בר"מ 6342/04 מיכאל גינזבורג נ. שר הפנים

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים (השופט י' זפט ) מיום 4.7.04, אשר דחה את בקשת המבקשים לצו ארעי לעיכוב הרחקתה של המבקשת 2 מישראל עד למתן החלטה בבקשה לסעד זמני.

המבקשת 2 (להלן – המבקשת ) הינה אזרחית אוקראינית אשר הגיעה לישראל בשנת 2001 באמצעות אשרה שניתנה לה מתוקף נישואיה לאזרח ישראלי. זמן קצר לאחר הגעתה לארץ עזבה המבקשת את בעלה ועברה להתגורר עם המבקש 1. בתאריך 28.6.04 נעצרה המבקשת ולאחר שנערך לה שימוע הוצא כנגדה צו הרחקה וצו משמורת עד לביצוע צו ההרחקה. המבקשים עתרו לבית המשפט המחוזי כנגד הצווים שהוצאו בעניינה של המבקשת ובמסגרת עתירתם הוגשה גם בקשה לסעד זמני לפיו תעוכב הרחקתה של המבקשת מישראל עד למתן ההחלטה בעתירה. בית המשפט המחוזי קבע את הדיון בבקשה לסעד זמני ליום 6.7.04 אך דחה את הבקשה לסעד ארעי עד להחלטה בבקשה. מכאן בקשת רשות הערעור.

המבקשים טוענים בבקשתם כי הרחקתה של המבקשת קבועה להיום, ה- 5.7.04, לשעה חמש אחרי הצהריים וכי לא ייגרם כל נזק אם עד לדיון בבקשה לסעד זמני – הקבוע למחר – תעוכב הרחקתה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובמסמכים שצורפו אליה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. מהתגובה שהוגשה מטעם המדינה לבית המשפט המחוזי עולה כי קיים חשש ממשי שנישואיה של המבקשת הינם פיקטיביים וחשש זה נתמך גם בדברים שאמרה המבקשת בשימוע שנערך לה בפני הממונה על ביקורת הגבולות. כן עולה מתגובת המדינה – והדבר אף אינו מוכחש על ידי המבקשים – כי בדרכונה של המבקשת היו חתימות מזויפות של אשרות שהיה. לנוכח האמור לעיל נראה כי סיכויי עתירתם של המבקשים הינם נמוכים וכך גם לגבי סיכויי הבקשה לסעד זמני. מכל מקום, אם יזכו המבקשים בעתירתם יוכלו לפנות בבקשה לקבלת אשרה חדשה עבור המבקשת.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.