פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בר"ם
6372/03 - א'
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
המבקשות:
1. דירות
יוקרה בע"מ
2. תל דר נכסים והשקעות (1992) בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. ראש עיריית
יבנה, מר צבי גוב-ארי
2. הועדה המקומית לתכנון ולבניה יבנה
3. מינהל מקרקעי ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע
החלטה
בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים (השופטת ש' דותן), בה נדחתה בקשה למתן צו ביניים בעתירה.
המבקשות הן יזמות של פרויקט לשינוי ייעוד במקרקעין של מושב בן זכאי, ולשם כך כרתו בשנת 1996 הסכם לרכישת זכויות החכירה של המושב במקרקעין. לשם אישור העיסקה על-ידי מינהל מקרקעי ישראל – הבעלים של הקרקע (להלן: המינהל ), נדרשו המבקשות להציג אישורים מאת עיריית יבנה, לפיהם לא תחול על המינהל כל חבות בהיטלי ההשבחה והפיתוח בגין העיסקה. האישורים נדרשו למבקשות בדחיפות מאחר והיו מעוניינות שההתקשרות תחתם על בסיס החלטה 611 של המינהל, הכוללת הטבה כספית משמעותית עבורן. המבקשות התקשרו, אפוא, עם העיריה בהסכם, במסגרתו הן התחייבו לשלם את היטלי ההשבחה על-פי פסיקת שמאי מכריע, ובתמורה, מסרה העיריה את האישורים הנדרשים למינהל. על סמך האישורים האמורים, קיבלו המבקשות את אישור המינהל לחתימה על הסכם הפיתוח ביום 11.6.03.
לאחר חתימת ההסכם עם המינהל, הגישו המבקשות עתירה לבית המשפט לענינים מינהליים, בה העלו טענות כנגד ההסכם עם העיריה, ובהן כי תוכנו הוא בלתי-חוקי וכי הוא נחתם על ידן תוך כפייה. על כן ביקשו להורות כי ההסכם בטל, אך האישורים אותם העבירה העיריה למינהל יעמדו בתוקפם. בקשתן היא כי למשך תקופת הביניים, ועד שיובררו טענותיהן, יינתן צו ביניים המונע מן העיריה לבטל את האישורים שמסרה למינהל.
בית המשפט קמא דחה את הבקשה לצו ביניים. השופטת קמא ציינה בהחלטתה כי ספק אם נושא העתירה מצוי בגדר סמכותו של בית המשפט לענינים מינהליים, שכן לכאורה נראה כי ההליך הוא בגדר תביעה אזרחית לביטול חוזה. כמו כן קבעה השופטת קמא כי צו המונע ביטול האישורים אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם עתירה לביטול ההסכם, שכן האישורים ניתנו במסגרת ההתחיבויות החוזיות, ואם ההסכם יבוטל ויושב המצב לקדמותו, יבוטלו גם האישורים. על החלטה זו הגישו המבקשות בקשת רשות ערעור לבית משפט זה.
לא ראיתי להיעתר לבקשה ולהתערב בהחלטת השופטת קמא, ומטעמיה. אכן מתעוררת בעתירה שאלת סמכותו של בית המשפט לענינים מינהליים לדון בהליך, בין אם משום שמדובר בבקשה לביטול הסכם בשל פגם בכריתה, ובין אם משום שהמחלוקת נסבה על היטל השבחה, ענין אשר על-פי התוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, אינו מצוי בתחום סמכותו של בית המשפט לענינים מינהליים. מכל מקום, צדק בית המשפט קמא כי גם לגוף העניין, נוכח העתירה לביטול ההסכם, אין המבקשת יכולה בעת ובעונה אחת לבטל את ההסכם ולהחזיק בידה את האישור שהוא פרי ההסכם.
אשר על כן הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות.
ניתנה
היום, ט"ו בתמוז התשס"ג (15.7.2003).
ש ו פ ט ת