בר"מ 6351/16 י.א דעת בע"מ נ. עיריית ירושלים

1 . בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 4.8.2016 (עת"ם 11766-07-16, השופט

א' דראל ). בית המשפט המחוזי דחה בהחלטתו זו בקשה לצו ביניים מטעם המבקשת.

2.עיריית ירושלים, היא המשיבה 1 (להלן: העירייה ), פרסמה מכרז להפעלת תוכנית המיועדת להעלאת ההישגים בבחינות הבגרות בקרב תלמידים בעיר. על פי תנאי המכרז הותר לעירייה לפצל את ההתקשרות בין מספר זוכים לפי שיקול דעתה. המבקשת והמשיבה 2 (להלן: המשיבה ), אשר מפעילות כיום את התוכנית בירושלים, לאחר שזכו במכרז קודם, היו שתי המציעות היחידות במכרז. הצעת המבקשת עמדה על 32,500 שקל והצעת המשיבה על 33,900 שקל. בשלב מסוים פנתה נציגה מטעם העירייה למשיבה וביקשה ממנה להשוות את הצעתה הכספית לזו של המבקשת. המשיבה הסכימה לכך, ובסופו של דבר הוחלט להכריז על הצעתן של המבקשת והמשיבה כהצעות הזוכות במכרז במשותף, כך שהן יפעילו את התוכנית באופן שווה.

3.המבקשת הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי נגד ההחלטה להכיר במשיבה כזוכה במכרז. לטענתה, העובדה כי המשיבה שינתה את הצעתה צריכה להביא לפסילתה. בד בבד עם העתירה הגישה המבקשת בקשה לצו ביניים, שיורה לעירייה להימנע מהתקשרות עם המשיבה עד להכרעה בעתירה.

4.בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי כי מדובר בחוזה להספקת שירותים אשר מתחדש "אחת לסמסטר", ובנסיבות אלה אין הצדקה לתת צו ביניים. כמו כן, בית המשפט המחוזי הצביע על כך שבמצב הנוהג התוכנית מופעלת על-ידי המבקשת והמשיבה במשותף, ביחס של 60% למבקשת ו-40% למשיבה, כך שאין בתוצאות המכרז החדש כדי להביא לשינוי מהותי בו.

5.הבקשה שלפני נסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי. המבקשת מתמקדת בסיכויי העתירה, וטוענת כי יש בהם כדי להטות את הכף לעבר מתן צו ביניים. בעניין זה, המבקשת טוענת כי הוראות המכרז לא התירו לעירייה לפנות למשיבה ולבקש ממנה לתקן הצעתה. המבקשת טוענת אפוא כי יש להורות לעירייה להימנע מעריכת התקשרות עם המשיבה. לחלופין, היא טוענת כי יש להקדים את מועד הדיון בעתירה המינהלית, שנקבע ליום 27.11.2016.

6.לאחר שעיינתי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי ובטענות המבקשת הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

7.כפי שקבע בית המשפט המחוזי, מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המשיבות. לא אחת נפסק שבמכרז למתן שירותים תהיה נכונות נמוכה יותר למתן סעד זמני (ראו למשל: בר"ם 5037/15 מוקד אמון סביון 1997 אבטחה ושמירה בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ , פסקה 7 (20.7.2015)). במידת הצורך, לא תהיה כל מניעה לפצות את המבקשת אם בסופו של דבר תזכה בעתירתה (ראו: בר"ם 5604/15 מדיטון אדם נ' משרד הבריאות אגף רכש נכסים ולגויסטיקה , פסקה 4 (18.8.2015)). סכומי הכסף הגלומים במכרז עושים אפשרות זו לבלתי מכבידה אף מהיבט הנטל הצפוי על הקופה הציבורית, והכול כמובן מבלי לקבוע מסמרות. המבקשת לא הצביעה על נזק בלתי הפיך שייגרם לה כתוצאה מאי-מתן צו בנסיבות העניין. כמו כן, אינני סבורה כי זהו מקרה חריג המצדיק התערבות ביומנו של בית המשפט המחוזי.

8.סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.