פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
6517/09
בפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקשת:
פרץ בוני הנגב (1993) בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. הועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה
2. המועצה המקומית גדרה
3. חברת גרנד האוז בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שניתנה ביום 6.8.09 ע"י סגן הנשיא י' זפט בתיק
בש"א 31953/09
בשם המבקשת:
עו"ד אביעד שוב;
עו"ד שמואל שוב
בשם המשיבה 1:
עו"ד דניאל גלס
בשם המשיבה 2:
עו"ד ניר איצקוביץ'
בשם המשיבה 3:
עו"ד בנימין חורף
החלטה
1.
צו הביניים שהמבקשת עתרה לו הוא דומה, שלא לומר – זהה, לסעד החלופי המבוקש בפיסקה השניה לסעיף א' לעתירתה. בנסיבות הענין, צדק איפוא בית המשפט הנכבד קמא בדחותו את הבקשה לצו ביניים מטעם זה. אוסיף, כי אין באמור בפסק הדין ב- רע"א 2059/98 וולטה יצוב קרקע בע"מ נ' P.R.S.
מדיטרניין בע"מ , פ"ד נב(4) 721, 732 (1998) , שעליו נסמכת המבקשת, כדי להביא לידי מסקנה שונה, בהתחשב בכך שהוצאתו של צו הביניים, כמבוקש במקרה דנן, היתה מייתרת באופן מוחלט את הדיון ברכיב המקביל בעתירה.
2.
בשולי הדברים אעיר כי יש לכאורה טעם בדרישת המבקשת, כי המשיבה 2 תודיע (בדומה למשיבה 1) מה הסכום שלשיטתה על המבקשת לשלמו, או להפקיד ערבות בנקאית להבטחת תשלומו, כתנאי לקבלת האישורים המבוקשים על-ידי המבקשת, שכן העיכוב בקבלת האישורים פוגע לכאורה במבקשת וברוכשי הדירות הימנה. תשובתה של המשיבה 2 בענין זה איננה מניחה את הדעת (אם לנקוט לשון המעטה), ונראה שעמדתה היא תוצאה של אי-הנוחות שהיא חשה בעקבות ליקויים חמורים לכאורה שחשף מבקר המדינה בהתנהלות שבין המשיבה 2 והמשיבה 3. לפיכך הדבר ראוי לתיקון ובהקדם האפשרי, וד"ל.
עם זאת אין באמור כדי להצדיק את הוצאתו של צו הביניים המבוקש, תוך עקיפת סדרי הדין הרגילים ביחס לדיון בעתירה. דומה כי הפתרון לכך יכול להיות בבקשה של המבקשת לערכאה המבררת את עתירתה, להקדים את הדיון בעתירה לגופה (ולמצער – בנדבך זה של עתירתה), כך שזה יתקיים בדחיפות. מובן כי אינני מחווה דעה כלשהי בעניין צדקת העתירה לגופה.
3.
הבקשה למתן רשות ערעור נדחית איפוא. נוכח התנהלות המשיבה 2 – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ז בתשרי תש"ע (15.10.2009).
ש ו פ ט