בר"מ 6395/20 פלוני נ. מתאם פעולות הממשלה בשטחים - ועד מאויימים

1.

בפני

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 9.9.2020 (עת"ם 24630-06-20, השופטת א' כהן ).

2.

המבקשים הם בני משפחה שמקורם בעיר חברון. על-פי הנטען בבקשה, המבקשים נמלטו לשטחי ישראל מאחר שנשקפת סכנה לחייהם בשטחים על רקע שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון. מקורו של ההליך שבפניי בהחלטת הוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: ועדת המאוימים או הוועדה ), היא המשיבה, מיום 14.5.2020. בהחלטה זו ציינה הוועדה כי בקשותיהם של המבקשים להעניק להם היתרי שהייה בישראל נדחו בעבר הן בפני הוועדה והן בהליכים משפטיים, וכי לא הועלתה בפנייתם האחרונה כל טענה שטרם נדונה ונבחנה. לנוכח האמור, נקבע כי אין מקום לשוב ולדון בבקשה.

3.

ביום 10.6.2020 המבקשים הגישו עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי נגד החלטתה של הוועדה, ובצדה בקשה למתן צו ארעי האוסר על גירושם מישראל. ביום 22.6.2020 בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בציינו כי עניינם של המבקשים נבחן מספר פעמים בעבר, וכי סיכויי העתירה אינם גבוהים.

4.

בהמשך לכך, ולאחר שהחליפו ייצוג, ביום 7.7.2020 המבקשים הגישו בקשה לעיון חוזר בהחלטה, ובה טענו כי במהלך חודש יוני הם שבו לשטחים, שם סבלו מאלימות, ובעקבות זאת הם נמלטו בחזרה לישראל. ביום 8.7.2020 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו ארעי האוסר את גירושם של המבקשים, לנוכח חומרת הטענות. המדינה טענה בתגובתה כי יש לדחות את הבקשה לעיון חוזר בשים לב לכך שהטענות שהועלו בה נוגעות לאירועים מאוחרים להחלטה שעליה נסבה העתירה, כי הן לא גובו באסמכתאות מתאימות, וכי על פניהן הן מעוררות קשיים שונים (כדוגמת העדר אינדיקציות לכניסות ויציאות מן השטחים במועדים הנטענים). המדינה הוסיפה וציינה, כי מכל מקום הוועדה תזמן את המבקשים לבחינה נוספת. ביום 2.8.2020 קבע בית המשפט המחוזי כי הצו הארעי יעמוד בתוקפו עד למועד הדיון בעתירה, בשים לב לכך שזה נקבע ליום 9.8.2020.

5.

ביום 7.8.2020 המבקשים הגישו בקשה לדחיית מועד הדיון בעתירה, וזה נדחה ליום 6.9.2020. בהמשך לכך, ביום 9.8.2002 המדינה הגישה בקשה לביטול הצו הארעי. בא-כוחם של המבקשים לא הגיש תגובה לבקשה במועד שנקבע לכך, ולאחר מכן התייצב לדיון בעתירה כשאינו חש בטוב וזה לא התקיים. בתום הדיון הורה בית המשפט המחוזי, לפנים משורת הדין, כי המבקשים יגיבו לבקשה לביטול הצו הארעי עד ליום 9.9.2020. לאחר שהוגשה התגובה, בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. בית המשפט המחוזי ציין כי טענותיהם של המבקשים מצויות בהליך של בחינה נוספת על-ידי ועדת המאוימים, וכי בנסיבות אלה סיכויי העתירה להתקבל נמוכים ביותר. לנוכח האמור, נקבע כי יש לבטל את הצו הארעי שניתן. להשלמת התמונה יצוין כי העתירה עצמה קבועה לדיון בעוד כחודשיים.

6.

הבקשה שבפני נסבה על החלטה זו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקשים שבים על טענתם כי נשקפת להם סכנת חיים בשטחים, ועל כן מאזן הנוחות נוטה לטובתם. המבקשים מוסיפים כי הם תמכו את טענותיהם בראיות, ואלה לא נסתרו על-ידי המדינה.

7.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. כידוע, בית משפט זה אינו נוטה להתערב בהחלטות הנוגעות למתן סעד זמני (ראו למשל: בר"ם 5398/20 פלוני נ' משרד הביטחון , פסקה 13 (19.8.2020)). איני סבורה כי יש מקום לחרוג מהכלל האמור במקרה דנן, בשים לב לכך שהתשתית הראייתית שהציגו המבקשים נוגעת בעיקרה לאירועים שהתרחשו לכאורה לאחר הגשת העתירה, וטענותיהם ביחס לכך מצויות בשלב זה בבחינה נוספת של ועדת המאוימים. לכך יש להוסיף, כי אף במסגרת הבקשה להכרה במאוימות רשאים המבקשים לבקש סעדים זמניים. בנסיבות אלה, לא ראיתי לנכון להתערב בהחלטה. אין צריך לומר כי טענותיהם של המבקשים בעתירה, כמו גם בפני ועדת המאוימים, שמורות להם ואין בהחלטתי זו כדי לנקוט עמדה לגוף הדברים.

8.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.