בר"מ 6419/15 מרקעים שילוט חוצות בע"מ נ. עיריית תל אביב - יפו

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 16.9.2015 (עת"ם 57479-05-15, השופטת א' כהן ) וכן בקשה לצו ארעי עד להכרעה בבקשה דנן. בית המשפט המחוזי דחה בקשה למתן צו ביניים אשר ימנע את חיוב המבקשת בהסרתם של שלטי פרסומת התלויים בחניוני אוטובוסים ברחבי העיר תל אביב, וכן ביטל את הצו הארעי שניתן קודם לכן למבקשת בעניין זה (בהחלטה קודמת מיום 30.6.2015).

2.

לקראת סוף שנת 2011 פרסמה עיריית תל אביב-יפו, היא המשיבה (להלן: העירייה ), הנחיות חדשות המסדירות, בין השאר, את מתכונת השילוט במגרשי חניה (להלן: ההנחיות ). בהמשך לכך העירייה דרשה להסיר את שלטי הפרסומת התלויים מטעמה של המבקשת בשטחם של שני חניוני אוטובוסים בעיר. לאחר פרסום ההנחיות הגישה המבקשת שלוש עתירות בעניין זה, אשר בעקבות כל אחת מהן הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ההנחיות האמורות לא ייאכפו על המבקשת עד למועד מוסכם, כדי שהצדדים יוכלו לבחון את עמדותיהם (עת"ם 26277-12-12, החלטת השופט ק' ורדי מיום 1.1.2014; עת"ם 59434-05-13, החלטת השופטת מ' אגמון-גונן מיום 26.4.2014; עת"ם 745-06-14, החלטת השופטת מ' סוקולוב מיום 16.9.2014). ביום 31.5.2015, בסמוך למועד האחרון לפתיחה בהליכים משפטיים שנקבע בהסכמת הצדדים, הגישה המבקשת את העתירה מושא הבקשה שלפני, ובצידה בקשה למתן צו ביניים.

3.

כאמור, בית המשפט המחוזי הורה תחילה על מתן צו ארעי שבו קבע כי המבקשת לא תידרש להסיר את השלטים עד להחלטה אחרת. ביום 6.9.2015 הוגשה תגובת המשיבה, וביום 16.9.2015 התקיים דיון בעתירה. המבקשת ציינה כי בכוונתה להגיש חוות דעת מומחה ולכן ביקשה שלא לדון עדיין בעתירה לגופה. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה זו ועל כן דן בשלב זה רק בבקשה למתן צו ביניים. בו ביום דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לצו ביניים וביטל את הצו הארעי. בהחלטתו זו, שעליה נסבות הבקשות שבפני, קבע בית המשפט המחוזי כי על פני הדברים, ובהתאם להצהרות העירייה, ההבחנה שמבצעת העירייה בין סוגי שילוט שונים, אלקטרוני ורגיל, אינה בלתי סבירה על-פניה – ונאכפת בצורה שוויונית. באשר למאזן הנוחות קבע בית המשפט המחוזי כי ההימנעות מהסרת השילוט שאינו תואם את ההנחיות החדשות פוגעת במפרסמים אחרים הפועלים על-פיהן. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע בעניין זה כי המבקשת רשאית להמשיך ולפרסם בשטחי החניונים תוך התאמה של מתכונת הפרסום להנחיות. עוד נקבע, כי הסרת השילוט לא תפגע במבקשת באופן בלתי הפיך וכי ניתן יהיה למצוא את הדרך לפצות את המבקשת בגין הנזקים שיגרמו לה, ככל שיתברר כי אלה נגרמו שלא כדין. על כן, כך נקבע, מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המשיבה. על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפני. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 20.9.2015, שלחה העירייה למבקשת דרישה להסרת השילוט הקיים באופן מיידי.

4.

ביום 21.9.2015 הגישה המבקשת את בקשת רשות הערעור שלפני ובצדה בקשה למתן צו ארעי. המבקשת טוענת כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתה, שכן הסרת השילוט הקיים תפגע בקניינה ובחופש העיסוק שלה, תגרום להפרת התחייבויותיה כלפי צדדים שלישיים וכן תפגע באופן בלתי הפיך במוניטין שרכשה. כמו-כן, המבקשת טוענת כי סיכויי העתירה טובים, ומצביעה בהקשר זה על כך שבאחד החניונים שבהם תלויים שלטים מטעמה של המבקשת תלויים גם שלטים אלקטרוניים בבעלות העירייה, אשר לטענת המבקשת נופלים גם הם בגדרי ההנחיות לשילוט במגרשי חניה. המבקשת טוענת כי העירייה לא אוכפת את ההנחיות ביחס לשלטים אלו בטענה שיש מקום להבחין בין שילוט אלקטרוני לשילוט רגיל, על אף שלעמדת המבקשת אין טעמים המצדיקים הבחנה בין השניים. המבקשת טוענת כי למעשה מטרתה של העירייה היא להרחיב את שטחי הפרסום שבבעלותה. המבקשת מוסיפה וטוענת כי ההנחיות מושא הבקשה חלות בפועל רק בשלושה אתרים בתחומי המשיבה, אשר שניים מהם מצויים בבעלות המבקשת, ולכן מטרת ההנחיות היא פגיעה כלכלית במבקשת. עוד היא טוענת, כי ההנחיות החדשות הוצאו שלא כדין ומשיקולים זרים, תוך התעלמות מהסתמכותה של המבקשת על המצב הקיים. המבקשת מפנה גם למכרזים שפרסמה המשיבה, אשר לטענתה מאפשרים הצבת שילוט שאינו עומד בתנאי ההנחיות בתחומי החניונים.

5.

לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי לכלל דעה שדין בקשת רשות הערעור להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה, ושמטעם זה דינה של הבקשה לצו ארעי להידחות גם כן. ההחלטה מושא הבקשה שלפני היא החלטה בעניין סעד זמני, אשר באופן עקרוני אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בה (ראו, למשל: בר"ם 4223/15 פרבמן נ' עיריית לוד , בפסקה 11 (30.6.2015)). לא מצאתי כי מקרה זה מצדיק סטייה מהכלל האמור.

6.

אף מבלי לקבוע מסמרות בשאלה של סיכויי העתירה, הרי שמקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה מאזן הנוחות נוטה לטובת העירייה, ודי בטעם זה כדי לדחות את הבקשה. הסרת השלטים תגרום לכל היותר לנזק כלכלי, בה בשעה

שהותרת השלטים במקומם, שלא בהתאם להנחיות, מבחינה באופן מוקשה בין מפרסמים שונים. כפי שציין גם בית המשפט המחוזי, בפני המבקשת פתוחה הדרך להתאים את השלטים הקיימים להנחיות החדשות, חלף הסרתם. על כך יש להוסיף, גם אם למעלה מן הצורך, כי ניתן לתת משקל מסוים גם לעובדה שההנחיות האמורות הובאו לידיעת המבקשת בתחילת שנת 2012 ויישומן לא נפל על המבקשת כרעם ביום בהיר.

7.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.