בר"מ 6254/12 עמותת לב החינוך נ. ראש עיריית ירושלים

לפני בקשת רשות ערעור ובקשה למתן צו ארעי דחוף שהוגשו היום, יום שישי 24.8.2012, בשעות הבוקר. הבקשות מופנות כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט א' דראל ) מיום 23.8.2012 בעת"מ 325/12, במסגרתה דחה בית המשפט את בקשת המבקשת ליתן במעמד צד אחד צו ביניים שקובע שהמשיבה 3 לא תוכל להכניס כל אדם למבנה המצוי ברח' נווה יעקב 38 בירושלים או לבצע בו כל פעולה, לרבות פעולות הנוגעות לפתיחת שנת הלימודים. בית המשפט המחוזי הורה למשיבים להגיב לבקשה לצו הביניים תוך 5 ימים וקבע כי עם קבלת התגובות תינתן החלטה על בסיס הבקשה והתגובות או ייקבע מועד לדיון.

עניינה של העתירה שהגישה המבקשת בבית המשפט המחוזי במבנה המצוי ברח' נווה יעקב 38 בירושלים (להלן: המבנה ), ואשר עומד במרכזו של הליך שמקיימת עיריית ירושלים על פי נוהל ההקצאות (להלן: הליך ההקצאה ). במסגרת הליך ההקצאה הגישו המבקשת, המשיבה 3 ושני מבקשים נוספים בקשות לקבלת המבנה. לטענת המבקשת, בטרם הסתיים הליך ההקצאה ובטרם ניתנה החלטת מועצת העיר, עשתה המשיבה 3 דין לעצמה ופלשה למבנה. לטענת המבקשת, כאשר אחד המבקשים המשתתפים בהליך הקצאה עושה דין לעצמו – פולש לנכס שעומד להקצאה ותופס בו חזקה – נגרמת פגיעה קשה בעקרונות העומדים בבסיס נוהל ההקצאות ובעקרונות של מינהל תקין ושל שלטון החוק. נטען כי בכוונת המשיבה 3 להכניס תלמידים למבנה ולקיים בו לימודים, וכי פעולה מעין זו תקשה מאד על השבת המצב לקדמותו. עוד נטען כי כניסת המשיבה 3 למבנה נעשתה בידיעה של עיריית ירושלים (המשיבה 2) או בסיועה או בהעלמת עין שלה, כאשר מצד אחד היא מקיימת הליך הקצאה ומצד שני היא לא מונעת את כניסת המשיבה 3 למבנה. לבסוף נטען כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מתן הצו בהינתן כי המשיבה 3 פועלת בחוסר תום לב ובאי ניקיון כפיים, בעוד המבקשת פועלת כדין ובתום לב.

בית המשפט לעניינים מנהליים דחה בהחלטתו אמש (23.8.2012) את בקשת המבקשת ליתן צו ארעי וצו ביניים במעמד צד אחד. בית המשפט קבע כי על פני הדברים אין למבקשת זכות כלשהי בנכס אלא ציפיה כי המבנה יוקצה לה ככל שבקשתה תתקבל. בית המשפט קבע כי לא שוכנע שטענת המבקשת שהשימוש שתעשה המשיבה 3 במבנה לא יאפשר השבת המצב לקדמותו ככל שועדת ההקצאות תקצה את המבנה למבקשת. כמו כן, הפנה בית המשפט להחלטת ועדת ההקצאות מיום 31.7.2012 וציין כי מהחלטה זו עולה שהתמונה אינה חד מימדית. נוכח הטעמים האמורים, קבע בית המשפט כי אין מקום למתן צו ארעי או צו ביניים במעמד צד אחד וכי על המשיבים להגיב לבקשה לצו ביניים תוך 5 ימים. עוד נקבע כי עם קבלת התגובות תינתן החלטה על בסיס הבקשה והתגובות או ייקבע מועד לדיון.

במסגרת הבקשה שלפני טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט לעניינים מנהליים בכך שלא נתן כל משקל בהחלטתו לשיקולים של שמירה על החוק, טוהר נוהל ההקצאות, שמירה על עיקרון השוויון ומניעת עשיית דין עצמי ומניעת מצב שבו "חוטא יוצא נשכר". עוד נטען כי בית המשפט שגה בקובעו כי מאזן הנוחות אינו פועל לטובת מתן הצו ובקובעו כי לא שוכנע שניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ככל שועדת ההקצאות תקצה את המבנה למבקשת. לטענת המבקשת, מעת שתלמידי המשיבה 3 ייכנסו למבנה ויחלו ללמוד בו יהיה קשה מאד להוציאם ולהשיב את המצב לקדמותו. כמו כן נטען כי אין להמשיך את הליך ההקצאה כאשר המשיבה 3 מחזיקה במבנה ויש לפנותה בטרם יימשך הליך ההקצאה.

לאחר שעיינתי בטענות המבקשת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בית המשפט לעניינים מנהליים לא ראה לנכון ליתן צו ביניים במעמד צד אחד, אלא הורה על הגשת תגובות המשיבים לבקשה בתוך פרק זמן קצר למדי, וקבע כי לאחר הגשת התגובות תינתן החלטה לגופו של עניין או יתקיים דיון במעמד הצדדים. נוכח פרק הזמן הקצר שקצב בית המשפט להגשת התגובות איני סבור שיש מקום להתערב בהחלטתו. מדובר בהחלטה מאוזנת וסבירה בנסיבות העניין. זאת ועוד, אף קביעתו של בית המשפט כי לא שוכנע שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו מקובלת עלי. אף אם נכונות טענות המבקשת בדבר תפיסת חזקה שלא כדין על ידי המשיבה 3 במבנה (ומובן שאיני קובע מסמרות בנקודה זו, אשר לשם בירורה על בית המשפט לעניינים מנהליים לקבל תגובות של המשיבים), איני רואה מהו הקושי שייווצר בהשבת המצב לקדמותו ככל שיקבע בית המשפט לעניינים מנהליים בעתיד הנראה לעין (לאחר קבלת התגובות וקיום דיון במידת הצורך) כי המשיבה 3 מחויבת לפנות את המבנה.

סוף דבר; דין בקשת רשות הערעור והבקשה למתן צו ארעי דחוף להידחות.