ויואל מרסקות בע"מ נ. קרן קיימת לישראל

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 9.9.2013 (עת"מ 33162-08-13; השופט מ' בר-עם ). בהחלטה זו דחה בית המשפט קמא בקשה למתן צו ביניים להקפאת הליכי מכרז עד להכרעה בעתירה שהוגשה בעניינו.

2.

במוקד הסכסוך הניטש בין הצדדים עומד מכרז שפרסמה הקרן קיימת לישראל, המשיבה 1, לטיפול יערני ביער שובלים באזור הנגב המערבי (להלן: המכרז ). בהתאם להוראות המכרז, הקבלן הזוכה נדרש לבצע דילול של העצים הפגומים ביער על-ידי כריתתם, וכן דילול נוסף של עצים באזורי היער שבהם הצמחייה הצפופה מפריעה לגדילת העצים או עלולה להגדיל את הסכנה להתלקחות שריפה ביער. את העצים הכרותים רשאי הקבלן למכור כך שהתמורה בגינם תשתלם לו. פרק הזמן שנקבע במכרז למתן השירות עומד על 7 חודשים. במכרז זה השתתפו מספר מציעים, ובהם המשיב 2 והמבקשת.

3.

ביום 8.8.2013 הכריזה המשיבה 1 על זכייתו של המשיב 2 במכרז. המבקשת הגישה לבית המשפט קמא עתירה לביטולה של החלטת הזכייה. בד בבד עם העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים להקפאת הליכי המכרז עד להכרעה בה. המבקשת טענה כי הצעת המשיב 2 אינה עומדת בתנאי הסף של המכרז. לטענתה, המשיב 2 לא צירף להצעתו מסמכים שהייתה חובה לצרפם – אישור עוסק מורשה, אישור על ניהול פנקסי חשבונות, תצהיר בנוגע לשמירה על זכויות עובדים ואישור רואה חשבון. עוד נטען בעתירה

כי פסילת הצעתו של המשיב 2 תביא לזכייתה של המבקשת במכרז.

4.

המשיבים מצידם טענו כי אי-צירוף המסמכים האמורים היווה פגם טכני בלבד, שכן המסמכים היו בידיו של המשיב 2 בעת הגשת ההצעות. המשיבים הצביעו על כך שהמשיב 2 ביצע בעבר עבודות דומות עבור המשיבה 1 ובמסגרתן מסר אישורים מהסוג הנדרש במכרז. לעניין מאזן הנוחות טענו המשיבים כי המועד שנקבע לתחילת ביצוען של העבודות הוא קריטי מאחר שיש לסיימן בטרם תתחיל "רמת היובש" שתביא עימה סכנה להתלקחותן של שריפות ביער.

5.

בית המשפט קמא דחה את הבקשה. בהתייחסו לסיכויי העתירה קבע בית המשפט קמא כי על פני הדברים הפגם שנפל בהצעתו של המשיב 2 היה פגם טכני שאינו גורע כשלעצמו מעמידתו של המשיב 2 בדרישות הכשירות של המכרז. בית המשפט קמא קיבל את הטענה שהמסמכים הנדרשים היו בידי המשיב 2 במועד הגשתן של ההצעות. בנוגע למאזן הנוחות קבע בית המשפט קמא כי המכרז נשוא המחלוקת הוא מכרז למתן שירותים ולא מכרז להקמת תשתיות או מערכות. על כן, כך נקבע, אם תתקבל העתירה ויבוטל המכרז, לא תהיה מניעה להפקיע את זכייתו של המשיב 2 במכרז ולהעביר את העבודה למבקשת. בהקשר זה, התייחס בית המשפט קמא לכך שפרק הזמן שנקבע למתן השירות הוא 7 חודשים, אך ציין כי בהנחה שייקבע מועד מוקדם לדיון בעתירה ניתן יהיה עדיין להפקיע את הזכייה מהמשיב 2 במידת הצורך, וזאת לצד פיצוי כספי אם יידרש.

6.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני. לטענת המבקשת, צירוף האישורים הנדרשים להצעה במכרז בעת הגשתה הוא תנאי סף להשתתפות בו. לכן, לטענת המבקשת, סיכויי העתירה שהגישה הם גבוהים. בנוסף טוענת המבקשת כי מאזן הנוחות נוטה לטובת הקפאת המכרז. לשיטתה, המכרז דנן אינו מכרז "קלאסי" לאספקת שירותים, אלא מכרז שכורך בתוכו גם זכויות למכור את העצים הנכרתים במסגרת ביצוע העבודה ולקבל תמורתם תשלום. בהקשר זה, המבקשת מצביעה על כך שהזוכה במכרז הוא זה שצריך לשלם למשיבה 1, ולא להיפך. לפיכך, סבורה המבקשת, כי הלכה למעשה, מדובר במכרז למכירת תוצרתו של היער לזוכה. בנוסף, טוענת המבקשת כי גם תקופת מתן השירות במכרז – 7 חודשים – הופכת את השירות הניתן בו לפעולה חד פעמית, להבדיל ממכרז למתן שירות על פני תקופה.

7.

בהחלטתי מיום 15.9.2013 הוריתי למשיבים על הגשת תגובה לבקשה עד ליום 29.9.2013. בתגובתם הסתמכו המשיבים, במידה רבה, על החלטתו של בית המשפט קמא. בעניין סיכויי הערעור טען המשיב 2 כי אי-צירופם של המסמכים הוא, בנסיבות העניין, פגם טכני. בנוסף מדגישים המשיבים כי המועד לתחילת ביצוען של העבודות במכרז הוא קריטי לנוכח החשיבות הנודעת לכך שיסתיים לפני תחילתה של "עונת היובש" המביאה עמה סכנה של שריפות, החל בחודשים אפריל-מאי.

8.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, שני שיקולים חולשים על בקשות למתן צו ביניים: סיכויי העתירה ומאזן הנוחות. בענייננו, אני סבורה שמאזן הנוחות נוטה לטובת דחיית הבקשה. אומנם יש ממש בטענתה של המבקשת כי המכרז אינו מכרז רגיל למתן שירות. עדות לכך ניתן למצוא בעובדה שהזוכה הוא המשלם למשיבה 1 (ולא להיפך) ושההצעה הזוכה במכרז היא ההצעה הגבוהה. כמו כן, התקופה הקצובה והקצרה יחסית שעליה חל המכרז מצמצם את ההיתכנות להעברת העבודה, אם יתברר שההחלטה שהתקבלה בו הייתה מוטעית. אולם, מנגד עומדת החשיבות הנודעת להתחלת העבודות על אתר בשל הצורך לסיימן לפני תחילתו של הקיץ. דחיפות זו, שקשורה בנסיבות העניין בסכנה פוטנציאלית לסביבה ואף לחיי אדם מטה את הכף לעבר דחיית הבקשה. לכך יש להוסיף כי, מכל מקום, הנזק שייגרם למבקשת אם תתקבל העתירה אינו בלתי הפיך: אם העתירה תתקבל בתוך תקופת המכרז (7 חודשים) לא תהיה מניעה להפקיע את ההתקשרות עם המשיב 2 והמבקשת תוכל לעמוד על זכותה לפיצוי בשל תקופת הביניים שחלפה עד להכרעה בעתירה; לעומת זאת, ככל שהעתירה תתקבל רק לאחר שתסתיים תקופת המכרז, המבקשת תהיה רשאית לעמוד על זכותה לפיצוי הכספי בהתייחס לכלל התקופה. בנסיבות אלה, איני נדרשת לדון בסיכויי העתירה.

9.

סוף דבר: דין הבקשה להידחות. המבקשת תשא בהוצאות המשיבים בסך של 7,500 שקל לכל אחד.