פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
6322/16
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשת:
עיריית חולון
נ ג ד
המשיבה:
נידיץ את גלרט בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק
דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום
29.6.2016 בעמ"ן 7469-12-15 שניתן על-ידי כבוד השופטת ג' רביד
בשם המבקשת: עו"ד
אלי אליאס
החלטה
1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 29.6.2016 (עמ"ן 7469-12-15, השופטת ג' רביד ). בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהגישה המשיבה על החלטתה של ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית חולון (להלן: ועדת הערר ) מיום 19.10.2015.
2.הבקשה שבפני נעוצה בסיווג הארנונה של מחסן שבבעלות המשיבה (להלן: המחסן או הנכס ). המשיבה חויבה בתשלום ארנונה בגין הנכס בהתאם לסיווג "משרדים, שירותים ומסחר" לפי צו הארנונה של עיריית חולון משנת 2014 (להלן: צו הארנונה ). בעקבות החיוב האמור המשיבה הגישה השגה למנהל הארנונה בעיריית חולון ובה טענה כי יש לסווג את הנכס כ"מחסנים
לתעשייה
ולמלאכה
הנלווים והמשרתים
את אותו
מפעל
תעשייתי
או
בית
מלאכה" (להלן: מחסן נלווה ), שכן הוא משרת נכס אחר בו מחזיקה המשיבה, אשר סווג כנכס המשמש ל"תעשייה ומלאכה" (להלן: המפעל ). השגתה של המשיבה נדחתה, וכן נדחה הערר שהגישה בעניין לוועדת הערר.
3.המשיבה הגישה ערעור על החלטתה של ועדת הערר לבית המשפט המחוזי, וזה קיבל את הערעור בקבעו כי אכן יש מקום לסווג את הנכס כמחסן נלווה. פסק דינו של בית המשפט המחוזי קבע כי במחסן מתבצעת פעילות אשר משרתת את המפעל, וכן כי אין צורך להוכיח קירבה פיזית בין הנכס העיקרי לנכס הנלווה על מנת שנכס זה יסווג כמחסן נלווה לפי צו הארנונה.
4.בקשת רשות הערעור שבפני, שהוגשה על-ידי עיריית חולון, מכוונת נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקשת, בית המשפט המחוזי שגה בפרשנות שהעניק לסעיפים הרלוונטיים בצו הארנונה ולקביעות העובדתיות בהחלטתה של ועדת הערר. המבקשת טוענת כי למעשה המחסן הוא עצמאי ולא מתקיימים בינו לבין המפעל יחסי הגומלין הדרושים לצורך סיווגו כמחסן נלווה. עוד טוענת המבקשת כי יש מקום לקבל את בקשתה מאחר שפסק הדין מעורר קושי של ממש גם בשים לב לניגוד בינו לבין החלטתה של ועדת הערר.
5.לאחר שבחנתי את טענות המבקשת הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.
6.הלכה ידועה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק כאשר מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים או כאשר עולה חשש לעיוות דין חמור ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123
(1982)). אמת מידה זו מיושמת, בשינויים המחויבים, גם בבקשות רשות ערעור שמקורן בהחלטה של טריבונל מינהלי (ראו: בר"ם 1874/12
הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חולון נ' אנג'ל , פסקאות 9-8 (1.5.2012) ; בר"ם 2237/11 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "שורקות" נ' גרמנוב , פסקה 13 (23.9.2012) ). באופן ספציפי בעניינים של סיווג ארנונה נקבע כי נקודת המוצא היא שמדובר בשאלה יישומית וכי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק באותם מקרים שבהם " הבקשה נדרשת לעורר שאלה החורגת מאופן סיווגו של הנכס הספציפי" ( בר"ם 1295/12 נורקייט בע"מ נ' עיריית פתח תקוה , פסקה 7
(12.3.2012) . ראו גם: בר"ם 1114/14
יוסף נ' עיריית באר שבע , פסקה 13 (13.4.2014); בר"ם 3761/15 מדיאל מפעלי נופש ותרבות בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו , פסקה 7 (28.6.2015)).
7.הבקשה דנן אינה עומדת באמות המידה האמורות. ביסודו של דבר, טענותיה של המבקשת מופנות כלפי קביעותיו של בית המשפט המחוזי באשר לאופי הפעילות המבוצעת במחסן ולאופן יישום צו הארנונה לצורך סיווג המחסן. אלה הן קביעות קונקרטיות הנטועות בנסיבות המקרה, וככאלה אינן מצדיקות מתן רשות ערעור בגלגול שלישי, כאמור לעיל. אני אף מוצאת לנכון להוסיף כי ניתן היה לצפות מן המבקשת, כרשות ציבורית המיטיבה להכיר את דיני הארנונה, כי תימנע מלהגיש בקשת רשות ערעור אשר על פני הדברים אינה מקיימת את אמות המידה שנקבעו בפסיקה לעניין זה.
8.סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ד' באלול התשע"ו (7.9.2016).
ש
ו פ ט ת