פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם 6570/15
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
דליה גלמן
נ ג ד
המשיבה:
הוועדה המקומית לתכנון ולבניה "גזר"
בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית
המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כב' סגנית הנשיא ו' מרוז) בעמ"נ
21404-02-15 מיום 26.8.2015
בשם המבקשת:
עו"ד שלי נחום
החלטה
1.
המבקשת הייתה בעלת זכויות במקרקעין במרחב התכנון של המועצה האזורית גזר (להלן: המקרקעין ). בשנת 2007 הוציאה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "לודים" (להלן: הוועדה המקומית לודים ) – אשר המשיבה בבקשה שלפניי נכנסה בנעליה – שומת היטל השבחה מוסכמת למקרקעין (להלן: השומה המוסכמת ), זאת לבקשת שניים מבעלי הזכויות במקרקעין דאז שהביעו רצונם להתקשר בעסקת מכר של חלק מהזכויות במקרקעין. השומה המוסכמת לא שולמה משעסקת המכר לא הושלמה ומשהזכויות במקרקעין לא מומשו באותה עת. בהמשך, בשנת 2012, המבקשת מימשה את זכויותיה במקרקעין על דרך מכר, והמשיבה ערכה בהתאם שומת היטל השבחה חדשה אשר שיעורה גבוה באופן ניכר משיעור השומה המוסכמת (להלן: השומה החדשה ). המבקשת הגישה ערר על השומה החדשה. ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה במחוז מרכז (להלן: ועדת הערר ) דחתה ביום 28.12.2014 את ערר המבקשת. נקבע כי מאז כניסתו לתוקף של תיקון מספר 84 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: תיקון 84
לחוק ; החוק ) ועדות מקומיות אינן רשאיות להגיע להסכמות עם נישומים לעניין היטל השבחה; ואף אינן רשאיות לחזור ולהידרש כיום לשומה מוסכמת שנערכה טרם כניסת התיקון לתוקף ושטרם שולם בגינה היטל. המבקשת ערערה על החלטה זו.
2.
בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כב' סגנית הנשיא ו' מרוז ) דחה ביום 26.8.2015 את הערעור בקובעו כי הוועדה
המקומית לודים ערכה את השומה המוסכמת שלא על פי הדין וכי נפלו בעריכתה פגמים מהותיים היורדים לשורש העניין אשר הפקיעו לפיכך את תוקפה. משנקבע כי השומה המוסכמת בטלה, קבע בית המשפט כי המשיבה הייתה מוסמכת להוציא את השומה החדשה בהתאם להוראות התוספת השלישית לחוק בנוסחן לאחר תיקון 84 לחוק.
1.
מכאן הבקשה שלפניי. המבקשת טוענת כי השומה המוסכמת היא שומה סופית שאינה ניתנת לביטול, אף אם טרם שולמה. המבקשת סבורה כי שגה בית המשפט קמא שקבע כי נפלו פגמים בהוצאת השומה המוסכמת במועדה, תוך שהוא מחיל את הוראות תיקון 84 לחוק באופן רטרואקטיבי ובניגוד לדין; וקובע עובדות חדשות שלא נקבעו בוועדת הערר. המבקשת מוסיפה וטוענת כי השומה המוסכמת הייתה בגדר הבטחה מינהלית שהופרה משנערכה השומה החדשה, וזאת בניגוד לעיקרון חוקיות המינהל.
2.
לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, על בקשות רשות לערער על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים בהליך שראשיתו בהחלטה של ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה חלה אמת מידה מצמצמת, הדומה לזו הנוהגת בבקשות רשות לערער ב"גלגול שלישי" בהליך אזרחי. זאת, בשים לב למומחיותה של ועדת הערר בסוגיות הנוגעות לענייננו ולמספר ה"גלגולים" שעבר ההליך. מתן הרשות תהיה מוצדקת לפיכך רק במקרים שעולה מהם סוגיה כללית החורגת מעניינם הצר של הצדדים לסכסוך או מקום שבו נגרם למבקש עיוות דין (בר"ם 6962/14 חורי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה "הוד השרון" , פסקה 13 (6.11.2014); ראו גם, בשינויים המחויבים, בר"ם 2237/11
הוועדה המקומית לתכנון ולבניה "שורקות" נ' גרמנוב , פסקאות 14-13 (23.9.2012)). המקרה דנן אינו בא בקהלם של מקרים אלה. קביעות בית המשפט בנוגע לשומה המוסכמת נטועות בנסיבות המקרה הפרטני ואינן מקימות עילה ליתן רשות לערער לבית משפט זה. הטענות המכוונות לקביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא באשר לנסיבות עריכת השומה המוסכמת, אינן מצדיקות ערעור ב"גלגול שלישי". בהינתן קביעות אלו יתר טענות המבקשת בדבר מעמדה ותוקפה של השומה המוסכמת ובדבר חריגתה לכאורה של המשיבה מסמכות עת שערכה את השומה החדשה, אינן מגלות עילה למתן רשות ערעור.
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ג בחשון התשע"ו (5.11.2015).
ש ו פ ט