בר"מ 6353/09 מסוף העברת מסמכי מחשב בע"מ נ. אורציון סוכנויות שיווק שירותים

1.

המשיבה 1 (להלן: אורציון ) זכתה במכרז שערכה המשיבה 2 (להלן: כללית ) לשינוע דגימות אבחנתיות עבור מעבדתה המרכזית. המבקשת (להלן: מסוף ), שהפסידה במכרז, עתרה נגד זכיית אורציון, תוך שהיא עותרת גם לצו ביניים אשר ימנע את התקשרות הכללית עם אורציון. בית המשפט המחוזי הנכבד (כב' סגן הנשיאה, השופט י' זפט ) דחה את הבקשה, בקובעו כי מאזן הנוחות איננו נוטה לטובת מסוף, שכן נזקה הוא כספי גרידא וניתן לכימות ולפיצוי והשירות נשוא המכרז ניתן להסבה אליה, היה ותזכה בהליך, מה גם שסיכויי העתירה ממילא אינם נראים בעיניו כגבוהים.

2.

מכאן הבקשה שבפניי, שבה ממקדת עצמה מסוף למעשה בטענה עיקרית אחת, והיא – כי אורציון לא תצלח להסעת דגימות אבחנתיות (דגימות דם, שתן וצואה הנגועות לעתים בחיידקים ובנגיפים), שכן היא מסיעה אנשים (לרבות ילדים) באותן הסעות יחד עם הדגימות, דבר היוצר סיכון תברואתי קשה. כן נטען כי אורציון נעדרת היתר בהתאם לסעיף 22 ל צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ"ה–1985 (להלן: צו הפיקוח ), המחייב משרד הסעות – דוגמת אורציון – בהרשאה בכתב מאת המפקח על התעבורה לשם ביצוע עסקאות שאינן קשורות בשירותי הסעה, ובהיעדר היתר שכזה, אין היא עומדת בדרישת המכרז כי על המציע להיות "בעל כל היתר ורשיון הפעלה תקפים כנדרש על פי הוראות הדין".

3.

להשקפתי, לבקשה שני אספקטים שונים ואף נפרדים: האחד –

הפן של שלום הציבור ובריאותו, והשני – הפן המכרזי.

בהקשר הראשון הנ"ל – והמטריד יותר – ביקשתי בהחלטתי מתאריך 10.8.2009 את התייחסותו של היועץ המשפטי לממשלה, לסוגיות של התנאים והאישורים הנדרשים, לשיטתו, להובלתן הבטוחה של דגימות אבחנתיות, נשוא המכרז, ברכבי הסעה מסוגים שונים, ושל הפעולות שנוקטים משרד הבריאות ומשרד התחבורה על מנת לאכוף את הובלתן הבטוחה של הדגימות האבחנתיות. בענין זה מסרה פרקליטות המדינה את עמדת משרדי הבריאות והתחבורה: משרד הבריאות פירסם בשנת 2001 נוהל בטיחות (המהווה הנחיה מקצועית, שאינה בת תוקף תחיקתי) לשינוע חומרים ביולוגיים זיהומיים (אשר כאמור בו, מתייחס אף לשינוע חומרים כאלה במוניות ובחברות תובלה). הנוהל מתווה באופן מפורט, בין היתר, את דרכי השינוע היבשתי של חומרים אלה בדרך בטוחה. כן צוין כי עמדתו המקצועית של משרד הבריאות היא כי דגימות אבחנתיות לא יועברו באמצעות כלי רכב המשמשים להסעת נוסעים, לא כל שכן ילדים, שכן דגימות אלה עלולות להכיל מחוללי מחלות, ובמקרה של עצירת פתאום, או תאונת דרכים – עלולות להתפזר ולפגוע בנוסעים. בתגובה האמורה צוינה אף עמדת משרד התחבורה, כי הובלת מטענים (כלשהם) ברכב הסעה מיוחדת, כמשמעותו בצו הפיקוח, דורשת קבלת היתר מתאים לפי סעיף 22 לצו הפיקוח, ולפיכך על אורציון לפנות בבקשה מתאימה לפי סעיף 22 לצו הפיקוח.

4.

כללית מסרה את עמדתה נוכח עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אף זאת בהתאם להחלטתי מתאריך 10.8.2009, שבגדרה התייחסה למספר סוגיות: התאמת תנאי המכרז לתנאים הנדרשים להובלת דגימות אבחנתיות, התאמת פעולתם של קבלניה של כללית (לרבות מסוף ואורציון, המובילות דגימות עבור כללית שלא רק במסגרת המכרז הנוכחי) לתנאים הנדרשים, והצעדים בהם אוחזת כללית על מנת להבטיח בפועל את הובלתן הבטוחה על הדגימות האבחנתיות על-ידי קבלניה. כללית אף נדרשה לעמדת משרד הבריאות שצוינה לעיל, והבהירה כי היא פועלת בהתאם לנוהל האמור (המוכר לה היטב), בשינויים המחויבים נוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום שינוע הדגימות, שחלו במהלך העשור האחרון. הבהרותיה של כללית בהקשרים אלה הניחו בשלב זה את דעתי כי בידי כללית די כלים על מנת להבטיח את הובלתן הבטוחה של הדגימות האבחנתיות, אף אם תעשה שימוש בשירותיה של אורציון בהקשר למכרז הנוכחי. חזקה על כללית כי תפעיל את סמכויות הפיקוח הנרחבות שלה, המפורטות אף בתנאי המכרז, כדי לאכוף על קבלניה לקיים את התחייבויותיהם להובלה בטוחה של הדגימות. בהקשר זה יש להדגיש כי חובתה של אורציון, אשר מסוף הציגה תמונות המלמדות לכאורה על כך שהיא משנעת דגימות ברכבי הסעה שבהם ילדים – כי תימנע מלעשות כן, באופן התואם את הצהרתה המפורשת בסעיף 38 לתגובתה לבקשה לצו ביניים בבית המשפט המחוזי, ואני גם מניח כי כללית תדע לפקח על האמור.

5.

נותר עתה להידרש להקשר השני, שהוא, כמובן, המרכזי מבחינתה של מסוף, אף שהיא מנסה להיבנות מן הטענות שעניינן בשלום הציבור ובריאותו. בענין זה די אם אומר כי מקובלת עלי מסקנת בית המשפט המחוזי הנכבד כי מאזן הנוחות, באופן ברור, איננו נוטה כאן לטובת מסוף – מן הטעמים שהובאו בהחלטה, נשוא הבקשה (לשוני הקיים בענין זה בין מכרז למתן שירותים לבין מכרז להקמת תשתית – שוני שהמבקשת לא דקה בו פורתא – עיינו: בר"ם 2233/06 מפעת 1695 (1987) בע"מ נ' מועצה מקומית פרדסיה (לא פורסם, 27.3.06); בר"ם 9760/06 רחמני ששון (אפיק) 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון (לא פורסם, 27.11.06)).

6.

ככל שהדברים נוגעים לסיכויי העתירה, הרי שאלה לכאורה אינם גבוהים כל צרכם על מנת להצדיק את מתן צו הביניים המבוקש. בית המשפט שידון בעתירה לגופה, אם מסוף תבחר לעמוד עליה, יוכל לבחון את השאלה האם אמנם חייבת אורציון בקבלת היתר לפי סעיף 22 לצו הפיקוח, ואם כן – האם היעדרו של אותו היתר עד הנה די בו כדי להפקיע מאורציון את זכייתה במכרז. אין צורך לומר כי אם

ימצא שיש ממש בטענות המבקשת (ואינני מחווה בנושא זה דעה כלשהי) – תוכל מסוף לדרוש כי תוכרז כזוכה במכרז, ולפעול לקבלת פיצוי בגין תקופת הביניים.

7.

נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית. בנסיבות הענין – אין צו להוצאות.